היא נולדה בפלאיה דל כרמן – עיירת נופש אקזוטית במקסיקו – ובשנותיה המועטות היא כבר הספיקה לטייל במדינות רבות מספור ולצבור חוויות מדהימות. סול ברוקר היא רק בת 6.5 ותוך חודשיים בלבד היא הצליחה לצבור יותר מ-6,000 עוקבים לחשבון האינסטגרם שלה, שהחוויות שלה מונצחות בו. סול היא בתם של גל ודבי ברוקר – זוג חיפאים שבתשע שנים האחרונות גרים בעיקר בפלאיה דל כרמן, שם יש להם עסק מצליח לנדל"ן ולתיירות. לאחרונה הגיעה המשפחה לחיפה לפרק זמן לא מוגדר, בעיקר כדי שסול תספוג קצת ישראליות.
גל ודבי, ספרו קצת על סול.
גל: "במקסיקו סול למדה בלימודי בית איתנו ועם מורים פרטיים, וכמעט בכל יום היא היתה איתנו במשרד. היא סוג של בעלת בית שדואגת לשעשע את באי המשרד, שהם ברובם צעירים ישראלים בטיול הגדול של אחרי צבא. אפילו העסק נקרא על שמה – פרוג’קט סול – דבר שנתן לה תחושת אחריות עליו".
איך הגעתם לפלאיה דל כרמן?
דבי: "אני במקור ממקסיקו סיטי ועשיתי עלייה לישראל עם ההורים והאחים שלי. גרנו בחיפה, ואחרי שסיימתי את התואר הראשון גל לקח אותי לגור איתו בארצות הברית, ומשם המשכנו למקסיקו. בינתיים ההורים ואחי חזרו למקסיקו סיטי, ואחותי היא היחידה שנשארה בחיפה".
גל: "אני חיפאי, במקור מרוממה. במשך הרבה שנים עסקתי בתחום המוזיקה והאירועים, וכיום אני מתעסק בעיקר באפליקציות ובטכנולוגיה. ביקרתי בפעם הראשונה בפלאיה בשנת 2001, בטיול של אחרי צבא, ומאז השתדלתי לחזור לשם כמעט בכל שנה עד שהחלטנו שזה זמן טוב לעבור לגור שם".
למה הכוונה בזמן טוב?
"ב-2001 פלאיה דל כרמן היתה עדיין כפר דייגים קטן, ובכל שנה כשחזרנו לבקר שם ראינו איך הכפר הקטן גדל ונבנים בו עוד ועוד מלונות ופרויקטים של דירות נופש. עם הזמן הכרנו שם הרבה חברים מקומיים, יצרנו קשרים עם יזמי הפרויקטים וידענו שזה הזמן לעסוק שם בנדל"ן ובתיירות. חוץ מנדל"ן למכירה פתחנו גם חברה שמתמחה בדירות נופש. בשנים הראשונות לא היתה לנו כמעט תחרות ושברנו את מחירי השוק. כמו כן פיתחנו את נושא חוויית הנופש והכנסנו שירותים שעוד לא היו שם כמו מעצבות מקומיות שבאות עד לדירה כדי למכור בגדים, תכשיטים ויצירות אמנות מקומיות. מהמעצבות האלה נחשפה סול לעיצוב ולקוסמטיקה".
ומתי היא בעצם נכנסה לתמונה?
דבי: "סול נולדה בשנת ב-2011 בפלאיה דל כרמן, ומיד נכנסה 'לעבוד' במשרד שלנו שהיה קרוב לחוף הכי פופולרי בקריביים. היא בעצם גדלה על החוף. באותם הימים פלאיה עוד היתה עיירה רגועה. אמנם היו מסיבות חוף ופסטיבלים, אבל הקהל היה רגוע והאווירה בעיירה היתה משפחתית. זאת היתה חוויה מיוחדת בשבילה לגדול שם. באותם הימים גל היה מפיק מסיבות וארועים, וכשהיא היתה בת חצי שנה היא כבר היתה באה איתנו לפסטיבלים על החוף וכולם בפלאיה הכירו אותה. יש בפלאיה טיילת עם מלא המון מקומות שבהם מנגנים מוזיקה, וכאשר סול התחילה ללכת היא היתה נכנסת אליהם לבד, עולה על הבמה ורוקדת. הנגנים והמלצרים הכירו אותה והיו מכריזים במיקרופון שסולסיטו הגיעה".
