זהו סיפור קטן על קהילה קטנה בשכונה קטנה עם לב ענק. ולפעמים דווקא הסיפורים הקטנים גורמים לנו לפעימות לב מואצות ולהתרגשות גדולה. הסיפור הוא על הגינה הקהילתית ברמת אלון שהפכה למוקד פעיל ומרכזי בשכונה, ועל שיתוף פעולה חוצה גילאים בין ילדי בית הספר אלון לחברות הפרלמנט הקשישות, כשבתווך מעורבים כל התושבים.
הגינה הקהילתית בסוף רחוב זאב וילנאי היא אחת מהגינות היותר מטופחות וצבעוניות שיש, ועל כך אחראיות משפחות מהשכונה שמגיעות בימי השבוע בשעות אחר הצהריים והערב לעבודה משותפת. הגינה מהווה מקום מפגש, היכרות ושיח לתושבים, שמגיעים לפעילויות בחגים, לקבלות שבת, לשעת סיפור ולסדנאות במגוון של נושאים. הגינה גם מקיימת קשרי עבודה ושיתופי פעולה עם בתי הספר אלון ואליאנס, עם שבט הצופים אפיק ועם רכזי מחויבות אישית מבתי הספר ריאלי ועירוני ה', ומארחת באופן קבוע מתנדבים מדרום אמריקה שעושים שנת שירות בארץ.
הגינה הקהילתית נתמכת על ידי המתנ"ס המקומי ומנהלו ניר רמתי, כשלצדו חולשת על האופרציה ריימונד מוסקוביץ', שהיא רכזת הגינה ומתנדבת במתנ"ס, בבית הספר אלון ובגני הילדים וגם המאמצת של פרלמנט הקשישים. מוסקוביץ' יוצרת במהלך כל השנה פעילויות מען הקהילה, וגם עכשיו, בזמן המלחמה, היא לא נחה.
בשבוע שעבר קראה מוסקוביץ' לתושבי השכונה להגיע לרחבת המתנ"ס ולרכוש אריזות של צמחי תבלין שנקטפו מהגינה, כמו נענע, לואיזה ולימונית, וציינה כי בכסף שייאסף יירכשו חמצווארים לחיילים בגבול הצפון וגבול עזה. במקביל נקראו תלמידי בית הספר להגיע לפעילות הפגה במקלט, שבמרכזה הכנת כרטיסי ברכה שיצורפו לחבילות לחיילים. בסוף שני ימי מכירה נאספו 550 שקל שהספיקו לרכישת 90 יחידות של חמצוואר.
פעילות הפגה בגינה הקהילתית של רמת אלון
רוצים להישאר מעודכנים?
מוסקוביץ', ואיך הפרלמנט מצטרף למאמץ?
"הפרלמנט מונה 86 קשישים וקשישות, ויש עוד קבוצה של כ-40 מרותקי בית שגם אותם אנחנו מאמצים. ביום שישי, שבוע לאחר שהחלה המלחמה, נרתמו מתנדבים מהשכונה וחניכים משבט אפיק של הצופים, ועשינו פעילות למען הקשישים בשם 'חיבוק של שבת'. יצאנו אל בתיהם כדי לחלק חלות, עוגות ועציצים. חלקם לא פתחו את הדלת, והתחלתי להריץ טלפונים כדי שהם יאספו את ההפתעה שמחכה להם מחוץ לדלת. אצל רובם שמעתי את הטלוויזיה ברקע בקולי קולות, אבל הם היו מפוחדים מאוד, עצובים, חלקם בוכים, ובעיקר מדוכאים. ניסיתי לשכנע אותם לסגור את הטלוויזיה אבל זה לא הלך, הם רצו להישאר מחוברים לחדשות. ואז חשבתי על רעיון אחר".
שכנעת אותם לצאת מהבית?
"הם לא הגיעו למפגשים האחרונים שמתקיימים בכל יום שלישי בבוקר במתנ"ס, והייתי חייבת להוציא אותם מהבית. שלחתי להם הודעה שאני זקוקה לעזרתם לארוז חבילות לחיילים, וכמו קסם – זה עבד. הם הגיעו למתנ"ס, ואיזה אושר היה לניר ולי לראות אותם כי ידענו שהם פוחדים לצאת מהבית. הם הגיעו והשתתפו בפעילות מכל הלב. גם הם כתבו ברכות לחיילים שהצטרפו לברכות של הילדים, וכך ארזנו לכל חייל חמצוואר עם שתי הקדשות. אתמול העברנו את הארגזים לצפון, ואנחנו אמורים להעביר גם חלק לדרום. אמרתי שצריך איזון, שיהיה גם וגם, ששום צד לא יקופח".
הפרלמנט של שכונת רמת אלון מגויס למלחמה
ועל הדרך תושבי השכונה, ביוזמתך, הכינו ארוחת שבת ל-50 חיילים שהוצבו בחיפה.
"נכון, ביום שישי המשכתי למכור את שקיות צמחי התבלין בעצמי, הפעם מחוץ לסופר קרפור לאחר שקיבלתי אישור ממנהלת הסניף. הגיע חייל ושאלתי מה הוא צריך. הוא ענה בביישנות 'אוכל חם', ואמרתי לו שלא ידאג. התקשרתי לאמא שלי, בת 84, שאמרה שהיא רוצה להתגייס למילואים כדי להכין אוכל לחיילים. אמרתי לה שהגיע הרגע להתגייס ושתעמיד סירים על הגז. סיפרתי לעוד כמה שכנות, ותוך שעתיים העמדנו סעודת שישי חבל על הזמן. זה היה שולחן מרגש, עם חלות ועוגות תוצרת בית, היה שולחן משגע. החיילים עצמם היו מופתעים, ומאז אנחנו מאמצים גם אותם".
כרטיסי ברכה לחיילים שהוכנו על ידי תלמידי בית הספר אלון
