אחת מהסיבות שבגללן בלאדי מרי נחשב לקוקטייל שמתאים להנגאובר היא סדרת הקללות שיוצאות מפיו של מי שפקח את עיניו ליקום של כאב אחרי לילה של דרינקים ועשן. אתה מקלל כשאתה קם, מקלל כשאתה יורד מהמיטה ומקלל שוב כשאתה ניגש להכין קוקטייל בשביל להיפטר מהבחילה והתופים ההולמים ברקות. אם במהלך הכנת המשקה לא החזרת משהו ממה שהכנסת פנימה למראה מיץ העגבניות, או תוך כדי הסנפת הוודקה, כבר עשית את מחצית הדרך להחלמה.
בלאדי מרי הוא קוקטייל ניו יורקי במקור, והוא מוקסס לראשונה בשנות ה־20 של המאה הקודמת. באחת מההתייחסויות הכתובות הראשונות למשקה נאמר שהוא עשוי מ”חצי וודקה, חצי מיץ עגבניות”. בשנים שחלפו מאז התווספו לו כל שאר הקונדימנטים המוכרים – פלפל שחור, טבסקו, רוטב ווסטרשייר ועוד.
וודקה היא הרכיב האלכוהולי המוכר בבלאדי מרי, אבל אפשר להחליף אותה בג’ין, בטקילה או בוויסקי. יש המגדילים לעשות והופכים את הבלאדי מרי לארוחה שלמה, ומוסיפים לכוס שיפוד שעליו מיני מזונות – ירקות, נתחי דג וכיו”ב.
למרות הווריאציות הרבות, המתכון הבסיסי נותר די סטנדרטי. אני מוסיף לו מרכיב אחד שלטעמי מחולל בו פלא, אבל לא כולם אוהבים אותו והוא לא הכרחי. אז לחיים, אם זה המשקה הראשון שלכם לשנת 2019, בתקווה שהוא יעזור לכם לעמוד על הרגליים.
רוצים להישאר מעודכנים?
המרכיבים:
45 מ”ל וודקה
90 מ”ל מיץ עגבניות
15 מ”ל מיץ לימון
כמה טיפות של רוטב ווסטרשייר
כמה טיפות טבסקו
מלח סלרי או מעט מלח רגיל
קורט פלפל שחור
קורט פפריקה מעושנת ספרדית פימנטון (המרכיב הסודי – לשים ממש מעט)
קרח
גבעול סלרי, גבעול פטרוזיליה, פרוסת לימון או פרוסת ליים לקישוט
אופן ההכנה:
למלא שייקר בקרח, להוסיף את המרכיבים הנוזליים ואת התבלינים. לטלטל קלות את השייקר (לא לשקשק) או לבחוש בעזרת מקל את תכולתו, ולמזוג דרך המסננת לכוס גבוהה עם כמה קוביות קרח. לקשט בגבעול ובפרוסת לימון או ליים.
