בזמן שהמנהל הטכני של מכבי חיפה מו אלאך לא מצליח לחלץ את הקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה מהדשדוש שלה, שנדמה שהפך לאין סופי, במחלקת הנוער קל לו הרבה יותר לחולל שינויים. בחודשי הקיץ עברה המחלקה מהפכה של ממש, כאשר אריק בנדו, כוכב וקפטן העבר של קבוצת הבוגרים, מונה למאמן קבוצת הנוער ולמנג’ר של כל קבוצות המחלקה. ביחד עם אלאך, עם יניב כהן ששודרג למנהל המחלקה ועם גוסטבו בוקולי הוא אמור לייצר את השחקנים הצעירים שיובילו בעתיד את הקבוצה הבוגרת למקומות טובים יותר מאלה שבהם היא נמצאת כעת.
בנדו, שיחגוג בקרוב יום הולדת 45, נחשב לאחד משחקני הבית הגדולים של מכבי בכל הזמנים, והוא מבין היטב את חשיבותם של שחקני הבית למועדון. זוהי הקדנציה השנייה שלו כמאמן הנוער. הקדנציה הראשונה היתה בעונת 2013-2012, שבה הוא הספיק לאמן את הקבוצה בשמונה משחקים בלבד ולהשיג 100 אחוז הצלחה לפני שהוקפץ לקבוצה הבוגרת כמחליפו של ראובן עטר שפוטר. את השינוי שהוא חולל אפשר להגדיר כפלא. הקבוצה בהדרכתו נחלצה מהתחתית ועשתה מסע ניצחונות מדהים שהספיק למקום השני ולכרטיס לאירופה. בעונה שלאחריה חזרה מכבי להציג כדורגל אנמי, וגם בנדו, שרק כמה חודשים קודם לכן הוגדר כקוסם, סיים את דרכו כמו רבים לפניו ואחריו. מאז הוא הספיק לאמן את הנבחרת הצעירה של ישראל, לשוב לליגת העל לתקופה קצרה כמאמן בני יהודה, לאמן במשך זמן קצר את הפועל רמת גן בליגה הלאומית, ולחזור הביתה למתחם קצף.
“מי שרוצה יכול להסתכל על זה כירידה”
בנדו, למה חזרת לאמן נוער לאחר שכבר אימנת בבוגרים גם במכבי וגם בקבוצות אחרות?
“חזרתי כי רציתי לחזור. כבר באמצע העונה שעברה שוחחתי עם יענקל’ה שחר במטרה לחזור למערכת, ואני שמח שבסופו של דבר זה קרה. רציתי לסיים את מה שהתחלתי בקדנציה הראשונה שלי אבל מכורח הנסיבות עברתי לקבוצה הבוגרת. גם ידעתי על כל השינויים שאמורים לקרות במחלקה, וזה התאים לי מאוד בתקופה הזאת בקריירה”.
אתה לא רואה בכך נסיגה בקריירה וירידה ברמה?
“מי שרוצה יכול להסתכל על זה כירידה. הייתי מאמן הבוגרים במכבי וגם אימנתי בנבחרת הצעירה, אבל בגלל חילופי משמרות ובעיות בהארכת חוזים ולמרות שאני יודע שזכיתי שם להערכה רבה, החלטתי לעזוב כי הייתי רעב לאמן קבוצה בליגת העל ולאמן יום יום. בדיעבד, למרות שהייתי שלם עם ההחלטה לעזוב את הנבחרת, זו היתה החלטה שגויה. הלכתי לבני יהודה, אבל היתה שם התנהלות מבישה ולא ראויה שאני לא רוצה להיכנס אליה. הבנתי שאני לא יכול לעבוד עם האנשים האלה ברצינות. משם הגעתי להפועל רמת גן שהיתה קבוצה בינונית בלי ציפיות מלבד הציפייה לדרך נכונה. אני מאמין שבעלים צריך לתת למאמן לעבוד בשקט, בלי לכוון לו אקדח לרקה ולהיבחן מחדש אחרי כל הפסד. זה לא קרה, ולכן העדפתי לשוב לנוער של מכבי. לאחר שכבר אימנתי בוגרים ברור שיש כאן ירידה, אבל אני רואה בכך אתגר גדול מאוד”.
לאחר כל מה שעברת, איך אתה רואה את מעמדו של המאמן בארץ?
“אסור לשכוח שאנחנו עוסקים בכדורגל ושצריך לדעת להתמודד עם כל סיטואציה. לא תמיד המאמן מחליט לבד את הכל, וזה לא הדבר הכי נכון והכי מקצועי. יש מקומות שבהם המאמן מקבל את כל התנאים כדי לעבוד ויש מקומות שפחות”.
