לראשונה בישראל סומן אתר תת ימי כאתר היסטורי. מדובר בצוללת האיטלקית "שירה" ("Scire"), שהוטבעה על ידי הבריטים באזור מפרץ חיפה במלחמת העולם השנייה. סימונה של "שירה" כאתר היסטורי נעשה ביוזמתו של פרופ' אהוד גלילי מאוניברסיטת חיפה ובהובלה משותפת של האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל (מפ"י) והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. הסימון הוא שלב ראשון ממהלך שמטרתו היא הכרה סטטוטורית של המדינה באתר זה ובאתרים נוספים שהיו חלק ממערך ההגנה הבריטי באזור חיפה.
"שירה" – צוללת במשקל של כ-680 טונות – הושקה בשנת 1938, ובמלחמת העולם השנייה היא השתתפה בתקיפות ובפשיטות נגד מטרות בריטיות. הבולטת שבהן היתה הפשיטה על נמל אלכסנדריה במצרים בדצמבר 1941, שבה היא הטביעה כמה כלי שיט בריטיים, כולל שתי אוניות מערכה. בעקבות פשיטה זו התקינו הבריטים מערכות גילוי תת מימיות בכמה מנמלי הים התיכון שבשליטתם, כולל בנמל חיפה. בסיסה של המערכת לאיתור צוללות היה בסטלה מאריס, והיא כללה עמדות תצפית על רכס הכרמל ובבוסתן הגליל, שאליהן היו מחוברות מערכות כבלים שהונחו על קרקעית הים בצורת לולאות. המערכת קלטה שינויים בזרם שיצרו גופים גדולים עשויי ברזל שחלפו מעליה והעבירה התראה לחוף. ב-10 באוגוסט 1942 זיהתה מערכת זו את "שירה", שנשלחה על ידי מפקדת הצי האיטלקי לתקוף את נמל חיפה. תקיפה בריטית משולבת, שכללה הטלת פצצות עומק וירי תותחים מסוללות בסטלה מאריס, הובילה להטבעתה של הצוללת ולמותם של כ-60 אנשי צוותה.
מקום טביעתה של "שירה" – כ-30 מטר מתחת לפני הים – היה ידוע, וכבר בשנת 1950 דיווח עליו חיל הים הישראלי לצי האיטלקי. בשנת 1963, ביוזמת משפחות צוות הצוללת, הגיעה לחיפה חברה אזרחית איטלקית שביצעה צלילות במקום אך דיווחה כי לא הצליחה לאתר שרידי אדם. חלקים מהצוללת נמשו, הועברו לאיטליה והוצבו באתרי זיכרון, אך אנשי הצוות נחשבו נעדרים במשך קרוב ל-40 שנה.
בשנת 1982, במסגרת צלילת סקר שערך, הצליח פרופ' גלילי, שנחשב לאחד מבכירי הארכיאולוגים הימיים בישראל, להיכנס אל תוך חדר הטורפדו האחורי של "שירה" ותיעד שם שרידים של עשרות מאנשי הצוות. גלילי דיווח על הממצאים לרשויות באיטליה, ובשנת 1984 חולצו מהצוללת שרידיהם של 42 אנשים, והם נקברו באתר הנצחה בעיר בארי. שאר אנשי הצוות עדיין מוגדרים נעדרים.
חדר הטורפדו האחורי ושרידי גופת אדם (צילום: פרופ' אהוד גלילי)
רוצים להישאר מעודכנים?
מאז שנות ה-80 פועל גלילי עם הצי האיטלקי ועם גורמים רשמיים נוספים כדי להגן על "שירה" ולהכיר בה כאתר מורשת וזיכרון. עם השנים גברו הצורך והחשיבות בהשלמת צעדים אלה לאור פגיעות ב"שירה", ובראשן נזקים כבדים שנגרמו לגוף הצוללת ולגשר הפיקוד שלה בשנת 2002 במהלך תמרון משותף של הצי האמריקאי וחיל הים הישראלי. בשל הנזקים הגישה ממשלת איטליה מחאה רשמית בפני ממשלות ישראל וארצות הברית.
הצוללת "שירה" (צילום: חגי נתיב)
בשנת 2022 פנה משרד החוץ האיטלקי לרשויות בישראל וביקש שיינקטו צעדים להבטיח את שימורה של הצוללת. בקיץ פנה גלילי לרוני שדה, מנהל האגף למיפוי ימי במפ"י ולמועצה לשימור אתרים על מנת לקדם מהלך להכריז על "שירה" כאתר היסטורי תת ימי. הצורך במהלך זה גבר שוב לאחרונה בשל העבודות בנמל המפרץ, והסכנה העיקרית לצוללת היא שעוגן שתטיל אחת מהאוניות יפגע ב"שירה" ויהרוס אותה כליל.
בעקבות המהלך המשותף עודכן מיקומה המדויק של "שירה" במפות הימיות האלקטרוניות של מפ"י, ובקרוב יעודכנו בהתאם גם שאר המפות. סימון הצוללת יסייע לשימור האתר ולמניעת פגיעה בו על ידי אניות עוגנות.
פרופ' גלילי: "אנו רואים במערך ההגנה הבריטי בחיפה – שכולל עמדות תצפית, מעשנות וסוללות תותחים ביבשה, כמו גם אתר הצוללת ומערכות הכבלים התת ימיות בים – מארג היסטורי ייחודי שיש לטפחו ולשמרו. המועצה לשימור אתרים, מפ"י, גורמי התכנון בעיריית חיפה ואוניברסיטת חיפה ממשיכים ביוזמה לשמר אתרים אלה ולהנגישם לציבור".
סימון הצוללת במפה (צילום: המרכז למיפוי ישראל)
