שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה תמר שרון נתנאל הודיעה היום כי הכרעתה בנושא מיכל האמוניה תינתן בימים הקרובים.
הודעת השופטת ניתנה במסגרת החלטת ביניים בערעור שהגישה חברת חיפה כימיקלים על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בדבר ריקונו של מיכל האמוניה וסגירתו.
בכתב הערעור, שהגישה לפני כשבוע וחצי, טענה חיפה כימיקלים כי ההחלטה אינה מוצדקת ואינה ישימה, ולכן יש לבטלה. הדיון בערעור נערך היום בהשתתפות הצדדים ובסיומו הודיעה השופטת שרון נתנאל כי בתוך ימים אחדים תינתן החלטתה ותועבר לצדדים. במהלך הדיון הוצגה עמדתו הדרמטית של היועץ המשפטי לממשלה בעד סגירת המיכל. עמדת היועץ הוצגה על ידי פרקליט מחוז חיפה (אזרחי) עו"ד איתן לדרר, שאמר: "אני רואה שכולם מתנדבים להביא את עמדת המדינה. חשוב לי להביא בפני בית המשפט את העמדה העדכנית של הממשלה. נעשתה פנייה לכל משרדי הממשלה שנראו רלוונטיים לסוגיה ואף משרד ממשלתי לא פנה בבקשה לתמוך או להתנגד לסגירה. בעת הזאת, בהתבסס על הידוע כיום, אף משרד ממשלתי לא טען לקיומו של אינטרס ציבורי שגובר על האינטרס של סיום פעולתו של המיכל. נדרש, כמובן, להבטיח שריקון המיכל ייעשה בצורה בטוחה ומבוקרת".
במהלך הדיון אמרה השופטת שרון נתנאל: "מכל חוות הדעת, וגם מכל העמדות שלפני עולה שקיים סיכון שקיימת הסתברות כלשהי לכך שיקרה איזה תרחיש שבו תדלוף אמוניה, אז אפשרות סבירה להתרחשות משהו שיגרום לדליפת אמוניה כולם מסכימים שקיימת. ההבדל הוא בהערכה מהו שיעור הסבירות. אלה אומרים 'עלול להתרחש בסבירות גבוהה', ואלה אומרים, כולל המדינה, 'עלול להתרחש בסבירות נמוכה'. אפילו אם אקבל סבירות נמוכה מאוד, זה לא אפס. הסבירות קיימת. מדובר בכמויות גדולות, וגם כאן יש מחלוקת כמה אנשים עלולים להיפגע".
בדיון שהתקיים היום בפניה ביקשה שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה תמר שרון נתנאל לברר כיצד השפיעה על המשק השביתה שנמשכה כחצי שנה בחיפה כימיקלים בשנת 2011, ושאלה בהקשר זה: "מה קרה בששת החודשים האלה? לא הגיעו אוניות אמוניה? לא סופקה אמוניה למשק?"
בא כוחה של חיפה כימיקלים עו"ד יוסי בנקל השיב: "השביתה היתה במפעל שמייצר את הדשנים. דווקא בגלל שהמפעל שמייצר את הדשנים לא פעל, לא היה צריך להביא אמוניה כי המיכל נשאר מלא. בחלק מהזמן העובדים הקשיחו את הסנקציות הארגוניות שלהם, ומנעו מפעם לפעם גם הוצאת אמוניה. רוב הזמן סופקה אמוניה למשק, אולם נוצר חוסר אצל צרכנים מסוימים".
"אמוניה – לא החומר המסוכן ביותר"
נציגת עיריית חיפה עו"ד ענבל בן ארי הצביעה על כך שצרכני האמוניה במשק לא ביקשו להצטרף להליך המשפטי הנוכחי: "כל הגופים האלה מחזיקים את המלאים הנדרשים והם ערוכים להזמין את המלאים שלהם בדרכים קלות, זמינות ובטוחות. בוודאי שאילו היה עלול להיגרם להם איזשהו משבר, היינו רואים אותם מיוצגים על ידי היועץ המשפטי או מתייצבים בעצמם, והם אינם פה. הם לא הולכים להיפגע בשום אופן מסגירת המיכל". בשלב זה ביקשה השופטת פירוט של חלופות לפעילות המיכל, והדגישה כי היא "מדברת על חלופות שלא ייקחו הרבה שנים".
בנקל השיב כי נבחנה בין השאר אפשרות "להקטין את הכמויות דרמטית" באמצעות מיכל קטן חדש, וכי "בעניין זה יש דין ודברים עם המדינה". לדבריו, חלופה נוספת היא ייבוא כמויות קטנות של אמוניה באמצעות איזוטנקרים (מכולות), אולם לדבריו מדובר באופציה שתגרום לתוספת תנועת משאיות הנושאות אמוניה: "חלופת האיזוטנקרים היא ייבוא של כמויות קטנות שאינן מחייבות אחסנה במיכל. אם נחלק 10,000 טון אמוניה ל-20 זה 500 מכולות שיעמדו בנמל וייסעו כל חודש בכבישי הארץ. לנו אין בעיה. מבחינתנו זה מקל, כי לא צריכים לטפל בהעברת אמוניה עבור אחרים. בבדיקה מקדמית שנערכה מול המשרד להגנת הסביבה – וזו לא החלטה פורמלית – נאמר שאין כוונה לאשר זה".
בהמשך שאלה השופטת מדוע רק כעת הגישה העירייה את הבקשה לסגירת המיכל בעוד שההליך העיקרי שמנהלת העירייה נגד חיפה כימיקלים בסוגיית רישוי העסק של המיכל החל כבר לפני כשש שנים. "למה לקח שש שנים לפנות בבקשה כזו, שמטבע הדברים הגיוני שהיה צריך להביא אותה בפני בית המשפט הרבה קודם לכן?", הקשתה השופטת. בן ארי השיבה: "התשובה פשוטה. אנו יודעים היום בוודאות מוחלטת מה שלא ידענו עד כה. חשבנו, חשדנו, הנחנו, אבל לא ידענו בוודאות את הנתונים לגבי סכנת ההתבקעות של המיכל".
בהתייחסו להסתברות לכך שיקרה תרחיש בעייתי במיכל אמר בנקל: "הסכנה הזו לא שונה במהותה מזה שתהיה דליפה בבתי הזיקוק. האיזוטנקרים זה אומר לשלש ולרבע את כמות הובלת המיכלים. במסוף האמוניה האספקה עוברת בצנרת תת קרקעית ולא נעה בכבישים. זאת אומרת, אם אנו עוברים לאיזוטנקרים – ואנו לא נתנגד לכך – המשמעות היא שיותר משאיות ינועו בדרכים, ואז ערים אחרות יזעקו. לכן יש במדינת ישראל ייבוא, ייצוא וייצור סדיר של חומרים מסוכנים, מכל הסוגים. האמוניה היא לא החומר המסוכן ביותר".
יגאל חי
