בשבוע שבו עסקה התקשורת באינטנסיביות בפרשת המאבטח בירדן לא ניתן היה למצוא כמעט אזכור בכלי התקשורת לכליאתו לשלוש שנים של אלכסנדר לפשין החיפאי בכלא באזרבייג'ן. בית המשפט בבאקו, בירת אזרבייג'ן, גזר את העונש על לפשין ביום חמישי שעבר באשמת כניסה ללא אישור למובלעת הארמנית במדינה – חבל נגורנו קרבאך. לפשין הואשם גם בהסתה ציבורית נגד המדינה – אשמה שממנה הוא זוכה. באופן סמלי נעצר לפשין נעצר שלושה ימים אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר באזרבייג'ן – מדינה שישראל מקיימת איתה קשרים ידידותיים ושהפכה בשנים האחרונות ליעד תיירותי נחשק לישראלים.
חבל נגורנו קרבאך הוא אזור הנתון בסכסוך. הוא נמצא בתוך אזרבייג'ן אך תושביו הם ארמנים. בסוף שנות ה-80 התחוללה בו מלחמת אזרחים עקובה מדם ובשנת 1991 הוא הוכרז כישות אוטונומית בתוך אזרבייג'ן, אך העוינות ממשיכה להתקיים בין הצדדים עד היום. כדי לבקר בחבל דרוש אישור מהשלטונות האזריים.
בשנים 2011 ו-2012 ביקר לפשין בחבל בלי לקבל את אישור השלטונות ומתח ביקורת בבלוג הפרטי שלו על נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב. היקור, ועוד יותר מכך – הביקורת, גרמו להכללתו ברשימה השחורה של השלטונות האזריים. ב-16 בדצמבר 2016 הוא נעצר בעת ששהה במינסק, בירת בלארוס, לפי דרישתה של אזרבייג'ן, ולמרות התנגדותם של השלטונות ברוסיה הוא הוסגר על ידי בלארוס לאזרבייג'ן ונכלא בבאקו.
לפשין (40) עלה לארץ ממוסקבה בתחילת שנות ה-90 והשתכן בחיפה. אמו היא תושבת העיר עד היום. לפני כ-15 שנים הוא החל לכתוב בלוג ברוסית שבו תיאר חוויות מטיולים במדינות שונות ברחבי עולם. הבלוג הפך לפופולרי בקרב האוכלוסייה הרוסית בארץ ולמקור פרנסתו העיקרי. עד כה ביקר לפשין, המחזיק גם באזרחויות רוסית ואוקראינית, בלא פחות מ-126 מדינות. הוא נשוי ואב לתינוקת.
אלכסנדר לפשין בטיול (צילום: סלע יאיר)
מי שעושה כיום נפשות לשחרורו של לפשין הוא חברו סלע יאיר – חיפאי לשעבר שמתגורר כיום בלונדון ופתח למענו את קבוצת הפייסבוק "!Freepuerrtto לשחרר אל לפשין". "הכרנו באוניברסיטת חיפה לפני כמעט 20 שנה", מספר יאיר, "שנינו אוהבים לטייל, ושמעתי את אלכס מסביר למישהו על טיול שאליו הוא יצא. כך התחברנו".
לפשין הזמין את יאיר לטייל ביחד איתו באזרבייג'ן. "הוא ביקר בנגורנו קרבאך פעמיים", אומר יאיר, "לא יכולתי לבוא יחד איתו. מעולם לא היה לו אינטרס פוליטי, אבל הוא אהב לבקר בבלוג שלו גורמי ביטחון. לדעתי זה הרגיז את השלטונות האזרים".
לדבריו, הוא לא הצליח לשוחח עם לפשין כבר זמן רב: "אני בקשר עם המשפחה שלו, אבל אין לי מושג מה מתרחש מאחורי הקלעים. בכל התהליך ראיתי רק תמונה אחת שלו, כשהורידו אותו מהמטוס בבאקו". יאיר פנה לחברי כנסת מהליכוד, מהבית היהודי וממר"צ, שלדבריו לא הסכימו לסייע: "שרת המשפטים איילת שקד הבטיחה בראיון לעיתון רוסי שלפשין ירצה את העונש שלו בארץ, אך זה לא קרה. פניתי למשרד המשפטים שהגיב לאחר חודשיים וביקש שאשלח פנייה בדואר אלקטרוני. אני כבר התייאשתי".
יאיר מציין שפרשת לפשין זוכה באופן מתמיה לתגובות ביקורתיות מצד ישראלים: "הרבה אנשים נגדו וכותבים שהוא אשם ושהוא לא היה צריך להביע את דעתו. ישראל היא מדינה דמוקרטית, ולמרות זאת יש כאלה שחושבים שאסור לכתוב דעה אישית. התייחסו לאלכס כאילו הוא ברון סמים כאשר שלחו מטוס פרטי לאסוף אותו לאזרבייג'ן, למרות שהוא לא פושע".
היחידה שהתגייסה לעזרת לפשין היא ח"כ קסניה סבטלובה מהמחנה הציוני, שהיא עיתונאית לשעבר. "לסבטלובה היו קשרי ידידות עם לפשין כי גם היא נסעה בעולם לרגל עבודתה", אומר יאיר. סבטלובה מלווה את הפרשה מאז שלפשין נעצר. היא פנתה בעניין לנתניהו ולשר הביטחון אביגדור ליברמן, אך לא נענתה. אחרי מתן גזר הדין היא פנתה לנשיא המדינה ראובן ריבלין, אך גם ממנו היא לא קיבלה עד כה תשובה.
ח"כ קסניה סבטלובה (צילום: דניאל צ'צ'יק)
"שלוש שנות מאסר הן עונש חמור מדי לאדם שכל חטאו הוא ביקור בתום לב בחבל ארץ שבמחלוקת", אומרת סבטלובה, "זו עבירה שעליה הוא היה מקבל עונש מינורי בכל מדינה אחרת. מהסעיף הבלתי סביר של ביקורת על העם האזרי הוא זוכה. ערכי חופש הביטוי וחופש התנועה שכל כך קדושים לנו בישראל נרמסים ביחד עם חובתה של המדינה לדאוג לאזרח ישראלי בסכנת חיים, ולכן על ישראל לפעול מיד".
ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "אנחנו ממתינים לפסק דין חלוט ותלויים בעיקר באזרים. בינתיים מוענק ללפשין טיפול קונסולרי שגרתי שכולל ביקורים של הקונסולית הישראלית. אנחנו בקשר רציף איתו ועושים כל מה שאנחנו יכולים".
