זהו סיפור אהבה שטובי המחזאים היו מתגאים בו. לרגע אתה מרגיש שהוא לא אחר מאשר סוג של רומיאו – איש ששיגע את הכדורגל הישראלי והפך נשים רבות לחובבות של הענף הגברי הזה – ושהיא לא אחרת מאשר יוליה שהמתינה לו 18 שנים תמימות כדי לממש את אהבתה.
עד היום ניכרות השנים הללו ביחסים ביניהם, אך סופו של הסיפור רחוק מלהיות טרגי. מאיה פישל מנחשת במבט אחד אל תוך עיניו את כל מבוקשו, ועוד בטרם יבקש כוס מים היא כבר מונחת לפניו. ג’ובאני רוסו מביט בה בערגה של נער מהופנט אחר מלכת הכיתה. ניצוצות האהבה מדביקים את הסובבים אותם ואי אפשר להתעלם מנוכחותם. כשנכנסנו בשעריה של מסעדת רולא כל המבטים הופנו לעברו של הזוג הנוצץ, ההתלחששויות פסקו, ולרגע שררה במקום דומייה.
קבעתי עם הצמד מאג’ו (סוג של חיבור בין שמותיהם – מאיה וג’ובאני) בכלל במסעדה אחרת בכרמל בשעה 19:30. אחרי שמצאתי את עצמי ממתין שעה כמו פוץ התקשרה פישל ואמרה שרוסו מבקש שניפגש במקום אחר, שקט וסולידי יותר. ניסיתי לשכנע אותה שהמסעדה שבה בחרתי היא שקטה דיה, אבל לא היה לי סיכוי. הבנתי שאם לא אכנס מהר אל הרכב וארד אל העיר התחתית אשאר בלי ארוחה ובלי אורחים.
תוך 20 דקות הגעתי לרולא הממוקמת בשדרות האליזה החדשות של חיפה, הלא הם רחוב הנמל שבו מסעדות טרנדיות למכביר. למרבה הפלא היתה זו הפעם הראשונה שבה פגשתי םנים אל פנים את רוסו, שבמשך שנים החזיק שנים בתואר סרבן ריאיונות עד שנחשף בכל בית בתוכניות הריאליטי “גולסטאר” ו”זוג מנצח VIP”. את מאיה, לעומת זאת, אני מכיר כבר קרוב ל־30 שנה, מאז היתה דוגמנית מתחילה ואני הייתי מעצב את שיערה בתצוגות אופנה לכן לקראת המפגש הזה השחזתי מחוגה שתסגור מעגל, ועל הדרך גם כמה חשבונות פתוחים.
הזוג מאג’ו הוא מלא כל כך, וכששאלתי את עצמי במה הם מלאים התשובה היתה ברורה – בהכל. ראשית, הם מלאים בעצמם. וגם בכריזמה, ביופי, בחן, בסקסאפיל ובעיקר באהבה גדולה. כמה סמלי שפגשתי אותם ביום הנישואים הראשון שלהם ושנפלה בחלקי הזכות לחגוג איתם.
ולפני שנגיע לתיאור הארוחה והמפגש אלו הם חמשת הדברים שלא ידעתם עליהם. נתחיל ברוסו:
1 הוא אף פעם לא מצליח להתעורר בבוקר.
2 הוא צופה בעיקר בערוץ ההיסטוריה ובערוץ נשיונל ג’יאוגרפיק.
3 הוא לעולם לא צפה בטלוויזיה במשחקי כדורגל שהוא שיחק בהם ובסדרות שהוא כיכב בהן.
4 הוא שונא מתיקות באוכל.
5 הוא מעולם לא שתה קפה.
ונעבור לפישל:
1 היא מתעוררת בכל בוקר בשעה 5:00 לפני אימון שמתחיל ב־6:00.
2 היא מטורפת על סדרות של בתי חולים.
3 היא מכונה של בישולים.
4 היא חולה על אקונומיקה.
5 היא היפראקטיבית.
ג'ובאני רוסו ומאיה פישל ברולא
רוצים להישאר מעודכנים?
רולא החליפה לוקיישן לפני חודשים אחדים וירדה משדרות מוריה לרחוב הנמל. היא מגדירה את עצמה כמסעדה שאמית, כלומר מאזור סוריה הגדולה שכולל גם את לבנון, והדבר ניכר בכל מנה. כלבנוני אסלי – בן להורים לבנונים ונכד לסבתא דמשקאית – אני מכיר את רזי המטבח השאמי ומאמין שאת בני עדות המזרח הרבה יותר קשה לרצות מאוכל שכזה מאשר את בני עדות אשכנז, ולכן הצבתי לעצמי משימה לחפש את סבתי ואת אמי במנות.
רוסו ופישל הם רזים וחטובים, ומשאלתי היתה לראות אותם אוכלים ושובעים. הפצרתי בהם להזמין את שחפץ לבם, אבל הזוג מאג’ו גילה צניעות מופלגת ולא פרסריות ים תיכונית, ושלושתנו חלקנו לפתיחה מנה של חומוס חיפאי עם טחינה, שהיה טעים ביותר ושונה מכל חומוס אחר שטעמי, הן בשל החמצמץ והן בשל המרקם המקסים. אל המנה הזאת הצטרפו תפוחי אדמה חריפים אש שנאפו בטאבון עם זעתר ועם בצל ירוק. הנחתי שהכוונה היא ליצור סוג של צ’יפס נטול צ’יפס, והמנה התגלתה כסתמית, לא ממש מובנת ובעיקר מיותרת, וזאת בשל יבשושיותה, דלותה וחריפותה העצבנית והלא מדודה.
חומוס חיפאי ותפוח אדמה בטאבון
הבטתי ברוסו ושאלתי אותו מדוע הציבור כולו אוהב אותו כל כך. את התשובה קיבלתי מפישל, שאמרה שהוא חבר של כולם, מדבר אל כולם בגובה העיניים, נגיש וחייכן. הבטתי שוב בעיניו ומצאתי בהם משהו מכשף, שילוב של ילדותיות, גבריות, אמיתיות ומסתוריות.
בינתיים הגיע אל שולחננו סלט פתוש – עוד אחד ממיני המזונות שעליהן גדלתי – וברולא הוא מקבל אינטרפרטציה אחרת, כאשר אל העגבנייה, המלפפון והבצל מצטרפים צנוניות, עלי ריג’לה, פטרוזיליה, נענע, זעתר וסומאק, ואת מקומם של קרעי הפיתה תופסים קרעי לחם דקיקים ואפויים שפגעו בכבודם של השאמים והלבנונים הגאים, אך הרימו לחלבים את האף. גם המלצר שלנו הסכים איתי ואמר שהוא מעדיף את קרעי הפיתה המסורתית על פני הקשקוש האפוי.
עכשיו הגיע תורה של פישל להביט בי, והיא אמרה שרוסו ואני דומים. הללויה. “במה אנחנו דומים?”, שאלתי, והיא השיבה: “בגבריות, בקנאות ובפרימיטיביות”. חשבתי לעצמי שיש בכך משהו, מה גם שהדברים באו מפיה של אשה שמאמינה שקנאה ואהבה הן חברות טובות.
המשכנו אל אחת ממנות הדגל של רולא – שושברק (שאמי קוראת לה שישברק). מדובר בכיסוני בשר דקים ביוגורט, שום ורכז רימונים. זהו למעשה הרביולי של הקולינריה הערבית, והוא דקיק ורך ונימוח כפי שרק הם יודעים לעשות. שלושתנו נתנו למנה הזו את הציון מצוין בזכות ערבוב מופלא של טעמים שמתחברים באופן מושלם. כי בינינו, לא תמיד יוגורט הוא חבר של בשר ועוד יוצא אחלה גבר.
שושברק וסלט פתוש
רוסו הזמין גם שישטוואק – קוביות של פרגיות ביוגורט, שמן זית, נענע, זעתר, בצל ופטרוזיליה – מנה קטנה וחמודה (וכזכור, חמודה זה פחות). הזוג מאג’ו ציין שהמנה לא מתובלת היטב ושהפרגית לא טופלה כראוי. השריה של עוף ביוגורט היא דרך בישול ששמורה בעיקר להודים. באמצעות ההשריה העוף מתרכך, נפתח וסופג את הטעמים של היוגורט מבלי לאבד את עופיותו, אך זה לא מה שהיה במקרה דנן.
פישל הזמינה תבשיל פריקי פיקנטי (חיטה מעושנת ירוקה) שמוגש עם בשר טלה טחון שמבושל במשך שעות ארוכות ומתובל בהרבה פלפל אנגלי. חיטה מעושנת לא מתאימה לכל גרון, טעמה הוא דומיננטי ומזכיר מעט כוסמת, וכוסמת – איך לומר זאת בעדינות – מזכירה לי את אסון צ’רנוביל. אבל במטבח של רולא ידעו לפרק את החומר הרדיואקטיבי ולהפוך את הכוסמת ואת החיטה לתבשיל מעודן לאניני הטעם. מצאתי שהמנה הזאת מתאימה מאוד לסועדים סקרנים.
תבשיל פריקי פיקנטי ושישטוואק
לפני הקינוח סיפר רוסו שהצעת הנישואים לפישל היה הדבר הכי טבעי והכי מתבקש בעולם, ושהיא הגיעה ממקום של בגרות וקבלה. היה חשוב לו לשים מאחור את כל השמועות ולהראות לכל הספקנים עד כמה הוא אוהב אותה ומכבד אותה. הוא כרת עמה ברית לעולמי עד, יש להם ילד מקסים ויפה תואר, הם נשמות תאומות, והוא הבין שהיא סימנה אותו בדיוק כמו שהאריה מסמן את הטריטוריה שלו למען יראו וייראו האויבים. פישל מבחינתו היא אריה ששואג, שלא מוותר, שנלחם עד זוב דם, ושלבסוף מנצח. ניצחון האהבה על הרגש ועל ההיגיון.
אחרי הדברים האלה היה ברור שנקנח בכנאפה, והכנאפה של רולא היא נהדרת. ממש. השילוב של המליחות ברובד התחתון של הגבינה עם המתיקות של מי הוורדים יצרו בפה פיצוץ מבוקר של הנאה צרופה, וזה עוד לפני שציינתי את שערות הקדאיף שעליהם כמות נדיבה של פיסטוק חלבי. כי עם כבר סוריה, אז עד הסוף.
כנאפה
המדדים
מדד הניקיון: רולא היא מסעדה נקייה אך לא מצוחצחת.
מדד העיצוב: פישל אמרה שהמקום מזכיר לה את פריז. תאורת לדים אפלולית על הבר הגדול והמרווח, מאחוריו המטבח, וחלל גדול שפונה אל הרחוב ומזכיר שדרה נעימה בפריז.
מדד השכנים: לבני משפחות לפידות וגוטל, שהרעיפו אהבה על רוסו ופישל, היה זה הביקור החמישי במסעדה על שני גלגוליה, בגלל ההקפדה על האוכל המשובח, האנינות והאווירה.
מדד המחירים:
חומוס חיפאי – 25 שקל
תפוח אדמה בטאבון – 18 שקל
סלט פתוש – 32 שקל
שושברק – 44 שקל
שישטוואק – 59 שקל
תבשיל פריקי – 44
כנאפה – 32 שקל
כוס יין – 27 שקל
בקבוק יין – 89 שקל
2 מים מינרליים – 18 שקל
טיפ – 39 שקל
סך הכל – 427 שקל
מסעדת רולא מוכיחה שעדיין יש מי שמאמין בבישול איטי ומושקע ושמקצוע המסעדנות עדיין לא עבר מן העולם. מסעדנות ברולא היא דרך חיים ואמונה משולבות במסורת עתיקת יומין. זו עממית ברמה גבוהה, וכשעממיות מתכפתרת עם רמה גבוהה קיבלנו את כל הטוב שבמטבח הסורי והלבנוני. גם המחירים בה הם סבירים ביותר ביחס למנות המושקעות. בהחלט מומלץ.
הציון: ארבעה מספרי זהב
רולא
רחוב הנמל 33
טל’: 053-9370326
