האחות דנה כץ מחסנת את ד"ר פרח חנא נגד שפעת (צילום: דוברות כללית)
האחות דנה כץ מחסנת את ד"ר פרח חנא נגד שפעת (צילום: דוברות כללית)

"המיתוס הכי נפוץ על מחלת השפעת הוא שהחיסון גורם למחלת השפעת מיד לאחר קבלתו" 

בפתחה של עונת השפעת, ד"ר חנא פרח, רופא ילדים ומומחה למחלות זיהומיות במרכז בריאות הילד של כללית מחוז חיפה וגליל מערבי, מפריך מיתוסים ועונה על שאלות חשובות

פורסם בתאריך: 28.9.23 00:50

מהו נגיף השפעת ואיך נדבקים?

השפעת היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף האינפלואנזה ונחשבת לאחת המחלות המידבקות השכיחות ביותר בעונת החורף. מדי שנה מתים מאות אלפי בני אדם ברחבי העולם כתוצאה משפעת ומסיבוכיה. בישראל המחלה נפוצה בדרך כלל בין החודשים נובמבר עד אפריל. ההדבקה היא בדרך כלל על ידי שאיפת תרסיס המכיל טיפות רוק  מיקרוסקופיות אשר מופצות על ידי החולה,  לרוב על ידי שיעול, התעטשות ואף דיבור. בנוסף ניתן להידבק בשפעת דרך מגע ישיר עם הפרשות נגועות בשפעת כמו רוק ונזלת או במגע עם משטחים שזוהמו בהפרשות אלו.

רבים מתייחסים למחלת השפעת כמחלה קלה, האמנם?

המחלה יכולה להיות קלה ויכולה להיות קשה וקטלנית. להבדיל מהצטננות רגילה שבדרך כלל נגרמת על ידי וירוסים אחרים ומתבטאת לרוב בנזלת ושיעול קל, התסמינים העיקריים של שפעת הם חום גבוה, כאבי ראש וגרון בליווי שיעול, חולשה כללית וכאבי שרירים. בנוסף, יכולים להיות סיבוכים הכוללים דלקת ריאות, דלקת אוזניים, פרכוס חום, דלקת קרום המוח, דלקת בלב, אלח דם ובמקרים קשים אף מוות. חשוב לציין כי בשפעת אפשר לחלות בכל הגילאים והחיסון מומלץ לכל האוכלוסייה מעל גיל חצי שנה (אם אין הוריית נגד), במיוחד לאוכלוסייה בסיכון: נשים הרות ונשים במשך שלושה חודשים לאחר לידה; ילדים מגיל 6 חודשים עד 59 חודשים ומבוגרים בני 65 ומעלה; אנשים עם מחלות כרוניות ו/או עם דיכוי במערכת החיסון; אנשים עם מחלות נוירולוגיות או נוירומוסקולריות המערבות את דרכי הנשימה; אנשים עם מחלות המטולוגיות, לרבות אנמיה ממושכת; אנשים עם השמנת יתר חולנית – 35BMI ומעלה.

ראוי לציין שמכיוון ששפעת היא מחלה מידבקת, אנשים שנמצאים בתנאי צפיפות (מוסדות סגורים, פנימיות, בתי אבות, בתי חולים סיעודיים ולתשושי נפש, בתי חולים פסיכיאטריים ובתי סוהר) הם, כאמור, בסיכון גבוה להדביק ולהידבק.

מדוע חשוב לחסן ילדים נגד שפעת?

ילדים נדבקים בשפעת בשיעור גבוה יותר יחסית למבוגרים מכיוון שהם נמצאים בגני ילדים ובכיתות בבתי הספר, ואלה מקומות סגורים וצפופים עם יותר מגע ופחות הקפדה על היגיינה. כמו כן מדובר באוכלוסייה עם סיכון גבוה לסיבוכי שפעת וסיכוי גדול להפיץ את נגיף השפעת.

מהי הדרך הטובה ביותר להימנע משפעת ומאיזה גיל אפשר להתחסן?

הדרך הטובה ביותר להימנע משפעת היא לקבל חיסון נגד שפעת. מומלץ לתת את החיסון לכל האוכלוסייה מעל גיל חצי שנה, ובמיוחד אלה הנמצאים בקבוצת סיכון לסיבוכים. החיסון מסייע הן בהגנה על המחוסן מפני המחלה וסיבוכיה והן על סביבתו עקב הפחתת הסיכון להפצת הנגיף.

בדומה להרבה מחלות ויראליות אחרות, יש חשיבות גדולה לשמירה על היגיינת ידיים ואוורור חדרים, צעדים אשר עשויים לצמצם משמעותית את הסיכון לחלות.