ברוקר. "בפלאיה זה לא כמו בישראל" (צילום: גל ברוקר)
כילדה בת 6.5 שלא גדלה בארץ יש לה עברית מצוינת.
גל: "היה חשוב לנו שסול תהיה מחוברת לישראל עד כמה שאפשר. בגלל שהיא לומדת בלימודי בית השפה הראשונה שלה היא עברית, ובבית אנחנו מדברים בעיקר בעברית. אין לנו טלוויזיה בבית אלא רק מקרן, ואני מציג לה תכנים שאני רוצה שהיא תראה, כך שהיא גדלה על סדרות ועל תוכניות מישראל וכמובן על שירים ישראליים מכל התקופות. חוץ מזה היא גם היתה במשרד שלנו הרבה מאוד זמן, ועם השנים האלה עברו אצלנו יותר מ-10,000 ישראלים שכמעט כולם פגשו אותה ועשו איתה צחוקים. ב-2013 היינו בביקור בארץ וערכנו מסיבה פרטית ללקוחות שלנו במועדון הסולו בתל אביב, וכמעט כל מי שהגיע למסיבה דרש שנביא את סול. היא היתה אז בת שנתיים וחצי וכמובן שהבאנו אותה. זה נשמע לא שגרתי, אבל היא אחת מהחבר'ה למרות גילה הצעיר".
ומה באשר לטיולים ברחבי העולם?
"בשנים האחרונות פלאיה נהייתה ממש צפופה, ואיכות החיים היא כבר לא מה שהיתה פעם. אז החלטנו להסתובב ולמצוא מקומות חדשים לעסקי הנדל"ן והתיירות או לכל דבר מעניין אחר. כמו כן, בשנים האחרונות אני מתעסק בתחומים נוספים כמו אפליקציות והבאת טכנולוגיות, בעיקר ישראליות, למדינות האיזור".
ואיך סול מסתגלת למעברים ממקום למקום?
"בגלל שאנחנו אלה שמלמדים אותה, אין לנו בעיה לצאת להרפתקאות ולמצוא מקומות אקזוטיים חדשים".
רוצים להישאר מעודכנים?
סול, קשה לך להסתובב בין כל כך הרבה מקומות?
"ממש לא. זה כיף להגיע בכל פעם למקומות חדשים ולהכיר חברים חדשים. כל מקום הוא שונה מהקודם, ואני מכירה הרבה תרבויות חדשות. אני מתרגלת בקלות כי כבר יש לי חברות בכל מקום ותמיד נחמד להיפגש איתן שוב".
איך העברית שלך היא כל כך טובה?
"מאז שנולדתי אני מדברת עברית עם ההורים ויש לי גם חברים טובים בבית חב"ד בפלאיה. אמא שלי אפילו עזרה להם להקים גן ילדים. אני הולכת הרבה לגן שלהם ולומדת על יהדות ועל מסורת, ובכל יום שישי אנחנו מכינים חלות. פגשתי שם הרבה ילדים מכל מיני מדינות בעולם".
איפה את מכירה ילדים אחרים?
"במשחקיות, בבית חב"ד ובחוגים, ויש גם ילדים של שכנים ושל חברים של ההורים. בפלאיה הגנים הם לא הכי טובים, ויש לי עוד חברות שלא הלכו לגן. בפלאיה זה לא כמו בישראל".
מה החלום שלך?
"להיות מעצבת שגם עושה את הסטיילינג – איפור, שיער, לק והכל – וגם להיות אמנית וציירת ולהמציא כל מיני המצאות שעוד אין".
