בשנתיים הראשונות לחיים נוצרים ומתבססים הרגלי אכילה המשפיעים על התפתחות הילד לטווח הרחוק. הורים רבים מבקשים הדרכה בעיקר בשלב המעבר מחלב אם או תרכובת מזון לתינוק (תמ"ל) לאוכל טחון או מוצק.
- מתי נתחיל לשלב מאכלים משלימים ואיך יודעים שהתינוק מוכן?
ההמלצה של משרד הבריאות היא להתחיל בגיל חצי שנה, בנוסף להנקה או לתמ"ל וכאשר מתקיימים סימני מוכנות מצד התינוק: היעלמות רפלקס הוצאת לשון, יכולת לשבת עם תמיכה, יציבות של הראש, הפגנת סקרנות ונכונות לאכילה עם קירוב המזון לפיו של התינוק, יכולת להעביר מזון מצד לצד, קירוב ידיים וחפצים שונים לפה.
החל מגיל שישה חודשים הצרכים התזונתיים של התינוק מוגברים. צורכי האנרגיה וגם הדרישה לרכיבי תזונה כמו ברזל ואבץ עולים. בגיל שישה חודשים חלב האם לבדו או (תמ"ל) לא יכולים עוד לספק את צרכיו התזונתיים של התינוק. לכן, בגיל זה יש להוסיף לתפריט היומי של התינוק מזונות משלימים.
- מה המרקם שמומלץ להתחיל איתו?
בימים הראשונים מומלץ לתת מזונות במרקם מחיתי, כלומר לטחון בבלנדר, ובהדרגה להתקדם למרקם גס יותר, בהתאם ליכולת האישית של התינוק. קיימת גם גישת BaBy-Led Weaning שלפיה התינוק יכול לדלג על השלב של האוכל הטחון ולאכול ישר ממאכלי המשפחה המותאמים לו מבחינת חיתוך ומרקם. יתרונה הגדול של גישה זו הוא עידוד העצמאות של התינוק באכילה. חסרונה הוא בכך שכדי לאכול טוב ומספיק על התינוק להיות מיומן באכילה. לדעתי המקצועית, אפשר לשלב בין השיטות – להגיש מאכל טחון לצד מאכל רך. כך מאפשרים לתינוק לאכול באופן עצמאי אבל גם לשבוע ולאכול ביעילות את המאכל הטחון.
- מהם המאכלים המומלצים להתחיל איתם?
אני ממליצה להתחיל עם מאכלים טריים ועשירים בברזל – עוף, הודו, בשר, דגים, קטניות, ירקות, פירות, דגנים ושומנים. הברזל חשוב להתפתחות התינוק.
- מה לגבי תבלינים?
ניתן לתת לתינוק מאכלים מתובלים המקובלים בבית המשפחה. מומלץ להשתמש בתבלינים טהורים כמו פפריקה, קינמון, כורכום, אגוז מוסקט ועוד. מומלץ להשתמש גם בעשבי תיבול שונים כמו פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, שום ובצל. מומלץ לא להוסיף מלח.
- לאילו מאכלים יש לעשות טעימות?
מומלץ בימים הראשונים להגיש כל סוג מזון בנפרד, על מנת שהתינוק יתרגל לטעמים השונים ולדרך אכילה בוגרת. אני ממליצה לערוך רשימה של מאכלים (ירקות, פירות, קטניות, עוף וכו') שאנחנו רוצים שהתינוק יטעם, וללכת לפיה. חשוב ביותר לבצע טעימות לשלילת אלרגיה למאכלים האלרגניים הנפוצים.
את הטעימות חשוב לעשות בכמות קטנה מאוד (גודל של גרגר אפונה) פעם ביום, במשך שלושה ימים, באור יום וזאת כדי לעקוב אחרי תסמיני אלרגיה, אם יופיעו. בכל מקרה של הסתמנות אלרגיה (פריחה, הקאה, קוצר נשימה, שלשולים והקאות), גם אם יש ספק, יש להתייעץ מיידית עם רופא הילדים. המאכלים האלרגניים הם: בוטנים, ביצים, דגים, מוצרי חלב, אגוזים ומוצריהם, סויה, אבוקדו, קישואים, מנגו, קיווי וכוסמת. יש לציין שכל מזון עשוי לעורר תגובה אלרגית אחרת. למשפחות אלרגיות מומלץ להיוועץ עם דיאטנית.
רוצים להישאר מעודכנים?
- מתי ניתן מים?
עד המעבר למזונות משלימים, התינוק מקבל נוזלים מחלב האם ומהתמ"ל, ואין צורך בהוספת מים כלל. עם המעבר למזונות משלימים נתחיל לשלב מעט מים לתינוק. עד גיל חצי שנה יש להרתיח את כל סוגי המים, כולל מים מינרלים, מים במכלים ומי ברז (אין להשתמש במי הברז החמים). החל מגיל חצי שנה ועד שנה יש להרתיח רק את המים המיועדים להכנת תמ"ל. מים המיועדים לשתיית התינוק אין צורך להרתיח מגיל חצי שנה.
מומלץ להימנע כמובן מהגשת משקאות מתוקים, וזאת על מנת להימנע מעששת השיניים וכדי לא להרגיל את התינוק לטעם מתוק בשתייה. כמו כן, יש להימנע מהגשת חליטות צמחים / תה מאחר שאנחנו לא יודעים את פעילות הרכיבים הפרמקולוגיים במשקאות אלו והשפעתם על מוח התינוק.
- מה אסור לתת לתינוקות לאכול?
דבש אסור מחשש לבוטוליזם. אסור לשלב דבש גם במאכלים המוגשים לתינוק, גם אם הם עוברים בישול בטמפרטורה גבוהה. כמו כן, לא ניתן לתינוק לשתות חלב ניגר בשל חשש להתפתחות אנמיה. כן ניתן לשלב את החלב הניגר במאכלים השונים המוגשים לתינוק (דייסה / מאפים וכן הלאה).
- מהם הדגשים החשובים לסביבת האכילה?
סביבת האכילה המומלצת כבר מהשלב ההתחלתי היא המטבח, בכיסא אוכל ליד שולחן, עם כלי אכילה המותאמים לתינוק – פלסטיק / סיליקון וזאת על מנת שהתינוק יוכל להשתתף באופן עצמאי באכילה. מומלץ להגיש את האוכל בסביבה נקייה מהסחת דעת כמו משחקים או מסכים על מנת שהתינוק יתרכז בפיתוח המיומנות החשובה מאוד – אכילה, ויהיה קשוב לתחושות הרעב והשובע שלו.
ארוחה טובה מתרחשת כאשר ההורה סומך על התינוק שהוא יודע מה וכמה לאכול ממה שהוגש לו. דגש חשוב מאוד הוא: "אוכל הוא כן משחק", מומלץ לאפשר את החקירה בשלב הראשון הכוללת מגע עם האוכל וכן להתלכלך, גם אם התינוק אוכל פחות בגלל זה. התאפקו והשאירו את הניקיון לסוף, גם אתם לא הייתם רוצים לאכול עם טעם של מגבונים בפה. חשוב שתהיה סביב האוכל אווירה חיובית, נעימה ומשפחתית. תינוקות נוטים לחקות את מי שמולם ובמיוחד אם מדובר בדמות אהובה (הורה/סבתא/אח), ולכן מאוד מומלץ שתינוקות יאכלו יחד עם בני המשפחה, כך ילמדו כיצד ללעוס, להשתמש בכלי אוכל וירחיבו את מגוון האכילה שלהם.
- איך יודעים שתינוק רוצה לסיים את הארוחה?
כשתינוק מראה פחות עניין באוכל, מסובב ראש, סוגר פה, חוסם את פיו עם ידיו או לא פותח את פיו לכפית, עלינו להבין שהארוחה צריכה להסתיים. אם התינוק בוכה, סימן שפספסנו את הסימנים המקדימים לכך, והוא מתוסכל. אני מאוד ממליצה לא להפעיל לחץ על התינוק לאכול, לא לשכנע ובטח שלא להאכיל בכוח.
- מה דעתך על מוצרים לתינוקות כמו סקוויזים או חטיפים לתינוקות?
לדעתי המקצועית, עדיף להגיש לתינוק חטיף או מעדן שהוכנו על ידינו בבית טריים וטבעיים. תינוקות לא מכירים את מגוון המעדנים המתוקים בסופר עד שאנחנו בוחרים להכיר להם. אני ממליצה לדחות את ההיכרות הזו לגיל שנתיים. אפשר לפנק אותם ביוגורט טבעי עם תוספת פרי או חמאת בוטנים טבעית (רק אחרי טעימות!).
הכותבת: חן וינר, נשואה ואימא לתאומות בנות 3, בעלת תואר ראשון במדעי התזונה (B.Sc) ותואר שני בתזונה, בריאות והתנהגות (MAN) ומרצה לתזונה ותזונת ילדים בבית הספר לאחיות בבני ציון בחיפה
