בתוך כל החושך שמסביב ולאחר שבמשך כמה חודשים לא הצליח לכתוב ולו שורה אחת, מצא הזמר והיוצר עומרי סבח נקודת אור דווקא במקום לא צפוי – במחלקה האורתופדית בבית החולים שיבא תל השומר. ביום ראשון שוחרר לאוויר השיר "קצב החיים", שאותו מבצע סבח עם הכנר מרדכי שנוולד אשר נפצע בקרבות ברצועת עזה, ושעליו חתומים גם המפיק המוזיקלי ליאור מויאל ודי.ג'יי רז סימון.
זהו שיר אלקטרוני בסגנון דיפ האוס שנכתב לאחר אירועי 7 באוקטובר במטרה לעודד את רוח העם, והוא מביא צליל ייחודי של אחד מגיבורי המלחמה. השיר עוסק בנושאי התקופה הקשים ובמורכבות שבלחימה, ומנגד שואף להיות נקודת האור בתוך כל החושך, בתקווה לעתיד הטוב יותר שיבוא.
סבח, אז ככה שיר נולד?
"זו תקופה מורכבת לכולם, ודווקא בתקופה הזו חיפשתי את המפלט שלי. כדי לא להשתגע התחלתי להופיע – בשטחי כינוס, בפני מפונים בצפון ובדרום, ובפני חיילים פצועים בבתי חולים. הצטרפו אלי המון אנשים טובים, ויום אחד הגענו לתל השומר. עברתי במסדרון, ושנוולד, שישב בכיסא גלגלים, עצר אותי ואמר לי 'אתה, אל תלך לשום מקום, בוא אלי לחדר מספר 2, אני מנגן בכינור ורוצה לנגן איתך'. חיכיתי שהוא יסיים שיחה עם הרופאים שבאו לבדוק אותו, והתחלנו לנגן ביחד. החדר התמלא באנשים, פיצוץ של אנשים, היה חיבור מטורף בינינו".
הוא זיהה אותך?
"לא שאלתי, אני לא שואל שאלות כאלה, אבל הוא מכיר את השירים שלי. אין לי מושג למה הוא ישר קפץ עלי, אולי בגלל שראה אותי עם גיטרה. זה היה רגע אותנטי וקסום. קבענו לנגן ביחד בהופעות בהמשך".
ספר על השיר החדש.
"את השיר הזה כתבתי אחרי שלושה חודשים שבהם לא הצלחתי לכתוב מילה. פנתה אלי די.ג'יי רז סימון, שהיא מוכשרת מאוד ועובדת חזק בתעשייה. היא חיפשה לעשות משהו שמח, שמרים את המורל ואת הראש לחיילים ולאזרחים. נכנסנו כולנו לאולפן, ויצא שיר שהוא הכי מחבר, הכי מחבק, הכי מרים את הראש, שנותן גאווה בתקופה הכי מדממת שיש. את נגינת הכינור הקלטנו במחלקת השיקום בבית החולים עם אולפן נייד. שיתוף הפעולה עם מרדכי ריגש אותנו מאוד, אנחנו נפעמים מיכולת המוזיקה לאחד ולרפא".
רוצים להישאר מעודכנים?
מה אתה יכול לספר על שנוולד?
"מרדכי הוא בחור דתי, בן של רב, גר בקרוואן. הוא בן אדם מדהים ברמה אחרת, פשוט סוכר. גיליתי שכל מי שפוגש אותו מתאהב בו. הוא יצא מבית החולים ביום ראשון והוא כבר מנגן עם עדן חסון בארצות הברית. הוא נהיה אושיה בשיבא, ניגן עם אמיר דדון, עם נתן גושן, עם חסון, וזה נהיה טירוף. כולם הגיעו להופיע בשיבא כי לשם מגיעים רוב החיילים הפצועים, ובדיוק כמוני, הם הכירו אותו שם והוא ניגן עם כולם. זה מרדכי, קרן אור".
הספקת כבר להופיע עם השיר? איך הוא התקבל?
"אני רואה את התגובות בשטחי הכינוס, החיילים שמחים לשמוע אותו ולרקוד איתו. השיר יצא ביום ראשון וכבר הספקתי להופיע איתו בפני מאות חיילים שיצאו להתרעננות מעזה. אני מקבל חיבוק גדול מכל החיילים שנמצאים עדיין עם האפודים ועם הנשקים, וזו צמרמורת. הם רק יצאו מעזה, וכל מה שהם צריכים זה קצת מוזיקה ושינוי אווירה – וזה מה שעשינו להם. היה מרגש ושמח, ועכשיו המטרה שלנו היא להפיץ את השיר כדי להפיץ תקווה ואור כי זה מה שחסר לנו. כולנו פצועים, כולם בהלם ממה שקרה לנו, אף אחד לא האמין שזה היה יכול לקרות. איבדנו חברים, לחלק מהחברים הקרובים שלי יש חברים שעדיין חטופים בעזה. רוב החברים שלי נלחמים בתוך עזה, והצוות שלי ואני פועלים 24/7 כדי להגיע לכולם. נראה לי שזו השליחות שלי, זה הצו 8 שלי ושל הצוות".
את מי מהחטופים אתה מכיר?
"ידידה שלי שני גבאי ז"ל הוגדרה כנעדרת עד שנמצאה גופתה לאחר כמה שבועות. ידידה אחרת זו מייה שם שחזרה, ויש לנו חברים של חברים מהסביבה הקרובה שנמצאים עדיין בשבי. זה פגע בכולנו, לכל מי שקשור אלי יש חבר או בן משפחה שנחטף או נרצח. יצרנו את 'קצב החיים' כדי לצאת מהחושך עם לוחם פצוע שמפלטו היה נגינת כינור. זה ללא ספק אחד מהניצחונות בשיר הזה".
עומרי סבח ומרדכי שנוולד מקליטים בבית החולים (צילום: יח"צ)