מהם התחביבים שלך?
"ריקוד, התעמלות קרקע, יוגה, שחייה, ללכת למשחקיות ולפארקים כיפיים, לטייל בכל מיני מקומות מיוחדים, וכל מה שקשור לעיצוב וקוסמטיקה. יש לי מלא איפור מכל מיני ארצות. במקום ללכת לחנויות משחקים אני נכנסת לחנויות קוסמטיקה".
ברוקר. "אני עדיין רק ילדה" (צילום: גל ברוקר)
דבי, באיזה גיל פתחתם לסול את חשבון האינסטגרם ולמה?
"הוא פתוח פחות מחודשיים אבל כבר צבר תאוצה. פתחנו לה את החשבון ואנחנו מנהלים אותו, וסול מדי פעם מרפרפת בו. גם ככה כל התמונות ששמנו בדף הפייסבוק שלנו היו של סול, אז רצינו שיהיה לה חשבון משלה. יש לה כל כך הרבה תמונות מדהימות שלא יכולנו שלא לפתוח לה חשבון".
זה לא גיל מוקדם מדי?
גל: "נכון שזה גיל מוקדם, אבל זו המציאות היום. לסול יש חברות בגילה בישראל שכבר מסתובבות עם טלפון משלהן, ואי אפשר לדעת מהם התכנים שהן נחשפות אליהם. חוץ מזה, סול לא נחשפת לתגובות שם ואנחנו מעלים רק תמונות שמכבדות אותה. האינסטגרם בבסיסו הוא רשת חברתית של תמונות, וכך יש למשפחות שלנו בכל העולם אפשרות לראות מי היא ומה היא. הערך המוסף הוא שהאינסטגרם הוא סוג של במה שבה אפשר להמליץ על דברים, לפרסם, למכור ולהביא הרבה תנועה לאתר שלך, כך שאם סול תרצה לפרסם את האמנות שלה או דברים אחרים אז כבר תהיה לה פלטפורמה מוכנה. אנחנו לא קובעים לה את הדרך אלא היא קובעת לעצמה. אנחנו שם כדי לעזור במה שאפשר".
ואיך התגובות שאתם מקבלים?
"התגובות הן ברובן טובות, אבל זה לא כל כך משנה לנו כי אנחנו יודעים שאנחנו לא עושים לה נזק. אם באיזשהו שלב היא תחליט שלא מתאים לה אפשר לסגור את הפרופיל בשנייה. זה מה שיפה בטכנולוגיה הזאת – שהפרסום תלוי בה ובנו ולא בשום גורם חיצוני שיכול לנצל אותה. אני די בטוח שרוב המצקצקים למיניהם מעלים תמונות של הילדים שלהם לרשתות החברתיות, וזה לא שונה בהרבה. קורים גם קטעים נחמדים כמו זה של בחורה יפנית ששיתפה וידאו של סול והביאה לה הרבה עוקבים יפנים".
סול, מפחיד אותך שיזהו אותך ברחוב?
"לא, להיפך. מאוד מצחיק שיזהו אותי ברחוב כי אני עדיין רק ילדה, אבל בינתיים עוד לא זיהו אותי".
היית רוצה לשחק בקולנוע או בטלוויזיה ולהופיע בפרסומות?
"סרטים ותוכניות של אחרים לא כל כך. לא בא לי להקשיב להוראות כמו רובוט, אבל פרסומות קצרות זה רק לעשות פוזה אז אין לי בעיה. יש לי גם מצלמת וידאו משלי ואני מצלמת איתה מה שאני רוצה וגם עושה תוכניות משלי".
כיף לך בישראל?
"מאוד! אני אוהבת מאוד את ישראל. יש לי כאן קרובי משפחה, ועכשיו אני גם הולכת לבית ספר והכרתי מלא חברות חדשות".
ברוקר. "יש לי גם מצלמת וידאו משלי ואני מצלמת איתה מה שאני רוצה" (צילום: גל ברוקר)