גם המאמנים לא בדיוק נותנים כבוד האחד לשני.
“לכל אחד יש את האני מאמין שלו וכל אחד צריך להסתכל על עצמו במראה. אני מסכים שיש מאמנים שלא יודעים איך להתנהג”.
מה השתנה מאז הקדנציה הראשונה שלך בנוער?
“לרשות מחלקת הנוער של מכבי עומד כבר שנים רבות חומר השחקנים מהטובים בארץ, אבל המחלקה נמצאת במצב לא הכי טוב. השינויים נועדו להפוך אותה לסוג של אקדמיה לכדורגל. שחקנים מוכשרים היו פה תמיד, אבל האימון, הלימוד והליווי חייבים להשתנות. זה מה שקורה עכשיו במחלקה. שחקנים חייבים לעלות מהנוער לבוגרים כשהם הרבה יותר מוכנים מכל הבחינות לעומת מה שקרה עד עכשיו. המטרה נשארה להעלות מדי שנה לפחות שחקן אחד לקבוצה הבוגרת, אך התהליך יהיה שונה. כל שחקן עם פוטנציאל לקבוצה הבוגרת יעבור תהליך אישי שנועד לשפר אותו ולהעלות אותו לבוגרים הרבה יותר מוכן מאשר בעבר. אלאך מטמיע כעת את השינויים, ואת הפירות של העבודה הזאת נראה בשנים הקרובות”.
אתה מאמין שהתהליך הזה אכן יצמיח שחקנים? זה משהו שלא מצליח כבר הרבה מאוד שנים.
“אין לי ספק שכן. שוב – צמחו שחקנים גם בשנים האחרונות אבל הם לא היו מספיק מוכנים מכיוון שהתהליך שהם עברו לא היה מספיק טוב בכל מיני פרמטרים. אני לא רוצה לפגוע באנשים כי עד היום בהחלט נעשתה עבודה, אבל צריך לעשות אותה טוב יותר. יש שחקנים טובים במחלקה, רק צריך לתת להם כלים טובים יותר. הליווי צריך להיות הרבה יותר אישי וממוקד, אבל זה תהליך שלוקח זמן. כיום אנשים עובדים במחלקה במשרה מלאה ויש תהליך של איסוף וניתוח נתונים על כל שחקן. כל שחקן נבחן לפי נתונים פיזיים, טכניים ואחרים מגיל צעיר, כך שניתן יהיה לשפר אותו עד שהוא יגיע לבוגרים. כעת יש דרך אחידה בכל קבוצות הגיל, ובעבר זה לא היה כך”.
המרוץ שנערך במחלקה אחרי תארים פגע במטרה הסופית?
“כדורגל הוא משחק תחרותי וכל אחד רוצה לנצח. מה שחשוב הוא הדרך אל הניצחון. אז אולי לא יהיו לנו בכל שנה אליפויות, אבל המטרה העיקרית של המחלקה היא לפתח שחקנים בצורה הכי טובה שיש כדי להביא אותם מוכנים לבוגרים. ברור שעל הדרך רוצים לזכות בתארים כדי להנחיל את הווינריות מגיל צעיר, אבל זו לא המטרה. בבוגרים תארים הם מטרה, אבל לא במחלקת הנוער”.
צוות האימון החדש של מחלקת הנוער של מכבי חיפה. "זו הדרך של מו אלאך ולשם הוא חותר" (צילום: ראובן כהן, מכבי חיפה האתר הרשמי)
רוצים להישאר מעודכנים?
“מרגש אותי להיכנס למתחם קצף”
התהליך הזה שאתה מדבר עליו חייב להיות מגובה בהחלטת מועדון כדי למנוע רכש במיליונים של שחקנים שלא הצדיקו את עצמם בלשון המעטה.
“כבר עכשיו אפשר לראות את הדרך החדשה. בקבוצה הבוגרת יש כיום תשעה שחקנים יוצאי מחלקת הנוער – כמעט חצי קבוצה – וזה המון. זה משהו שלא היה קיים בשנים האחרונות. זה חוסך כסף למועדון, וגם הקהל דורש שחקני בית. זה תמיד היה חלק מה־DNA של המועדון. אני מאמין שאם התהליך שאנחנו בונים עכשיו יישא פרי, יהיו יותר ויותר שחקני בית בקבוצה הבוגרת כמו שהיה בעבר. במצב כזה שחר יידרש לרכוש פחות שחקנים מבחוץ ויוכל להסתמך על שחקנים מבית. שחקני המחלקה רואים שיותר ויותר שחקני בית משחקים בבוגרים, וזה נותן להם מוטיבציה ומראה להם שזה חלום שאפשר להגשים אותו. זו הדרך של אלאך ולשם הוא חותר”.
מיהם השחקנים שקבוצת הנוער ובגילאים הצעירים יותר שיובילו את המועדון בעשור הבא?
“אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל יש לפחות שניים או שלושה שחקנים כאלה גם בקבוצת הנוער וגם בקבוצות הגילאים הצעירים יותר. כמו שאמרתי, המטרה היא להעלות בכל שנה שחקן או שניים שישתלבו בהרכב של הבוגרים, ואני מאמין שהיא תושג”.
בשנים האחרונות היתה תחושה בקהל שהמועדון לא רוצה לתת צ’אנס לשחקני בית.
“בשנים האחרונות התחלפו הרבה מאמנים, וכל מאמן רצה לעשות שינויים שהוא האמין בהם. הם פחות הסתכלו על התמונה הרחבה של שילוב שחקנים מהנוער. כיום אלאך מתווה את הדרך של המועדון וזה כבר לא בשליטתם של המאמנים. מאמן שמגיע לשנה שואף לנצח מיד, וזה לא יכול לקרות עם שחקנים שעלו מהנוער. כשיש מנהל מקצועי שמתווה דרך, הסיפור הוא שונה. זו הדרך של מכבי חיפה”.
הדרך הזו תימשך לאורך שנים ללא כל קשר לתוצאות?
“עם אלאך זה יהיה קל יותר לביצוע”.
בוא נודה על האמת – הבעיה העיקרית של מכבי היא לא מחלקת הנוער.
“אי אפשר להפיל את כול הבעיות של מכבי בשנים האחרונות על מחלקת הנוער. אני לא רוצה לעסוק בבוגרים, אבל היו הרבה בעיות שלא אני צריך לדבר עליהם. מכבי צריכה לבנות שלד חזק לשנים הבאות, ונראה לי שאנחנו בדרך לשם”.
כקפטן של מכבי וכאחד משחקני העבר הגדולים שלה, מה דעתך ששחקן שלא גדל במועדון ושיחק בו רק כמה משחקים קיבל את סרט הקפטן?
“לצערי אין כיום שלד של שחקני בית שגדלו במועדון כמו בדור של יניב קטן, ניר דוידוביץ’ ושלי. לא היו שחקנים בית משמעותיים בסגל, ואני בטוח שאם היה כזה הוא היה מקבל את סרט הקפטן. אני מאמין שבשנים הקרובות יהיה אחד כזה. לא חובה למנות לקפטן שחקן שגדל במועדון, למרות שזה בהחלט משהו שהמועדון צריך לשאוף אליו. קפטן הוא מנהיג, ועד שלא יהיה שחקן כזה מתוצרת המחלקה יהיה לקבוצה קפטן אחר”.
אתה לא חושב שמפנקים היום יותר מדי שחקני נוער עם מכוניות, עם דירות שכורות ועם שכר בסיסי פלוס? זה משהו שלא היה בתקופתך כשחקן.
“אני לא חושב שזה פינוק. אנחנו חיים בעולם אחר וזהו דור אחר. מה שהיה נגמר. כיום אי אפשר להתנהג אחרת כי כך זה מתנהל בכל העולם. אם כמועדון נדרוש את הדרישות הנכונות ונציב את הכללים הנכונים אז לא משנה כמה כסף השחקן יקבל, הוא עדיין יידרש להתיישר לפי הכללים, ומי שלא יעשה את זה לא יהיה פה. זה לא אומר שהם דור פחות טוב. הכדורגל משתנה וכך גם אנחנו”.
אחרי שתסיים את הקדנציה הנוכחית בנוער, אתה רואה את עצמך מועמד לקבוצה הבוגרת של מכבי לקבוצה אחרת בליגת העל?
“כרגע אני לא חושב על זה. אני מתמקד בעשייה כדי לעזור למועדון לממש את התהליך שבו הוא מצוי. העבודה מביאה לי סיפוק ענק, ומחלקת הנוער של מכבי זה המקום שבו גדלתי. מרגש אותי להיכנס למתחם קצף שבו עשיתי את הצעדים הראשונים שלי בכדורגל, מרגש אותי לפגוש אוהדים שמברכים אותי על כך שחזרתי למועדון. מה שיקרה בעוד שנתיים-שלוש לא מעניין אותי עכשיו”.
אריק בנדו. "“כבר עכשיו אפשר לראות את הדרך החדשה" (צילום: שרון בוקוב)
אניהו ירוק
ובינתיים הנוער בהתחלת העונה הגרועה ביותר זה שנים רבות!