הבניינים הקסומים בהדר (צילום: רמי שלוש)
הבניינים הקסומים בהדר (צילום: רמי שלוש)

שימור, התחדשות והחיים עצמם

פורסם בתאריך: 23.12.18 07:10

כשנכנס האדריכל הבלגי בארט ורהיין, המומחה בעיצוב חללים פתוחים במרחב העירוני המתחדש, אל ההאנגר הישן והנטוש בצפון העיר אנטוורפן, הוא ידע דבר אחד בלבד: לא משנה מה יעלה בגורלו של המבנה המתפורר, דבר לא יוסר מהשלד העצום ורחב הידיים. ההאנגר הגדול יישאר שלם, רק תוכנו יחודש.

המבנה הגדול, ששימש בעבר מוסך מכוניות ונסגר, היה תחום מכל עבריו ונסתר לחלוטין מן העין לכל המתבונן מבחוץ. בתום מלאכת שימור, שיקום וחידוש מרשימה, שנעשתה בחלקה בשיתוף עם הציבור, הפך ההאנגר הישן לספרייה הציבורית הגדולה, המתקדמת והפופולרית ביותר בעיר.

נכס פרטי ישן, סגור ומוזנח הפך לאתר ציבורי פופולרי שאליו נוהרים המקומיים לא רק כדי לקרוא ולהחליף ספרים אלא כדי לגלוש באינטרנט, לקיים פעילויות חברתיות ותרבותיות ולשתות קפה בקפיטריה הנעימה שברחבת הכניסה.

לא רחוק משם ניצב האנגר גדול עוד יותר, ששימש מחסן לחברת הרכבות הבלגית וגם הוא ננטש. ורהיין וצוותו, שוב בהשתתפות הציבור, הפכו את קרביו של המבנה הענק, החליפו את רצפתו, חיזקו את יסודותיו, חידשו את תכולתו ואת סביבתו ויצרו פארק עירוני מרהיב שבלבו אגם מלאכותי רדוד אשר סביבו מתכנסים תושבי העיר בימי הקיץ.

באמצע שנות ה־70 התגלו בחפירות ארכיאולוגיות באתר מונטה פראמה שבאי האיטלקי סרדיניה עשרות פסלי ענק בדמות אדם המתוארכים למאה השישית או העשירית לפני הספירה. לאחר מציאתם החל במחוז הסמוך תהליך מרתק של הבניית מורשת תרבותית מקומית שכולה סביב פסלי הענק. יקבים מקומיים יצרו יינות שעל תווית הבקבוק שלהם מוטבעת דמות הפסל, היא הודפסה גם על בגדים, על בדים ועל מזכרות מקומיות, ובאתר החפירות הוקם מרכז מבקרים. התהליך כולו התרחש בזכות התושבים ולמענם, ותוך שנים ספורות הפכה העיירה, שעד אז היתה אלמונית לחלוטין, לאטרקציה תיירותית פופולרית שמושכת אליה בכל שנה רבבות מבקרים. תעשיית התיירות מספקת פרנסה ומשאבים לפיתוח המרחב.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

מקרים אלה ושלל דוגמאות נוספות למיזמי שימור כחלק מהתחדשות עירונית הוצגו בכנס השימור הבין לאומי שארגנה המועצה לשימור אתרי מורשת והתקיים בשבוע שעבר בתיאטרון הבימה בתל אביב. המשותף לכל המקרים שהוצגו – חלקם גם מישראל – הוא היותם דוגמאות מוחשיות מהעת האחרונה לשימור בר קיימא, כלומר שימור שנערך כחלק מהסביבה ומהקהילה שבתוכם הוא מתקיים. הקהילה מעורבת בפעולת השימור בכמה וכמה רבדים – יש שמשתתפים בפועל במלאכת השימור והבנייה, אך הרוב משתף פעולה בקבלת ההחלטות לגבי השימוש שייעשה במבנה לאחר שיקומו ולוקח חלק בפעילות עצמה לאחר מכן.

פעולת שימור כזאת לא רק שאינה פוגעת בפיתוח העירוני וביזמות הנדל”נית אלא להיפך – היא תורמת לחברה, לקהילה וליישוב תרומה רבה, ובכך גם מוזילה משמעותית את העלויות מכיוון שהציבור לוקח חלק בפעילות השימור בכל שלביה והופך את העסק למשתלם מאוד גם מהבחינה הכלכלית.

“תרבות מספקת לחם”, אמר בכנס רוברטו נארדי, שהציג את פרויקט המיתוג התרבותי בסרדיניה עם פסלי הענק. זהו המסר שעלה מהכנס וזהו המסר שאני מבקש להעביר גם כאן, לתושבי חיפה ולקברניטי העיר: תרבות על כל פניה – ובהקשר זה תרבות אורבנית, שימור, התחדשות עירונית, בנייה ירוקה וכדומה – איננה רק “שאר רוח” או איזו חוויה רגשית או אינטלקטואלית שאנו אוהבים לחוות כדי לרומם את רוחנו. ממש לא. תרבות היא החיים עצמם, היא התכלית והסיבה, היא תמצית הקיום.

בני אדם הם קודם כל תוצרי תרבות וחברות, ומקום מגוריהם מהווה את הבסיס, את התשתית הקיומית, ולפיכך גם את התשתית התרבותית. שמירה על נכסי תרבות היא אפוא שמירה על החיים עצמם.

הכותב הוא יועץ תקשורת, מרצה, מבקר, סופר ומטייל

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר