השבוע חזרתי לכור מחצבתי בת גלים – השכונה שרק מי שגדל בה לפני 40 שנה יוכל להבין מהי “שכונת חיים” האמיתית – חיים של ים, של חופש ושל תמימות, ימים יפים וטהורים שבהם יחזקאל הסנדלר תיקן לנו את נעליים, שפירא הקונדיטור אפה את עוגת השמרים הטובה ביותר אבר, גברת פירסט מכרה לנו ששה וממתקים נהדרים בטיילת מול הקזינו, ויקטור הכין את הסנדוויצ’ים הכי פשוטים והכי טעימים, ואני טיפסתי על עץ התותים הלבנים, קטפתי מהם והמיץ שניגר מהם מילא אותי באושר.
האמרה “פעם בת גלימי תמיד בת גלימי” פשוט תפורה עלי, אבל השכונה שהיתה תבנית נוף ילדותי נשכחה מאחור, הוזנחה והידרדרה, ורק בשנים האחרונות ניתן להבחין בניצנים של פריחה בתחום הנדל”ני וגם בתחום הקולינרי.
השבוע חזרתי לשם עם חברת המועצה והפליליסטית עו”ד שרית גולן שטיינברג, שמחזיקה בתיק איכות הסביבה בעירייה. אבל לפני שאספר על החוויה שעברנו בבר גלים – הבר החברתי הראשון בחיפה – אלו הם חמשת הדברים שלא ידעתם עליה:
1. היא פתחה את קבוצת הפסייבוק “אוכלים בחיפה” מתוך אהבה לאוכל ולעיר.
2. היא צמחונית מגיל 12.
3. היא אמנם נולדה בירושלים אבל מציינת כבר שני עשורים בחיפה.
4. היא מבשלת בכל יום שלושה סירים של אוכל טרי למשפחה.
5. עיקר גאוותה הוא בקובה פטריות שלה.
רוצים להישאר מעודכנים?
ובכן, הגענו לבר גלים ותהינו – הייתכן שהגענו לאגודה שיתופית ללא מטרת רווח? התשובה לכך היא כן. בר גלים הוא הבר הקואופרטיבי הראשון בחיפה, והוא מנוהל על ידי קבוצת חברים שמעבירים את רווחיו לטובת פרויקטים בקהילה. כמעט בן לילה הפך המקום למוקד משיכה לחיילים מהבסיסים בסביבתו הקרובה, לסטודנטים לרפואה מהטכניון שלומדים בקריה הרפואית רמב”ם, להיפסטרים לא מתנשאים וכמובן לתושבי השכונה. ובאמת, קשה שלא להתאהב בקסם שמשרה המקום. ולקסם הזה קוראים אהבה – אהבת האדם, אהבת האחר, אהבה פשוטה ובלתי אמצעית, אהבה שמחולקת לכולם ללא הבדל מעמד, ייחוס, דת, מין וצבע.
גולן שטיינברג ואני התיישבנו על שולחן שהוצב על המדרכה הנושקת לכביש. השולחנות כולם הם מימי “אנו באנו ארצה” והכיסאות הם משנת תרפפ”ו אבל למי אכפת כשיש אהבה באוויר? התפריט הוא קטן וצנוע והמחירים הם בהתאם – זולים ושווים לכל כיס. המקום מציע מבחר גדול של בירות, כריכים ואוכל בריא, פשוט ובסיסי.
פתחתי בסלט בת גלימי שהכיל חסה, מלפפון, עגבנייה, בצל, גזר, זיתים שחורים, ויניגרט, חרדל וסילאן, שמוגש עם פוקצ’ה חמה ועם תוספת לבחירה. אנחנו בחרנו בטחינה. ניכר היה שהסלט נחתך בו במקום. הוא תובל היטב, וטחינה חמצמצה וארומטית שטפה אותו ועשתה איתו אהבה.
סלט בת גלימי
גולן שטיינברג הזמינה טוסט הפתעות שאמנם היה מלא בהפתעות אך הן היו לא מעניינות, וגם שלל הרטבים שהוגשו לצדו לא הועילו. אני יודע שכמבקר מסעדות עלי לנתח את הטוסט הזה ניתוח נוירוכירורגי (בלי הרדמה), אך הפעם אחרוג ממנהגי כי לאחר שהמקום אהב אותנו וקיבל אותנו בזרועות פתוחות גם לגולן שטיינברג וגם לי לא היה אכפת מטעמו של הטוסט שההפתעות שבו הרטיבו אותו ללא הכר.
טוסט הפתעות
גולן שטיינברג הסבירה לי שעיסוקה בפלילים מתמקד בעיקר בסנגוריה הציבורית ובייצוג הקול השקט שלא יכול להישמע מול המדינה. שאלתי אותה אם היא עובדת סוציאלית בתחפושת, והיא חייכה אלי וסיפרה שאביה היה חלק מהפנתרים השחורים בירושלים בשנות ה־70, ומשם הזיקה שלה לאנשים השקופים. כדי להתעודד קצת הזמנתי כריך סביח עם חציל קלוי, ביצה קשה, עגבנייה, בצל, חסה, מלפפון חמוץ וטחינה בג’בטה טרייה. כל החגיגה הזו עולה 26 שקל בלבד, ומה אומר לכם – זהו אחד מהכריכים היותר אטרקטיביים שיש לעיר שלנו להציע, וזאת בזכות החציל שנקלה ולא טוגן והטחינה המצוינת שאליה התוודעתי כבר בסלט. כמעט מיותר לציין שהכריך חוסל עד לפירור האחרון.
כריך סביח
סיפרתי לגולן שטיינברג שהמקום שבו ישבנו שכנה בעבר המכולת של אלברט, שהיו בה דברים כמו תפוחים יבשים אשר נחשבו באותם הימים למעדנים של ממש, ואני זוכר שהייתי מפלח תפוחים מיובשים בזמן שאלברט היה מחמיא לקונות. היא חייכה שוב ואמרה שהיא בטוחה שהיום זה לא היה קורה. האנושיות והאמפתיה שלה נפרשו לפני כמו מניפה עם קיפולי פליסה, ועלי היה לבחור קיפול ולקוש קושיה.
מכיוון שאנחנו נמצאים ממש ערב הבחירות המוניציפליות אמרתי לה שכולנו יודעים מה טוב בחיפה וביקשתי להבין ממנה דווקא מה לא טוב בחיפה ומה דעתה על תפקודו של יונה יהב. בלי לחשוב פעמיים היא הדגישה את זיהום האוויר, את התעשייה המזהמת ואת הרעות שנכפו עלינו על ידי קבוצת בז”ן וחברת נמלי ישראל, והוסיפה כי לזכותו של יהב ייאמר שמאז שהיא קיבלה את תיק איכות הסביבה הוא נרתם לעניין וביחד עם ארגוני הסביבה הוא לא רק מדבר אלא גם מבצע צעדים אפקטיביים ומשמעותיים. כמו כן מפריעה לה מאוד בעיית התעסוקה בחיפה, שלדבריה היא לא מגוונת ולא מספיקה, וכראיה לכך היא מספרת שבעלה נוסע מדי יום לרעננה מכיוון שהחברה הבין לאומית שבה הוא עובד סגרה את הסניף החיפאי שלה. היא הוסיפה שהיא היתה רוצה לראות עירייה יוזמת יותר, שהקשר עם שרי הממשלה חייב להיות הדוק יותר ושראש העיר חייב לנהוג באסרטיביות רבה יותר מול החלטות הממשלה בעניין התעשיות במפרץ.
לקינוח הזמנו בראוניז עם גלידה, שאמנם השוקולד שממנו הוא נאפה היה פשוט מאוד, וכך גם הגלידה, אך מתוך החומיות הגיחו בוטנים שמליחותם הזניקה אותן למעלה. למרות הפשטות הקולינרית המנה התאדתה לחלוטין כי היא היתה נעימה, ונעים זה המון.
בראוניז עם גלידה
לסיכום, בר גלים הוא פנינה קסומה שנראה כי הזמן עצר בה מלכת. אין בו יומרות עיצוביות וגלוריפיקציה מיותרת אלא תפריט בסיסי ופשוט, וממש לא צריך יותר מכך. במקום ניתן ליהנות מהופעות של יוצרים צעירים ומהרצאות על הבר לצד נשנוש קל, טעים וזול, בוודאי שביחס למחירים בכרמל ובעיר התחתית. והכי חשוב – המרקם האנושי עושה את כל ההבדל.
המדדים
מדד הניקיון: לא נראה לי שהחבר’ה שפוקדים את המקום עסוקים בדיסינפקציה, אך המקום נקי במידה בינונית פלוס.
מדד העיצוב: הכי פשוט שיש ובלי פוזות.
מדד השכנים: שאלתי את קבוצת החיילים והחיילות מחיל הים שישבו לצדנו את דעתם על האוכל ועל המקום, וכולם פצחו בשיר הלל על הבר ואמרו שזהו המקום הטוב ביותר לתפוס בו ראש באווירה אחרת.
מדד המחירים:
סלט בת גלימי עם תוספת טחינה – 30 שקל
טוסט הפתעות – 25 שקל
כריך סביח – 26 שקל
בראוניז – 18 שקל
2 קמפרי – 36 שקל
סודה – 5 שקלים
מיץ תפוזים – 8 שקלים
2 פפסי – 18 שקלים
סך הכל – 166 שקל
הציון: 4 מספרי זהב
בר גלים
רחוב יונתן 3
טל’: 04-6444408
