נמל המפרץ (צילום: רמי שלוש)
נמל המפרץ (צילום: רמי שלוש)

הסטירות שחטפה חיפה בעקבות דחיית העררים נגד נמל המפרץ

לאחר שוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, באחת מההחלטות ההרסניות בתולדותיה של חיפה, הדפה את כל הניסיונות למזער את הנזק שמסבה התוכנית המפורטת לנמל המפרץ, מה יעלה כעת בגורלם של פארק מורד הקישון, חזית ים עירונית ושדה התעופה? "כלבו - חיפה והצפון" עושה לכם סדר בבלגן

פורסם בתאריך: 24.5.19 08:01

החלטתה של ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה מיום שישי שעבר לדחות את שבעת העררים בנושא נמל המפרץ היא מההחלטות הפוגעניות ביותר כלפי חיפה שהתקבלו במוסדות התכנון, וכאלה לא חסרות. הציפיות לכך שוועדת הערר תורה על שינוי ייעודם של 840 דונם של שטחי ים שיובשו לצורך הפעלת נמל חדש, מכוחה של תוכנית מתאר ארצית שאושרה כבר בפברואר 2014, היו אמנם נמוכות, אך עדיין הכרעת הוועדה נתפשה כאירוע קריטי לחיפה.

העררים הוגשו נגד החלטת הוועדה המחוזית – חיפה מחודש דצמבר לאשר את התוכנית המפורטת שיזמה חברת נמלי ישראל (חנ”י) לנמל המפרץ (התוכנית תיקרא לאורך הכתבה תוכנית נמל המפרץ). מכיוון שללא אישור התוכנית לא ניתן יהיה להפעיל את הנמל החדש, נוצרה הזדמנות להטמיע בהמשך הליכי האישור של הקמתו – הן בוועדה המחוזית והן בוועדת הערר – פעולות שיובילו לצמיחה עירונית בדמות פרויקטים המהווים עוגן עירוני ופעולות נוספות שאף הן יאזנו בין האינטרס הנמלי לאינטרס העירוני בחיפה.

לאחר שני דיונים בהתנגדויות שהוגשו לתוכנית נמל המפרץ אישרה אותה הוועדה המחוזית בחודש דצמבר, אך לאחר מכן הועברה ההכרעה לוועדת הערר. השורה התחתונה היא שבהליכי האישור של התוכנית נדחו שבע דרישות מרכזיות שהוצגו בשירותו של אינטרס ציבורי רחב – כולן בוועדה המחוזית ומרביתן גם בוועדת הערר. משמעות הדברים היא שהעיר שהקריבה את מיטב חופיה לתשתיות של ייבוא וייצוא סחורות לא זוכה לאף מהלך עירוני מאזן גם בסיומו של הליך אישור של נמל חדש, שבנסיבות אחרות שטחו יכול היה להיות חלק מרצועת חוף פתוחה בחיפה. שבע הדרישות שנדחו יפורטו כאן, תוך הצגת הליך ההכרעה בהן.

הדרישה: לחייב את חנ”י בסיוע לפיתוחו של פארק מורד נחל הקישון

בעררים שהגישו רשות נחל הקישון והקואליציה לבריאות הציבור הוצגה שוב הדרישה להתנות את אישור התוכנית בחיובה של חנ”י לסייע בפיתוח פארק מורד נחל הקישון ובתחזוקתו. הדרישה כבר הוצגה בהתנגדויותיהן של הרשות והקואליציה לבריאות הציבור לתוכנית נמל המפרץ, אך היא נדחתה בהחלטת הוועדה המחוזית לאשר את התוכנית תוך דחיית ההתנגדויות.

בערר כתבה הרשות: “הרעיון בדבר פיצוי סביבתי נכון וראוי הוא עת עסקינן בפרויקט העתיד להשפיע לרעה על מפרץ חיפה בהיבטי זיהום אוויר, רעש, עומסי תנועה ונוף. על כן העוררת תשוב ותטען כי היה מקום להטמיע בתוכנית הוראות בדבר חיוב חנ”י בפיתוח סביבתי משלים אשר יכלול סיוע בפיתוח פארק המורד ובתחזוקתו השוטפת”.

