תרבות

השביתה הדרמטית של שנת 1951 בנמל חיפה, שזכתה לשם “מרד הימאים”, סימנה את הפניית העורף של מפא”י לשכבות החלשות ואת כריתת הברית הפוליטית והחברתית שלה עם השכבות האמידות. ח”כ דב חנין כותב על תולדות השביתה ההיא, ועל הרלוונטיות שלה היום

מתוך “הצל שלי ואני” – ספר ראשון פרי עטו של יהודה פוליקר שמביא תמונות מימי ילדותו והתבגרותו. הספר יראה אור בתחילת מרץ בהוצאות ספרי עליית הגג וידיעות ספרים. ב־12 במרץ יופיע פוליקר במועדון זאפה חיפה

“הים הגדול אכן הוא ים יפה, ובחוף חיפה – יפהפה”, מצטטת פרופ’ ניצה בן דב את י.ח ברנר מתוך הסיפור “עצבים”. בן דב כותבת על הנמל ועל הים של חיפה כמקור השראה אוטוביוגרפי וספרותי מברנר, דרך חייה שלה ועד לספר "חיפה אהובתי" של נילי גולד, ילידת חיפה המתגוררת בניו יורק

מפתה לומר שחיפה היא עיר של חומוס, פלאפל ושווארמה, אומרת נעמה סובול, בעלת הבלוג “תרבות אכילה” וחוקרת הקולינריה החיפאית, אבל זה האוכל של המקומיים. לימאים, שיש להם מספיק דגים בים, מציעה העיר את הבירות ואת הבשר. קבלו את המקומות שהזינו את הימאים בעבר ואת אלה ששומרים על הגחלת גם היום

המשוררת לילך ובר נזכרת בגעגוע בתערוכה הקונבנציונלית האחרונה בגלריה שער 3 ברחוב שער פלמר, “חוף בטון”, שהתייחסה לים שהבריטים ייבשו. התערוכה ההיא, היא אומרת, היתה הזדמנות להביט בתנאים שיצרו את המרחב שאינו מבין את זהותו

האדריכליות אורית אלחייני-פרץ וחוה ברקן-מוזיקנט ממשרד ברקן אלחייני אדריכלות נוף אחראיות לתכנון הנופי של קמפוס הנמל, שבו ספסלי אבן בצורת גל שעוצבו במיוחד לצורך פרויקט ההתחדשות העירונית, דקלים המהווים הד לנוף הערים הים תיכוניות, בריכה מגושי אבן טבעית ועמוד מים המאזכרים גייזר המתפרץ בחוף סלעי

שביתת הימאים שהוכרזה בשנת 1951 היתה ההשראה למחזהו של יהושע סובול “מרד הימאים”, שעלה בתיאטרון בית לסין בשנת 1983 – תקופה שבה הואצה מגמת הפרטת המשק הציבורי והלאומי. שיסוי המגזרים השונים שמרכיבים את האומה הישראלית זה בזה על ידי ראשי השלטון כיום, אומר סובול, הוא שיאו של התהליך שהחל אז. התמונה מתוך המחזה המובאת כאן היא סריקה מתוך העותק הכתוב במכונת הכתיבה של המחבר

כילד חווה הסופר והמתרגם ניר רצ’קובסקי את הנמל כמקום מרתיע ומצחין משמן מקולקל ושל מעליות חלודות. היום, כשהוא עובר על פני בתי הקפה החמודים והמסעדות היקרות ברחוב הנמל, הוא תוהה אם מתיחת הפנים שעובר האזור לא תהיה מוגזמת ותהפוך לחיוך פלסטי ומלאכותי, שבמקום לעדן את העבר יתעלם ממנו ויעטה עליו נעורים גרוטסקיים

אמנים מהמרכז לאמנות עכשווית פירמידה, שהציגו יצירות בתערוכה "מה עושה כאן בכלל פירמידה?" שאצרה ד"ר גליה בר אור, הסירו יצירות מהתערוכה כמחאה על אי חידוש העסקתה של האוצרת על ידי עיריית חיפה

איציק כרסנטי עבר דרך חתחתים עד שנפגש עם גליה אלבין במסעדת שוואטינא, וגם הארוחה עצמה לא עברה חלק. מה שבטוח – אוניברסיטת חיפה זכתה

החנות גולדמונד ספרים, שמתמחה בספרי יד שנייה ושהפכה למקום מפגש לתושבי רחוב מסדה ושכונת הדר, תיסגר בקרוב ותעבור למשכנה החדש והמרווח בשוק תלפיות. הבעלים אייל לבקוביץ': "אני אוהב את השוק. האזור הזה יהפוך בעוד כמה שנים למתחם בילויים של ממש"

בית המשפט המחוזי דחה את עתירתה של האגודה לזכויות האזרח נגד ראש העיר עינת קליש רותם בנוגע להסרת היצירה "מק ישו" מהתערוכה "סחורה מקודשת": "יש לה הסמכות ואף החובה לפעול למניעת פגיעה ברגשות אוכלוסיית העיר". האגודה: "נערער לעליון"

קבוצת אמנים שמתנגדת לקיצוץ בתקציב המרכז לאמנות עכשווית פירמידה ולאי חידוש חוזה ההעסקה של האוצרת ד"ר גליה בר אור יקיימו מפגן מחאה מול בניין עיריית חיפה שבמסגרתו תיבנה במקום פירמידה זמנית

לנה פריידמן, הדרניקית וסטודנטית לתקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצו, הוציאה לאור את "היי, הדר" – ספר מאויר עם סיפורים על השכונה. "חשבתי שסיפורים של תושבים מהשכונה הם הדרך הכי טובה להעביר את המהות של הדר", היא אומרת, "אף אחד לא יכול לספר עליה טוב יותר מהתושבים עצמם"

תזמורת הביט בנד חיפה וסולניות מהאקדמיה למוזיקה ואמנות סנט פטרסבורג יקיימו ביום חמישי הבא, 14 בפברואר, קונצרט משותף במועדון הביט

בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח דרש בית המשפט מראש העיר עינת קליש רותם להבהיר אם היא מוכנה להצהיר שלהבא לא תתערב בהחלטות של מוסדות תרבות לגבי יצירות המוצגות בהם

קבוצה של אמנים וצרכני תרבות יזמו אירוע מחאה נגד שינוי הייעוד של המרכז לאמנות מודרנית פירמידה ונגד פיטוריה של האוצרת ד"ר גליה בר אור. במקביל שלחה קבוצה של אנשי אקדמיה מכתב מחאה חריף לראש העיר ד"ר עינת קליש רותם על הפגיעה במעמדה של פירמידה

כ-800 איש חתמו עד כה על עצומה אינטרנטית הקוראת לראש העיר עינת קליש רותם ולסגנה הרב דובי חיון לא לפגוע במרכז לאמנות עכשווית פירמידה ולהשאיר בתפקידה את האוצרת ד"ר גליה בר אור