מאז חנוכתו של חדר המיון הקהילתי של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי לין בוצעו בו יותר מ־100 בדיקות לאבחון או לשלילת מצב של פקקת (טרומבוזה) הוורידים העמוקים – מצב מסכן חיים אצל חולים שפנו או הופנו בשל נפיחות, אודם וכאבים ברגל אחת או בשתי הרגליים. יש גורמים רבים לסימפטומים הללו, אך פקקת בוורידים העמוקים היא אחד המסוכנים שבהם. רוב המקרים אמנם נשללו, אך תוך חודשים ספורים אובחנו בלין כמה מקרים של פקקת.
ד”ר ארז אלון, מנהל לין ומומחה ברפואת משפחה: “פקקת הוורידים העמוקים היא מצב רפואי דחוף שבו הדם נקרש בווריד עד כדי חסימה. זו תופעה נדירה יחסית שמתרחשת בעיקר במצבים של נטייה לקרישיות יתר, חוסר תנועה וניידות במשך זמן רב כמו בעת טיסות ארוכות או שכיבה ממושכת בשל מחלות וניתוחים, ולאחר פציעות גפיים עם שבר שחלה בו פגיעה בכל הדם. כמו כן, פקקת הוורידים עלולה להיות סימן הראשון לתהליך סרטני בגוף. גורמי סיכון מוכרים נוספים הם היריון, גיל (הסיכון עולה לאחר גיל 60, ובפרט כשקיימת הגבלה בתנועה), עישון, משקל יתר או השמנה, התייבשות שמעלה את צמיגות הדם ואירועים קודמים של פקקת”.
לדבריו של ד”ר אלון, במצב של פקקת ורידים עמוקה הסכנה היא שקריש הדם מהרגל ייסחף לריאה ויגרום בה לתסחיף ריאתי, אשר לפי נתוני החברה הישראלית לקרישת דם גורם למותם של קרוב ל־1,500 ישראלים בשנה, ומכאן החשיבות שבאבחון נכון ומהיר.
רוצים להישאר מעודכנים?
לרוב מגיעים במקרים מעין אלה לחדרי המיון בבתי החולים ותורמים לעומס הרב ולהמתנה הארוכה (רק למיון בכרמל הגיעו בשנת 2018 יותר מ־2,000 אנשים עם חשד לפקקת), ולכן פתחה הכללית מערך שמאפשר אבחון מצבים חשודים לפקקת עמוקה בחדר המיון הקהילתי בלין. לקראת הפעלתו של השירות הועברה לקבוצה של רנטגנאים ורופאים רדיולוגים בלין הכשרה שנושא, שאותה העביר מנהל מערך ההדמיה של הכללית במחוז חיפה וגליל מערבי ד”ר שרבל האשול ושבה למדו חברי הקבוצה למדו כיצד לבצע אבחון בבדיקת דופלר שבה עוקבים בבדיקת אולטרסאונד אחר זרימת הדם בוורידים.
לדבריו של ד”ר האשול, כאשר מאובחן מקרה של פקקת הוורידים העמוקים, הטיפול מותאם לסיבה לגרימתה. אם הסיבה היא ידועה וארעית, כגון קריש דם אחרי שבר וריתוק למיטה או טיסה ממושכת, הטיפול יהיה שילוב של טיפול במחלה הבסיסית ושל מתן מדללי דם לפרק זמן קצר, בדרך כלל למשך שלושה חודשים. אם הסיבה היא על רקע של מחלה כרונית, כמו ממאירות או קרישיות יתר, הטיפול יהיה ארוך יותר וישלב טיפול גם במחלה הראשונית וגם בפקקת. אם הסיבה אינה ידועה, הטיפול במדללים יימשך בין שישה חודשים לשנה, ואז מסתייעים בבדיקת בדופלר חוזרת של ורידי הרגליים כדי להחליט על משך הטיפול המדויק. בתום הטיפול יבוצעו בדיקות גנטיות לקרישיות יתר, ואם יתגלה שמדובר במטופל עם סיכון תורשתי למחלה יינתן טיפול ארוך טווח.
בכללית מציינים כי בזכות השירות החדש ניתן להפחית משמעותית את מספר הפונים לחדרי המיון. כאשר בבדיקה נשללת הפקקת חוזר המטופל לביתו, כמו גם בחלק ניכר ממי שמאובחנים עם התופעה ושניתן לטפל בהם במדללים כבר במיון הקהילתי.
