ההיסטוריה שלי עם בלנטיינ’ס מתחילה עוד כשהייתי בן 16 בעקבות ההמלצה שלא מדעת של טום ווייטס ששר בשיר הנושא של התקליט האהוב עלי באותן שנים “סורדפישטרומבונס”: “הוא ידע שהוא יהיה מוכן עם מצ’טה מפלדת אל חלד/ ורבע ליטר של בלנטיינ’ס כל יום”. לא ידעתי בדיוק למה הוא התכוון, אבל בעולם הדל באלוזיות אלכוהוליות של שנות ה־80, אם טום ווייטס מציין שם של משקה זה בטח צריך להתאים לי. וכך, כשכולם מסביבי עשו את הצעדים הראשונים שלהם עם ג’וני ווקר, אני התעקשתי על בלנטיינ’ס.
כעבור שנים קיבלתי את האישור האולטימטיבי לכך שטום ואני בצד של הצודקים. ג’ים מורי – הכהן הגדול של הוויסקי, מחבר “התנ”ך של הוויסקי” והמבקר החשוב ביותר בתחום – בחר גם השנה את הבלנטיינ’ס 17 שנה לוויסקי הטוב ביותר של השנה בקטגוריית הבלנדד. ה־17 הוא אמנם וויסקי יקר שמגיע להרטיב את האולד פאשן שלי לעתים נדירות, אבל גם הוויסקי הבסיסי של המותג הוא מצוין.
העניין הוא שבלנטיינ’ס תמיד היה שם נרדף לבלנדד – הוויסקי הסקוטי המעורבב. הסינגל מאלט קיים בחיינו רק כ־30 שנה. לפני כן הוא היה הסוד השמור של סקוטלנד, שייצאה לעולם כמעט אך ורק את הערבובים, ואת הוויסקים הטהורים, פרי ייצורן של מזקקות בודדות, היא שתתה לבד. הערבובים הטובים לא נופלים במקרים רבים מהסינגל מאלטים, אבל כשאלה התחילו לטפטף הפך עולם הוויסקי לדבר הרבה יותר רבגוני, מקומי ואנין.
רוצים להישאר מעודכנים?
והנה, לא מערבב אמן כסנדי הילסופ, המאסטר בלנדר של בלנטיינ’ס, יפסח על האפשרות לייצר גם סינגל מאלטים. העובדה שבלנטיינ’ס קופצת על עגלת הסינגלים היא בשורה רצינית. המזקקה החלה לשווק שלושה סינגל מאלטים מייצורה, ששניים מהם מיובאים לארץ – בלנטיינ’ס גלבורגי 15 ובלנטיינ’ס מילטונדאף 15. כניסה לשוק חדש היא החלטה משמעותית מבחינת ענקית כבלנטיינ’ס, שמשווקת עשרות מיליוני בקבוקים בשנה ומוכרת באירופה יותר וויסקי מכל חברה אחרת. היא מבטאת כנראה את ההבנה של החברה עד כמה השוק הוא דינמי ומחפש חידושים, ואולי, במידה מסוימת, עד כמה הנאמנות לבלנדד של הלקוחות הוותיקים מתרופפת.
הסינגל מאלטים החדשים הם למעשה פרי ייצור של מזקקות ותיקות מאוד, שמהווים את הבסיס לתערובת המוכרת של בלנטיינ’ס. מילטונדאף – המזקקה הוותיקה ביותר מבין השלוש – קיימת מאז המאה ה־18. שלוש המזקקות נמצאות באזור ספייסייד שהוא אולי אזור ייצור הוויסקי הגדול ביותר בסקוטלנד, אשר מתאפיין בדרך כלל בוויסקי פירותי ובעל טעמים נקיים ופחות מעושנים מהאזורים האחרים.
אז טום ווייטס ואני צדקנו לזמננו, ויש דור חדש עם העדפות חדשות ועם כבדים חדשים להשחים. הם יצטרכו להיפרד מ־218 שקל תמורת התענוג.