חברת הוועד המנהל של הקואליציה לבריאות הציבור רוית שטוסל כתבה בערר כי בשל ההשלכות הסביבתיות של נמל המפרץ והשימוש בשטחי ים לצורך הקמתו “אנו סבורים כי יש להטיל על חנ”י מטלת פיתוח סביבתית להקמת ותחזוקת פארק המורד”. אלא שהוועדה המחוזית לא השתכנעה וציינה בהחלטתה לדחות את הדרישה לקשור בין פארק המורד לנמל המפרץ כי ייבוש הים נעשה בהתאם לתוכנית שאושרה בפברואר 2014, ותוכנית נמל המפרץ אינה יכולה לגרוע או להוסיף תנאים והנחיות הקשורות לטיפול בתוצאותיו של ייבוש הים.

בתשובתה לעררים טענה חנ”י כי “לתוכנית דנן אין כל קשר או השפעה על פארק מורד נחל הקישון, אשר ממוקם מחוץ לתחומה”. ועדת הערר דחתה את העררים בטענה כי ”לא ניתן להטיל על היזם במסגרת התוכנית מטלות ציבוריות שאינן נובעות מהתוכנית”.

 

פארק מורד נחל הקישון (צילום: דב גרינבלט)

פארק מורד נחל הקישון (צילום: דב גרינבלט)

 

הדרישה: להתנות את הפעלת נמל המפרץ בביצוע פרויקט חזית הים העירונית

בערר שהגיש חבר מועצת העיר לשעבר זאב סילס הוא ביקש להתנות את אישור תוכנית נמל המפרץ בפינוי מערב נמל חיפה מפעילות נמלית ובביצוע פרויקט חזית הים העירונית בשטחו. את תוכנית חזית הים העירונית יזם מינהל התכנון של משרד האוצר, ובמסגרתה מוצעים פינויו של מערב הנמל מפעילות נמלית, למעט נמל הנוסעים, ופתיחת רציפיו לפעילות עירונית ותיירותית. כפי שחשף “כלבו”, למרות שהתוכנית המאפשרת את יישום הפרויקט אושרה כבר לפני כשנה וחצי, עד היום לא בוצע השלב הראשון שלו, שאמור היה להתממש בסמוך למועד כניסתה של התוכנית לתוקף באוקטובר 2017.

בתשובותיהן לערר התנגדו הוועדה המחוזית וחנ”י להתנייה שביקש סילס. הוועדה המחוזית טענה כי “מימוש תוכנית חזית הים העירונית מעולם לא נקשר בתוכנית להקמת נמל המפרץ”, וחנ”י טענה שמדובר ב”שני מיזמים שונים לחלוטין שאין לקשור ביניהם בהיעדר זיקה תכנונית בביצועם או בפעילותם”.

סילס העביר לוועדת הערר תגובה לתשובות וחשף במסגרתה כי דווקא בוצעה קשירה מובהקת בין שני המיזמים: בישיבתה ביולי 2012 דנה המועצה הארצית בבקשת חנ”י להארכת השימושים הנמליים במערב הנמל ב־15 שנה, ובפרוטוקול הישיבה נכתב: “נציג חנ”י הציג הבקשה להארכת השימושים הנמליים ב־15 שנה. סבור כי לאחר שייבנה נמל המפרץ ניתן יהיה להעביר אליו את הפעילות שבחלקו המערבי של הנמל. ייתכן שנמל המפרץ ייבנה קודם לכן, אך הבקשה להארכה מבטאת את מספר השנים המקסימלי שאנו מעריכים שנדרש”.

באשר לטענת חנ”י שלפיה ביצוע פרויקט חזית הים העירונית “בכלל תלוי בעירייה ובחברת נמל חיפה ולא בחנ”י”, כתב סילס: “לא ברור לי מדוע טוענת חנ”י כי ביצוע פרויקט חזית הים העירונית אינו תלוי בה. הרי חנ”י היא שהגישה בעבר בקשה להארכת השימושים הנמליים במערב הנמל. כמו כן, בדיון בהתנגדותי לתוכנית נמל המפרץ, בישיבת הוועדה המחוזית בחודש נובמבר, אמרה סמנכ”לית חנ”י מיכל טוכלר אהרוני כי חנ”י היא הבעלים של השטח המיועד לחזית ים עירונית. האם לחנ”י אין השפעה על השימושים במקרקעיה?”.

ועדת הערר לא אימצה את התשובות האמורות לערר, אך בכל זאת דחתה אותו בטיעונים פרוצדורליים מבלי לפרט על מה מתבססת עמדתה: “טענות העורר מופנות למעשה כנגד תוכנית המתאר הארצית שהורתה על הקמת נמל ימי ולא הותנתה במימוש תוכנית חזית הים העירונית. לא ניתן לקבוע בתוכנית המפורטת לנמל המפרץ דרישות שלא נקבעו במסגרת תוכנית המתאר הארצית, לרבות כאלה שעניינן שלביות יישום. בנוסף, מדובר בטענות שהועלו בעבר ונדחו, ואין מקום להעלותן שנית לנוכח העובדה שתוכנית המתאר הארצית אושרה באופן סופי ומהווה מעשה עשוי”.

 

חזית הים העירונית (הדמיה: משרד אמיר מן-עמי שנער אדריכלים)

חזית הים העירונית (הדמיה: משרד אמיר מן-עמי שנער אדריכלים)

 

 

הדרישה: קידום פיתוחו של שדה תעופה אזורי משמעותי בחיפה

הוועדה המחוזית דחתה את בקשת עיריית חיפה לקדם בחינה של הארכת המסלול בשדה התעופה של חיפה מ־1,300 מטר ל־1,900 מטר עד לקו המים לשעבר. בערר שהגישה הציגה העירייה עמדה תובענית יותר בנושא פיתוחו של השדה ודרשה להאריך ל־2,400 מטר את אורכו של מסלול ההמראה והנחיתה. בתחום התעופה הנחת היסוד היא שככל שהמסלול ארוך יותר ניתן להמריא ממנו ליעדים רחוקים יותר. הארכה של המסלול ל־1,900 מטר מסתיימת בקו המים לשעבר ומעבר לו כבר נמצא שטח הים המיובש המיועד לנמל המפרץ, כך שלמעשה נתיב ההארכה של השדה ל־2,400 מטר נחסם.

לעומת מיזמי פארק הקישון וחזית הים העירונית, הזוכים לקונצנזוס ולהכרה בעובדה שהם מגלמים רק יתרונות, עמדת הציבור כלפי פרויקט פיתוח שדה התעופה משקפת הסכמה הרבה פחות רחבה, בעיקר לנוכח החשש ממטרדי רעש וזיהום אוויר שתגרום פעילותו, אך ההנהגה החדשה של העירייה בראשותה של עינת קליש רותם משוכנעת שמיזם זה ימריץ קדימה את כלכלת העיר, בעיקר בתחומי התיירות והתעסוקה. עמדה זו זוכה גם לתמיכתם של פעילי ציבור מרכזיים בעיר.

בהחלטתה לדחות את הערר כתבה ועדת הערר: “קבלת הדרישה לעכב את אישור התוכנית בשלב זה על מנת לבחון חלופות תכנון תפגע בוודאות וביציבות התכנונית. אף שאפשרנו לצדדים לטעון בהרחבה לעניין אורך המסלול הרצוי אל מול זה האפשרי עבור שדה התעופה חיפה, וכן טענות לעניין התרומה הכלכלית שתהיה לשדה תעופה (טענות שלא נתמכו בעובדות) בהשוואה לתרומה הכלכלית שתהיה לנמל המפרץ, מדובר בטענות שהפורום ההולם להשמיען הוא במסגרת הדיונים המתקיימים בתת”ל 80”. יצוין כי תת”ל 80 (תוכנית תשתית לאומית לשדה התעופה בחיפה) מאפשרת את הארכת המסלול לכ־1,600 מטר בלבד. ועדת הערר גם כתבה בהחלטתה כי תוכנית המתאר הארצית לא קבעה רק הוראות לייבוש שטחי ים אלא גם את ייעודם העתידי של השטחים שייובשו. אמירה זו של הוועדה הופנתה גם לעורר סגן ראש העיר חיפה לשעבר שמואל גלבהרט, שהציע “להסב שטחים שכבר יובשו לייעודים יותר מועילים”.

 

שדה התעופה בחיפה (צילום: צבי רוגר)

שדה התעופה בחיפה (צילום: צבי רוגר)

 

הדרישה: לחייב את חנ”י בהקמתם של שוברי גלים בחופי חיפה הדרומיים ובחופי קרית חיים

נוסף על קידום פיתוחו של שדה התעופה דרשה העירייה בעררה לחייב את חנ”י בהקמת שוברי גלים בחופי חיפה הדרומיים ובחופי קרית חיים, לשם מניעת התפזרותו של החול שאמור לעבור לחופים אלה לצורך שיקומם. חופים אלה עברו הליך קשה של ארוזיה (גריעת החול) ולכן הם זקוקים לשיקום. שתי תוכניות מתאר ארציות מורות על העברת חול מלאכותית לחופים – תוכנית המתאר הארצית למסוף הכרמל שאושרה כבר באוקטובר 2003, ותוכנית המתאר הארצית לנמל המפרץ שאושרה לפני כחמש שנים.

התוכנית למסוף הכרמל קבעה כי כפיצוי על החול שנחפר במרחב הנמל לצורך מילוי רציפי המסוף יועברו כ־450,000 מ”ק חול אל החופים הדרומיים של חיפה – מחוף הכרמל בצפון עד לחוף דדו בדרום – בהתאם לתוכנית שיקום חופים שתכלול שלבי ביצוע. למרבה האבסורד, עד היום לא הועבר החול.

בהוראות תוכנית מסוף הכרמל לא צוין מי בדיוק אמור להעביר את החול, אך הכנת תוכנית השיקום הוטלה בהן במפתיע דווקא על העירייה. מהותה של תוכנית השיקום לא הוגדרה בתוכנית מסוף הכרמל, שלא קבעה שחלק מהשיקום הוא הקמת שוברי גלים.

בערר טענה העירייה כי תחומי התכנון של שוברי הגלים אינם במרחב התכנון של העיר חיפה, ולכן היא לא יכולה לתכנן בהם. חנ”י כתבה בתשובתה לערר כי היא תעביר לחופים הדרומיים את כמויות החול שנקבעו בעת שתאושר תוכנית שיקום חופים, אך זו לא הוגשה על ידי העירייה במשך כ־15 שנה. “דרישת העוררת כי תוטל על חנ”י האחריות לטיפול בסוגיה שהוטלה על כתפיה ושייתכן כי הוחמרה לנוכח מחדליה היא מקוממת ובלתי סבירה”, כתבה חנ”י.

בתוכנית המתאר הארצית לנמל המפרץ נקבע כי במסגרת “פעולות מתקנות” תבוצע בהתאם לצורך הטלת חול מלאכותית בחופי המפרץ, ובכללם חופי קרית חיים, בהתאם להנחיית המשרד להגנת הסביבה. במהלך השנים שחלפו מאז אישורה של התוכנית אכן העבירה חנ”י חול לחופי המפרץ, אך לטענת העירייה רק התקנת שוברי גלים “תשמור” על החול באזור החוף ותמנע את סחיפתו פנימה חזרה לים. בתשובתה לערר חנ”י אמנם הביעה נכונות לשקול אמצעים נוספים לטיפול בתופעת גריעת החול באזור המפרץ מלבד הזנת חול, ואף הזכירה את הצעתה לבניית שובר גלים שקצהו מתחבר אל החוף (“דורבן”) לצורך עצירת גריעת חול, אך הבהירה שאין לכרוך בין הרעיונות לבין תוכנית נמל המפרץ. ועדת הערר דחתה את הדרישה לחיובה של חנ”י בהקמת שוברי הגלים והסתפקה בהוספת סעיף לתוכנית ולפיו תנאי להפעלת נמל המפרץ יהיה ביצוע הזנת חופי המפרץ בחול.

 

חוף הכרמל (צילום: ניר בלזיצקי)

חוף הכרמל (צילום: ניר בלזיצקי)

 

הדרישה: אי מעבר של רכבות משא לנמל המפרץ וממנו בתוואי עילי בתוך חיפה

דרישה נוספת של העירייה בהתנגדותה לתוכנית היתה להבטיח שרכבות המשא שינועו אל נמל המפרץ וממנו לא יעברו בתוואי עילי בתוך חיפה. התוכנית המאושרת לחיבורי נמל המפרץ לתשתיות כוללת תוואי מסילת רכבת המחבר את הנמל החדש למסילת החוף באזור גשר פז, ומשם אמורות הרכבות הנוסעות למרכז הארץ ולדרומה לעבור דרך העיר התחתית ורצועת החוף של חיפה בתוואי העילי הקיים. פרויקט המסילה המזרחית, שאמור ליצור אלטרנטיבה למסילת החוף באמצעות הקמת תוואי מסילה חדש מלוד לאזור פרדס חנה-כרכור ומשם דרך אזור עירון ומנשה למסילת העמק באזור עפולה, טרם בוצע, ותכנון חדש למקטע הצפוני שלו טרם אושר.

העירייה ביקשה “לקדם חיבור מסילתי לתוואי המזרחי ואת מנהור הרכבת בחיפה, במקביל לתוכנית הנמל, ולקבוע תנאים ולוחות זמנים לחיבור מסילתי למערכת הארצית שלא חוצה את העיר בתוואי עילי”. אלא שגם בקשה זו נדחתה על ידי הוועדה המחוזית, שכתבה בהכרעתה: “חיבור נמל המפרץ ישירות לתוואי המזרחי, דרך רכבת העמק, מקודם בימים אלה על ידי משרד התחבורה שהגיש לוועדה המחוזית תשריט דרך לתוואי המחבר. עד לחיבור זה ניתן להעביר רכבות לכיוון מזרח דרך תוואי המסילה המאושר בתוכנית חיבורי נמל המפרץ. מנהור הרכבת בתוואי מסילת החוף מקודם בימים אלה בתוכנית להכפלת המסילה. כמו כן, משרד התחבורה מקדם בימים אלה את התכנון למקטע הצפוני של המסילה המזרחית, היא מסילת מנשה. אין כל קשר תכנוני או תלות תכנונית בין מיזמים אלה המצדיק את ההתליה המבוקשת. על כן אין מקום להתלות את קידומן של התוכניות אלה באלה”.

באופן מפתיע השלימה העירייה עם הכרעה זו ולא כללה את סוגיית תוואי הרכבת בערר שהגישה.

 

רכבת משא על המסילה בחיפה (צילום: דוברות רכבת ישראל)

רכבת משא על המסילה בחיפה (צילום: דוברות רכבת ישראל)

 

הדרישה: להתנות את הפעלת נמל המפרץ בהעברת שטחו לתחום חיפה

בהתנגדותה דרשה העירייה גם לקבוע שתנאי להוצאת היתרי בנייה להקמת מתקני נמל המפרץ על שטח הים המיובש הוא העברת תחום השיפוט המוניציפלי של הנמל לחיפה. כיום שטחו של נמל המפרץ לא שייך לאף רשות מקומית, אך גם דרישת העירייה להעברתו אליה נדחתה על ידי הוועדה המחוזית שכתבה בהחלטתה: “אין זה בסמכותה של הוועדה לקבוע גבולות תחומי שיפוט ואין מקום להתנות את הוצאת היתרי הבנייה בהשלמת הליך זה”.

יצוין כי סוגיית שיוכו המוניציפלי של נמל המפרץ נדונה בוועדה הגיאוגרפית של משרד הפנים, שטרם הכריעה בה. המשמעות של השארת השטח מחוץ לחיפה היא שהעירייה לא תקבל את תשלומי המיסוי המוניציפלי שמקורו בנמל החדש, ובהם ארנונה ואגרות והיטלים שונים. למרות החלטת הוועדה המחוזית לא הכלילה העירייה בעררה את סוגיית השיוך המוניציפלי של הנמל החדש.

הדרישה: מענה לשאלה אם נמל המפרץ יתגבר את התעשייה המזהמת

דרישה נוספת שהוצגה בעררו של חבר מועצת העיר לשעבר סילס היא להתנות את אישור תוכנית נמל המפרץ במתן מענה לשאלה אם מימושה יתגבר את פעילות מפעלי התעשייה המזהמים במפרץ חיפה. הסיבה לחשש זה היא העובדה שהתוכנית מאפשרת שינוע של כל סוגי מכולות החומרים המסוכנים, הן במכולות והן באיזוטנקים, ובנסיבות אלה מתעוררת דאגה שבאמצעותם ישונעו חומרי גלם לתעשייה המזהמת או ייוצאו ממנה מוצרים.

בתשובתה לערר נמנעה הוועדה המחוזית מתשובה חד משמעית לשאלה וכתבה כי “מטרת הקמתו של נמל המפרץ אינה לשרת את התעשייה הפטרוכימית במפרץ אלא את צורכי הייבוא והייצוא של סחורות לכלל המשק, ולכן הקמת הנמל לא תגביר בהכרח את פעילות מפעלי התעשייה במפרץ, אם בכלל”. על כך הגיב סילס: “טענתה המהוססת של הוועדה המחוזית אינה מהווה את המענה הנחוץ לשאלה אם מימוש תוכנית נמל המפרץ יתגבר את פעילות מפעלי התעשייה המזהמים במפרץ חיפה – שאלה שהתשובה לה אמורה להיות חד משמעית, ‘כן’ או ‘לא’”.

ועדת הערר דחתה את דרישתו של סילס ללא נימוק. לעומת זאת, בהתייחס לטענותיהם של נציגת ההתארגנות אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות אלה נווה, הפורום הישראלי לשמירה על החופים בראשותה של חנה קופרמן ושלושת חברי מועצת העיר חיפה מסיעת הירוקים ירון חנן, אביהו האן ומוטי בליצבלאו, שלפיהן לא הוגבלה כמות החומרים המסוכנים בתחום תוכנית נמל המפרץ, הורתה ועדת הערר כי לתוכנית תתווסף הוראה שלפיה היקף החומרים המסוכנים שיעברו בנמל יהיה חמישה אחוזים בלבד מהיקף הסחורות הכללי.

 

זיהום האוויר על פני המפרץ (שי אילן)

זיהום האוויר על פני המפרץ (שי אילן)

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

8 תגובות
  1. דני דין

    הסינים מול תושבי חיפה והעיריה מי ינצח? אף אחד לא סופר אותנו וגם לא יספור .המדינה היא שתהנה.

  2. ותודה ליונה יהב שבישל לנו את כל זה

    לא נשכח ולא נסלח איך אץ ורץ לממשלה לקדם במרץ את הריסת המפרץ וגמר על חיפה סופית.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    לא נשכח גם איך יונה העדיף את חראמטרונית במקום רכבת קלה

  4. אסון מטורף מה שיקרה סביב הקישון

    המדינה מאד עקבית ביחס לחיפה: העיר הזאת תהיה הלאה פח הזבל הלאומי לכל התעשיות המזהמות
    את תושבי חיפה יקנו הלאה בהדמיות והבטחות כי הם שקטים ולא מפגינים
    את הרעל שתושבי חיפה נושמים יבדקו בעוד 100 מחקרים שיקחו 200 שנה, גם אז לא יעשו כלום.
    חיפה היום היא לא עיר העתיד אלא עיר האין עתיד.

  5. אבנר בן נר

    בקיצור,, כל כך להשיא עצות איך לנהל עיר מול הגורמים הממסדיים במדינה. עכשיו ד"ר קליש מתמודדת עם המציאות שממש איננה בונבון..
    והנה משהו שהיא כבר החלה לפעול על פיו: במיוחד לפי המכתב הראשון…וההמשך…

    עצה טובה גם לראש העיר ד"ר קליש…

    לפני כמה שנים ,ראש מחלקה במשרד,לא אזכיר שמות, פרש מתפקידו. מנהל צעיר בא במקומו.
    במהלך תקופת החפיפה בין השנים שאל הצעיר את הותיק: "האם תוכל לתת לי עצה שתעזור לי לנהל את המשרד?"
    "אני לא רוצה לשלוף מהמותן, אחשוב על משהו בשבילך" השיב המנהל הפורש. למחרת, הוא הושיט לבחור הצעיר צרור קטן.
    "בצרור הזה תמצא שלושה מכתבים ממוספרים לפי סדר. זאת מתנת הפרידה שלי. אל תציץ במכתבים הללו. אבל בכל פעם שתיקלע למשבר במשרד, פתח אחד מהם, לפי סדר המספרים
    ,המשבר הראשון לא אחר לבוא. המנהל הצעיר פותח
    את המכתב הראשון וקורא:
    "תאשים בכל את המנהל הקודם,כלומר ,אותי."
    הצעיר עושה כך ויוצא בשלום מהתסבוכת.
    עוברות שנה שנתיים, שוב מתחילות צרות. הצעיר פותח את המכתב השני וקורא:
    "תאשים את הממשלה בכל."
    רעיון טוב,חושב הצעיר, עושה מה שכתוב והמשבר חולף.
    שוב עוברות שנה שנתיים,שוב צרות. פותח המנהל את המכתב השלישי ובו כתוב כך:
    "ועכשיו תכין שלשה מכתבים………ותפרוש..".

  6. מייק

    רוב תושבי חפה בחרו ביונה יהב הוא היה ראש עיר פופולארי שהצליח להרוס עיר עם עתיד ופוטנציאל .עכשיו ברור שיהב הרס את הסיכוי של חיפה לפרוץ קדימה.

  7. רצף טעויות היסטוריות של יהב... עכשיו גם להכניס תיקונים קטנים יהיה קשה מאוד !!!

    איכות חיים לא תמצאו בחיפה,
    הזיהום כאן וגם ישאר כאן !

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר