"לראות את הציר שומם ומת זה דבר שצובט בלב"

רם לסרי ואלי שחרית (קבוצת הסינטה בר): “אנחנו לא מסתכלים על המצב בציר כבעיה כללית אלא כבעיה פרטנית של כמה עסקים. אנחנו מנהלים על הציר שלושה עסקים ולא הרגשנו כלל בירידה. אנחנו מקווים שאת העסקים הנסגרים יחליפו מסעדות משגשגות ומוצלחות אחרות”.

רענן אילון (מפיק מסיבות): “מעציב אותי מאוד לראות את ציר מוריה, שבעבר היה מרכז הבילוי של העיר, נמצא כעת בתהליך של נטישה וסגירת עסקים. אני מקווה שיש תוכנית שיקום לציר, שיהיה שינוי מגמה ושיש מי שער למה שקורה כאן, כי הכיוון הזה הוא לא טוב לעיר ובטח לא לתושבים”.

דור מלודי (די.ג’יי): “כתקליטן בחיפה כבר 15 שנה עצוב לי לראות מה נהיה מציר הבילויים המרכזי של העיר. מה שיותר גרוע הוא שהצעירים בורחים מהעיר, אבל קשה לא להבין אותם כי אין פה תרבות בילוי והאופציות לתעסוקה הן מוגבלות מאוד”.

רפי לוי (סטלה): “הסטלה נפתח בשנת 2001, אז תעשו את החשבון לבד. וכל מילה נוספת מיותרת”.

מושיקו בן חמו (סנדוויץ’ בר): “יונה יהב הצליח לרסק את ציר מוריה. אני, כבעלים של עסקים שפעלו בעבר בציר – גרג וחיפושית בקפה – רואה זאת כעת מהצד. יהב הצהיר שהוא יוריד את תרבות הבילוי לעיר והצליח בכך, אבל על הדרך הוא ריסק את כל העיר”.

קובי שטח (גושפנקא): “כנציג הקרייתים עצוב לי לראות מה שקורה אצל אחינו בפסגה. הציר היה מקום המפלט שלנו כשרצינו לטעום קצת ‘חו”ל’. חברים שלי סוגרים עסקים האחד אחרי השני. אני לא מעורה בשאלות למה, איך וכמה, אבל אני אופטימי מטבעי ומאמין שמעז ייצא מתוק”.

יותם בנעמי (צפרירים 1): “הציר ממש לא מת, הוא פשוט השתנה, אבל השינוי חל מזמן. צעירים כבר לא מגיעים למוריה כמו פעם. יכול להיות שמחירי האלכוהול הם יקרים עבורם או שפשוט נמאס להם. רוב הבליינים כיום מחפשים אוכל טוב, וכל מקום שעדיין עובד יפה בציר מציע אוכל טוב, ולראיה הששון, הדיוק, הסינטה בר, צפרירים 1 ועוד. לא שווה לפתוח היום פאב ללא ייחודיות וללא היצע קולינרי, כי בתעריפי השכירות והארנונה בכרמל אי אפשר לתמחר אלכוהול במחירים שיביאו הרבה בליינים צעירים שבאים בעיקר לשתות, כמו שקורה בעיר התחתית”.

יובל פלטנר (ששון): “ציר מוריה הוא ציר החיים בעיר חיפה. אי אפשר להזניח את המצב שמתגלגל כמו כדור שלג או להתעלם מכך. חשוב להשקיע בכלל האזורים, לא רק בעיר התחתית. חשוב ליצור בידול בין אזורי הבילוי מבחינת האופי והפן התרבותי, אבל אסור לתת לאף אחד מהם לשקוע”.

רם לסרי ואלי שחרית, רענן אילון, דור מלודי, רפי לוי, מושיקו בן חמו, קובי שטח, יותם בנעמי, יובל פלנטר (צילומים: סינטה בר אקספרס, משה מעוז, רותם טל, שרון וקנין)

עמית סולומון (מוריסון): “ציר מוריה תמיד היה מקור משיכה לבלייני העיר ולאורך השנים נפתחו בו עסקים רבים ברמה גבוהה. לצערי, בשנים האחרונות הציר נמצא בנסיגה, עסקים נסגרים ובליינים ממעטים להגיע. בעיר גדולה ומרובת סטודנטים כמו חיפה ציר מוריה הוא מקום חשוב לסצנת הלילה, והייתי שמח לראות את העירייה מרכזת בו מאמצים כמו בעיר התחתית כדי למשוך אליו את בלייני העיר ולהחזיר עטרה ליושנה”.

יוני לם (לופט 124): “כבר שנים שחיפה נמצאת בהידרדרות חדה בתחום הבילויים, והסיבות לכך הן רבות. חלקן כמובן לא תלויות בעירייה, אבל הייתי מצפה ממנה שלנוכח המצב היא תקים גוף שתפקידו יהיה לעזור ולסייע לעסקי הבילוי כי עסקים מהסוג הזה זקוקים לטיפול שונה וצמוד”.