מדוע צריך להתחסן בכל שנה מחדש?

היות שנגיף השפעת משנה את תכונותיו הגנטיות משנה לשנה, הוא מסוגל "לחמוק" מהנוגדנים שפיתחה מערכת החיסון למי שחוסן בעונה הקודמת. יתרה מכך, גם אם מדובר באותו זן של השנה הקודמת, רמת הנוגדנים שמתפתחת אחרי קבלת החיסון מתחילה לדעוך כחצי שנה אחרי קבלת החיסון, ולכן בעונת השפעת הבאה רמת הנוגדנים כבר אינה מספקת.

 

 

מתחסנים לשפעת ובכל זאת חולים, למה?

חשוב לזכור שבעונת החורף קיימים וירוסים רבים מלבד השפעת אשר יכולים להתבטא בתסמינים דומים לאלה של השפעת. בנוסף, לפעמים חולים בשפעת מיד אחרי קבלת החיסון ונוטים "להאשים" את החיסון, כאשר בפועל עוד לא עברה התקופה לפיתוח הנוגדנים המגינים (כ-14-7 ימים אחרי החיסון) וייתכן שההדבקה התרחשה קודם. יתרה מזו, יעילות החיסון איננה 100 אחוז אלא 60-40 אחוז, ולכן עדיין קיים סיכון לחלות למרות החיסון, אם כי התחלואה של מחוסנים קלה יותר מאשר התחלואה של אלו שלא קיבלו את החיסון כלל.

אילו חיסונים קיימים נגד שפעת ולמי אסור להתחסן?

קיימים שני סוגי חיסונים נגד שפעת: חיסון המורכב מנגיפים מומתים של שפעת הניתן בזריקה ומאושר מגיל חצי שנה; חיסון המורכב מנגיפים חיים מוחלשים וניתן בתרסיס לאף ומאושר מגיל שנתיים עד גיל 49. באופן כללי, החיסון בזריקה אסור למי שחווה תגובה אלרגית חמורה לאחר קבלת תרכיב נגד שפעת. למי שיש מחלת חום חדה בחומרה בינונית עד קשה, מומלץ לדחות את החיסון עד להחלמה. לאדם שקיבל את החיסון בתרכיב חי מוחלש, מומלץ בשבעת הימים האחרונים לא לבוא במגע עם אנשים עם דיכוי חמור במערכת החיסון.

מה באשר לתופעות הלוואי?

תופעות לוואי של החיסון הן לרוב קלות ונמשכות לכל היותר כיומיים. תופעות הלוואי של החיסון בזריקה כוללות תגובות מקומיות כמו אודם, כאב או נפיחות במקום הזריקה, תופעות סיסטמיות קלות כגון חום, צרידות, שיעול, גירוי בעיניים, כאבי שרירים, כאבי ראש ובאופן נדיר ביותר תופעות אלרגיות המופיעות בדרך כלל מיד לאחר הזרקת התרכיב. תופעות לוואי של החיסון בתרסיס (עלולות להופיע אחרי 3-1 ימים) כוללות תופעות לוואי מקומיות כמו נזלת, גודש באף, דימום מהאף, כאב גרון ותופעות לוואי סיסטמיות כמו חום, שיעול, צפצופים, כאב ראש ושרירים, כאב בטן, הקאות, שלשולים, צמרמורת, תשישות ובאופן נדיר מאוד תסמונת Barre-Guillain ושיתוק פנים על שם Bell  (גם אלה תופעות נדירות ביותר וחולפות).

האם ניתן לקבל חיסון לשפעת עם חיסונים אחרים?

מלבד החיסון נגד רוטא ופוליו שאפשר לתת בכל רווח זמן, יש לשמור על רווח זמן של ארבעה שבועות בין מתן התרכיב החי המוחלש נגד שפעת (בתרסיס) לבין מתן תרכיבים חיים מוחלשים אחרים, חצבת, לדוגמה. באשר לתינוקות בני פחות מ-12 חודשים מומלץ להמתין שלושה ימים לפחות בין חיסון השפעת לבין חיסון נגד מיננגוקוק B.

* * *

לסיכום: השפעת היא מחלה נגיפית שעלולה לגרום לתסמינים קשים, תחלואה ואף תמותה בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון. החיסון נגד שפעת הוא הכלי הטוב ביותר לצורך הגנה יעילה מפני המחלה וסיבוכיה. החיסונים כבר כאן. בואו להתחסן ושיהיה לכולנו חורף בריא וחמים.

 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר