עיריית חיפה משיבה למשרד הפנים: "הוצאות השכר סבירות"

עיריית חיפה משיבה לדרישת משרד הפנים לקבל הסברים על העלייה המתמשכת בהוצאות השכר שלה בשנים האחרונות. בתשובה שעליה חתום גזבר העירייה שמוליק מרמלשטיין, ואשר הגיעה לידי "כלבו", טוענת העירייה כי הוצאות השכר שלה הן סבירות וכי חלק ניכר מהגורמים שהובילו לעלייה אינם בשליטתה.

כפי שפורסם בלעדית ב"כלבו" בחודש שעבר, משרד הפנים דרש מהעירייה להסביר את העלייה בהוצאות השכר ולהציג תוך 45 יום צעדים לשינוי המגמה. במכתב אף הזהיר המשרד כי בהתאם לתשובת העירייה הוא עשוי להרחיב את הביקורת לחברות ולתאגידים העירוניים. כזכור, הבדיקה של משרד הפנים החלה בעקבות פרשת ברכה סלע שנחשפה ב"כלבו".

בתשובתה מדגישה העירייה כי היא מוגדרת על ידי משרד הפנים כרשות איתנה, מתנהלת באיזון תקציבי ומבצעת בקרה חודשית על עלויות השכר ורכיביו. לדבריה, גם הדוחות הכספיים המבוקרים מעידים מדי שנה על איזון תקציבי. מהנתונים שמציגה העירייה עולה כי הוצאות השכר גדלו מ-1.363 מיליארד שקל בשנת 2023 ל-1.552 מיליארד שקל בשנת 2025 – גידול של כ-189 מיליון שקל תוך שנתיים, המהווה עלייה של כ-13.9 אחוז.

לטענתה של העירייה, כ-70 אחוז מהגידול – כ-130 מיליון שקל – נובעים בעיקר מיישום הסכמי שכר ארציים. בין הגורמים אשר מונה העירייה נמצאים תוספות שכר שקליות ואחוזיות, קיצור שבוע העבודה, העלאת שכר המינימום, הצמדת שכר הגמלאים והבכירים ועדכונים רוחביים בדמי הבראה ובהוצאות נסיעה. 30 האחוזים הנותרים מיוחסים לזחילת שכר ולתוספת של כ-340 משרות. בעירייה מדגישים כי כ-91 אחוז מהמשרות שנוספו הן בתחומי החינוך והרווחה, ובהן סייעות ומלוות של הסעות.

בתשובה מפורטות גם ההתפתחויות שהשפיעו על עלויות השכר בכל שנה. בשנת 2024 קוצר שבוע העבודה מ-42 שעות שבועיות בשתי פעימות – מהלך שלטענת העירייה הגדיל את ערך שעת העבודה ואת עלות השעות הנוספות. לכך הצטרפו הוצאות הקשורות למלחמה ועליית שכר המינימום מ-5,572 ל-5,880 שקל.

בשנת 2025 נוספו, לטענת העירייה, תשלומים בעקבות מלחמת עם כלביא, שכר המינימום עלה ל-6,248 שקל ונכנס לתוקף הסכם קיבוצי נוסף. "רוב הסיבות אינן בשליטת הרשות המקומית", נכתב בתשובה למשרד הפנים.

בעירייה טוענים כי בחינת הגידול הנומינלי בהוצאות השכר לבדו אינה משקפת את התמונה המלאה. לפי הנתונים שהוצגו למשרד הפנים, שיעור הוצאות השכר מתוך ההכנסות נטו עמד בשנת 2019 על 41.03 אחוז ובשנת 2025 על 41.58 אחוז – עלייה של 0.55 נקודת אחוז בלבד בשבע שנים.

עוד מציגה העירייה הוצאות שכר שנתיות של 4,564 שקל לתושב – נתון שלטענתה מציב את חיפה בין ראשון לציון לפתח תקוה והוא "תקין לחלוטין". בעירייה מוסיפים כי שיעור השכר מתוך כל הכנסותיה עומד על כ-42 אחוז, בעוד שלטענתה ברשויות אחרות שנבחנו הוא גבוה יותר.

חלק ניכר מהתשובה מוקדש לביקורת על ההשוואה בין רשויות מקומיות. בעירייה טוענים כי שירותים המבוצעים בחיפה באמצעות עובדי עירייה מופעלים ברשויות אחרות באמצעות קבלנים או חברות עירוניות, ולכן אינם נרשמים שם כהוצאות שכר. כדוגמה מציגה העירייה את תחום הפיקוח העירוני, שבו לפי ההשוואה הוצאות השכר לתושב בראשון לציון ובפתח תקוה עומדות על אפס שקלים לעומת 138 שקל בחיפה. "היעלה על הדעת כי רשויות אלו אינן מעניקות שירותי פיקוח עירוני?", נכתב בתשובה.

לטענתה של העירייה, אם מאות עובדים המועסקים כיום ישירות היו עוברים למיקור חוץ, ההוצאות בגינם היו נרשמות בסעיפי פעילות אחרים ושיעור הוצאות השכר היה יורד בהתאם, אף שהעלות הכוללת של השירותים לא בהכרח היתה נעלמת. העירייה מבקשת להביא בחשבון גם את מאפייניה של חיפה, ובהם הטופוגרפיה המורכבת, שיעור האוכלוסייה המבוגרת וההתמודדות עם חזירי הבר שלטענתה חייבה תגבור של מערכי הניקיון. לכך מצטרפות הוצאות שנגרמו במהלך המלחמה בשל הפעלת מערכי חירום, כוננויות, שעות נוספות ומילואים.

בתשובה נטען גם כי שיעור העלייה בארנונה, שנקבע על ידי משרד הפנים, נמוך מהגידול בעלויות השכר הנובע מהסכמים ארציים, וכי השתתפות משרדי הממשלה בהוצאות שכר אינה מכסה במקרים רבים את מלוא העלות שנדרשת העירייה לשלם. "קיימת שונות גבוהה בין הרשויות ואין זה נכון להשליך מרשות אחת לאחרת, בוודאי שלא בשלוש השנים האחרונות שבהן עברו מדינת ישראל בכלל והעיר חיפה בפרט תמורות רבות", נכתב בסיכום התשובה.

העירייה מוסיפה בתשובתה כי היא תמשיך לעקוב אחר הוצאותיה והכנסותיה ולעמוד בנוהלי משרד הפנים, ומסכמת: "הוצאות השכר סבירות הן ביחס להכנסות והן בהשוואה לרשויות אחרות. כמו כן, עיריית חיפה תמשיך לעבוד ולהקפיד על הנהלים כפי שעשתה לאורך כל השנים".

גורם בעיריית חיפה מסר ל"כלבו": "העירייה היא רשות איתנה ומאוזנת תקציבית. משרד הפנים עצמו הגדיר אותה כרשות איתנה, והדוחות הכספיים המבוקרים מצביעים על איזון תקציבי לאורך השנים. העירייה גם מבצעת בקרה חודשית על הוצאות השכר".

לדבריו, "הוצאות השכר בעירייה עלו, אבל העלייה מוסברת ברובה בגורמים חיצוניים ובשיפור או בהרחבה של השירות לתושב, ולא בהתנהלות תקציבית חריגה. העלייה בהוצאות השכר אינה מעידה על התנפחות המנגנון העירוני. כ-70 אחוז מהגידול נובע מהסכמי שכר ומהחלטות ארציות, ותוספת המשרות היא ברובה בחינוך וברווחה".