מיכאל נודל (דוברין, וספר): “לכרמל אין תחליף. נכון שבשנים האחרונות ההתעוררות בעיר התחתית נוגסת בפעילות בציר, אבל אני מאמין שהכרמל עוד לא אמר את המילה האחרונה. תמיד יהיה ביקוש למקומות איכותיים ליד הבית, והקהל המקומי יודע לפרגן למקומות טובים”.

עידו שוורץ (טמפל בר, בראון): “לדעתי קוברים את הציר מוקדם מדי. יש בו עסקים טובים ויציבים כמו בכל מקום אחר. לצערי, לפעמים יש עסקים מעולים שנסגרים וזה לא קשור למיקום. זה קורה גם בתל אביב ובכל מקום בארץ”.

נעה לוברמן (המסילה): “כמי שחוותה את כל החיים שלה בכרמל, כל הזיכרונות הכי יפים שלי הם מהתקופה שבה כדי להיכנס לפאב הייתי צריכה להמתין בתור. לראות את הציר שומם ומת זה דבר שצובט לי בלב ברמה האישית, מעבר לעיסוקי בחיי הלילה. זו לא נחלתם של הפאבים בלבד, גם במסעדות ובבתי קפה מתעסקים יום יום בלשרוד ובלשלם את השכירות הבאה. הכל הצגה אחת גדולה, והפריבילגיות שמקבלים עסקים בעיר התחתית לא משאירות אופציה להאמין שהכרמל יתאושש. יש בי עוד תקווה שיחול איזשהו שינוי ושאנשים יחליטו שבמקום לסגור את העסק הם לא מוותרים ונלחמים ביחד כדי לאושש את הציר ולהחזיר אותו למה שהוא היה פעם, אחרת תוך זמן קצר יהפוך הכרמל לבית אבות אחד גדול”.

אסי נחום (מפיק מסיבות): “כמי שחי את אזור המרכז ובמקביל חי בכרמל יכול לומר שאת האווירה שיש בכרמל אין בשום מקום אחר. נכון, חסרים לי דברים מרכזיים, ונכון, הייתי מצפה שיתקיים בכרמל מרכז תרבות ענק לצד חיי לילה תוססים, אבל חרף המחסור בכך אני יכול להגיד שהציר הוא המקום שבו אני תמיד מרגיש בבית”.

שירן הראל (פייבל): “המצב של הציר אינו מזהיר ועסקים נסגרים על ימין ועל שמאל. ממצב שבו היית עומד בתור שהשתרך עד לכביש אם לא הזמנת מקום, הגענו למצב שבו ב־00:30 בלילה באמצע שבוע וטיפה מאוחר יותר בסופ”ש אין כמעט מקום לשבת לבירה כי כל המטבחים סגורים והברים נמצאים כבר בשלבי סגירה. אני לא מסכים עם זה שכל הלקוחות יורדים לעיר התחתית בגלל המחירים בכרמל. ברוב הפאבים יש המון מבצעים על אוכל ועל אלכוהול, וזאת למרות השכירות שגבוהה עד פי חמישה מהשכירויות בעיר התחתית, שלא לדבר על הארנונה הגבוהה. אין אשם יחיד, והסיבות הן השכנים, המחסור בחניה, חוקים עירוניים נוקשים, היעדר ההתאגדות של בעלי העסקים, מחסור בפעילויות שוברות שגרה ועוד. ועם זאת, תמשיכו לנסות, תמשיכו לפתוח, תמשיכו להעז, תיעזרו האחד בשני ואל תיכנעו”.

אורי הדר (ביר גארדן): "כשהעירייה מפנה את כל המשאבים לעיר התחתית, עושה כל יום שני וחמישי פעילות בעיר התחתית ובשוק, ותולה מודעות בכל רחבי העיר אז לא פלא שאנשים מבינים ששם נמצא מרכז העניינים ויורדים לשם. אט אט חונקים את הציר, והתוצאות לא מאחרות להגיע. הציר שומם בערבים. אנשים ומכוניות לא עוברות בו. כבעל עסק שנפתח רק לפני שנה אני מרגיש מרומה. העירייה מאפשרת הקמת עסקים על הציר אבל עושה הכל כדי שהלקוחות ילכו למקומות שאליהם היא מכוונת”.

עמית סולומון, יוני לם, מיכאל נודל, עידו שוורץ, נועה לוברמן, אסי נחום, שירן הראל, אורי הדר (צילומים: גוגי גולצמן, SERJO ESSER, ולד סולדטנקו)

עידן יהודה (קנטינה סושיאל): “למזלנו, מי שעושה עבודה טובה בציר ממשיך לעבוד יפה והלקוחות נשארים נאמנים אליו. לצערנו, הירידה הדרסטית במספר הבליינים הצעירים, צמצום מספר מקומות החניה והעובדה שבליינים ותיקים כבר לא מגיעים גרמו לכך שהעסקים התחילו לזלזל בקהל שנשאר ולא הציעו שום דבר חדש ומרענן בציר כבר כמה שנים. בכל העולם יש ערים גדולות עם כמה קמפוסים ועם מרכזי בילוי. אפשר לחבר את הכרמל, את הדר ואת העיר התחתית ביחד, אבל מצד העירייה יש עצלנות וחוסר אמפתיה ורצון לעזור לעסקים לשרוד. אני מאשים את בעלי העסקים בציר רק בכך שהם לא חשבו על פתרון יצירתי משותף כמו אירועים או הסעות. אני מאחל את כל ההצלחה שבעולם לעסקים הקיימים – אתם כנראה עושים משהו נכון. תשתפו את המידע עם החדשים שיגיעו”.

אסף אלקבץ (היינה קיוסקפה כרמל צרפתי): “הציר מת, וזה אך ורק בגלל שיונה יהב דואג לקדם את העיר התחתית. אני מאוכזב מהעירייה שלנו ובעיקר מראש העיר שלנו שלא נותן יד ליזמים צעירים על הרכס”.

עומר הרפז (מפיק מסיבות): “תרבות הבילוי בחיפה בכלל ובציר מוריה בפרט לוקה בחסר ואט אט נעלמה. זה לא בגלל שבעלי העסקים לא בסדר אלא כי הצעירים עוזבים את העיר. בעבר אני זוכר שכל בילוי בחיפה היה מתחיל בציר. עיריית חיפה? ראש העיר? הצעירים שלא מוצאים את עצמם פה? מחסור באטרקציות? מי לוקח אחריות?”.

קובי ונאוה זלצמן (פולה בר): “לא בטוח שיש כאן יד מכוונת של העירייה לסגירת עסקים על הציר, אבל בהחלט יש יד מכוונת של העירייה לפתח את העיר התחתית אשר פונה לקהל צעיר שרוצה לקבל תמורה הולמת וזולה לכספו. העסקים צריכים להמציא את עצמם מחדש כל הזמן וליצור אטרקציות. חלקם לא הפנימו את זה ולא יצרו חידושים. למזוג בירה כולם יודעים, אבל לתת אווירה רק מעטים יכולים”.

תמיר ילינק (הלידרים): “הבעיה בעסקים בציר מוריה היא שהם קיימים המון שנים, מיצו את עצמם וכבר לא רלוונטיים. הבעיה החמורה יותר היא שלא קמים עסקים חדשים במקומם, וזה קורה בגלל שחיפה נתפשת כעיר שנסגרת בשעה 20:00, ולא רק על ידי תושבי מרכז הארץ אלא שגם החיפאים התחילו להאמין בזה ופשוט לא יוצאים לבלות. כשעבדתי בחיי הלילה בציר היו באים אליו מכל הצפון, אבל היום אין עניין להגיע לחיפה. בגלל זה יזמים לא רוצים להשקיע כאן, ואלה שהשקיעו סוגרים את עסקיהם. מה הפתרון? עירייה חדשה ורעננה שתהיה מחוברת לתושבים”.

ניל אלכסנדרון (בליקר בייקרי): “לצערנו הציר הוא כבר לא מניה בטוחה לבילויים, ואני כואב עם כל העסקים שנסגרים. לדעתי, שם המשחק לעסק מצליח ולחוויית בילוי הוא מקומות חניה – דבר שחסר על הציר”.

רני קאושינסקי (החורבה): “המאפיין העיקרי של הציר הוא התחלופה הגבוהה של הפאבים ובתי הקפה. בודדים החזיקו מעמד לאורך שנים. תחלופה מהירה מעידה על כך שהעסק לא מצדיק את קיומו ונסגר. אנשים אוהבים לבלות על הציר אך מרגישים שזה לא כמו פעם. הרצון הוא משותף, הביצוע ככה ככה”.

רן “צוקי” צוקרמן (הדיוק): “די לעשות דרמות. מי שלא עובד ומשקיע שוקע, וזה לא ממש משנה איפה אתה נמצא – בציר מוריה או בעיר התחתית. גם בתל אביב עסקים נפתחים ונסגרים עסקים על בסיס חודשי. תפסיקו לחפש אשמים. יש עסקים מוצלחים על הציר שעובדים שנים, ועם התמדה ועם מסירות אינסופיות עבור הקהל החיפאי הם יעבדו עוד שנים רבות. אל תהיו דרמתיים. צאו, בלו ופרגנו”.

עידן יהודה, אסף אלקבץ, עומר הרפז, קובי ונאווה זלצמן, תמיר ילניק, ניל אלכסנדרון, רני קאושינסקי, רן צוקי צוקרמן (צילום: רותם טל)