נוסטלגיה לסופ"ש | נפגשים בשישי בצהריים בבנק

לא מזמן הלכתי לערב רוקולנוע בסינמטק (עוד מוסד מיתולוגי שראוי להתייחסות משלו) במרכז הכרמל, ובדרך עברתי על פני מסעדה שפועלת במקום שבו שכן פעם קפה הבנק המיתולוגי. יום שישי, שבע וחצי בערב, המסעדה היתה ריקה. נו טוב, חשבתי, אולי הגעתי לפני שעת השיא. כשחזרתי מהסינמטק בעשר, המקום עדיין היה ריק. כאב לי הלב. אני מניח שזה רק עניין של זמן עד שהוא ייסגר, כפי שנסגרו קפה הבנק עצמו, וקפה נמרוד שפעל אחריו, וקפה לואיז שפעל אחר כך. ואז נזכרתי בביקור האחרון שלי בקפה הבנק, כשהוא עוד ניסה איכשהו לשרוד והפך לביסטרו, למסעדה, משהו, העיקר להישאר הבנק.

זה היה לפני קצת פחות מעשור. קיבלנו מהעבודה של זוגתי סופ"ש במלון דן פנורמה. קצת מוזר לבוא כתייר לסופ"ש בחיפה – העיר שבה חייתי את מרבית חיי. בשישי בצהריים יצאנו לטייל ועברנו ליד קפה הבנק, שהיה שומם כמו האזור כולו. נזכרתי איך פעם בימי שישי מרכז הכרמל היה מפוצץ בטירוף. בשישי בערב יצאנו לקרוע את העיר, עד כמה שזוג מבוגר עם ילדה קטנה יכולים לקרוע משהו. המרכז היה ריק, כולל קפה הבנק. בשבת בצהריים סעדנו בבנק, שכבר תפקד כביסטרו. האוכל היה מעולה, אבל הרגשתי מוזר לנוכח מספר הסועדים הנמוך. בשבת בערב עברנו שם שוב. הבנק עמד בשיממונו. ואני נזכרתי בימים הגדולים ההם, של שנות ה-80 וה-90, כשהבנק היה בית הקפה הכי פופולרי בקרב הבוהמה החיפאית, עד כמה שאפשר לקרוא לרכילאית מקומית ולדוגמנית בת 18 בוהמה.

קפה הבנק בימיו הראשונים (צילום: יגאל הררי)

קפה הבנק נפתח בשנת 1986. יגאל הררי ודני כץ לקחו את המבנה שבו פעל בנק הפועלים, ופתחו בו את בית הקפה המצליח ביותר בתולדות העיר. בהתחלה הם בכלל תכננו לפתוח סנדוויצ'רייה, אבל איכשהו יצא מזה בית קפה עם סנדוויצ'רייה קטנה בחזית שפונה לרחוב שער הלבנון, אבל מהר מאד הסנדוויצ'רייה התפוגגה ונשאר רק בית הקפה הבנק. הררי הציע לקרוא למקום על שם העסק הקודם שפעל בבניין, וככה הם יוכלו להתגאות שהם בעצם מנהלי בנק. השאר כבר היסטוריה.

הסנדוויצ'רייה (צילום: יגאל הררי)

קשה להסביר מה גרם להצלחה של הבנק. זה לא שהאוכל בו היה טוב יותר מאשר במקומות אחרים או שהשירות היה יוצא דופן, או שהמוזיקה היתה וואו או שהמחירים היו אטרקטיביים במיוחד. הבנק הצליח פשוט כי הוא הצליח, בעיקר בגלל שישבו בו האנשים הנכונים. כדורגלנים, דוגמניות, עיתונאים – סלבס. השוער הענק אבי רן ז"ל מסתודד עם חברתו גלית עטיה, המגן האגדי ציון מרילי יוצא לדייט עם הדוגמנית הכי יפה בעיר ירדנה פסו, עורך "ידיעות חיפה" יעקב שחם שותה את הקפה שלו ונהנה משמש חורפית. מוסי דן, זה מהפיקסל'ה, המקסיקנה והפאב של מוסי, היה הלקוח הקבוע הראשון.

מוסי דן בקפה הבנק (צילום: יגאל הררי)

הררי עזב את הבנק אחרי שנה, כץ נשאר. בשלב מסוים היה איזה עניין פנימי בין הבעלים הובילה לפתיחתו של בית קפה מתחרה צמוד – הבורסה. את הבורסה ניהל אריה עמוס. זה היה בית קפה איכותי כמו הבנק, והשניים התחרו על מאות הסלבס (טוב, אני קצת מגזים, בכל זאת חיפה) שנהרו אליהם. אחרי כמה שנים של תחרות ראש בראש, הבנק רכש את הבורסה וחזר למעמדו הבלעדי.

יגאל הררי בקפה הבנק

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

הבנק היה הברומטר של חיפה, בעיקר בימי שישי בצהריים. מאות אנשים (טוב, אולי אני שוב מגזים) היה מתגודדים סביב הבנק. ציפי רום שידרה תוכניות לייב בגל הבטוח, בנה ברק התרוצץ הלוך וחזור עם המיקרופון על ציר הבנק-הגלריה לבנה, די.ג'יי אודי יוגב פרסם טור שבועי ב"קול חיפה" על האקשן בבנק בימי שישי, וחיפה צהלה ושמחה. כולם היו בשישי בבנק – כי מי שלא היה שם לא היה קיים.

יום אחד, כשהאינטרנט היה ממש בתחילת דרכו, פנתה אלי נערה בת 18 שהציבה מצלמה בחדרה והעלתה לאינטרנט, והציעה לי להיפגש איתה ולכתוב עליה. באותם הימים, העלאת סרטונים היתה דבר חדש לחלוטין. נפגשנו לצורך הכנת כתבה, בבנק כמובן. היא נראתה לי ילדה חמודה, מתוקה, תמימה, יפה מאוד – הבת של השכנים. בסוף הפגישה היא השאירה לי תמונות מבוק שהיא עשתה. נדהמתי לראות איך הילדונת התמימה והחמודה הופכת לאשה סקסית ברמות על. היום, 27 שנה אחרי, אני יכול עדיין להתגאות שהזמנתי לקפה את לא אחרת מאשר מורן אטיאס.

דני כץ פותח בוקר בקפה הבנק (צילום: יגאל הררי)

והיה גם סיפור שטלטל את חיי. ישבתי בבנק עם עורכת חדשות של עיתון מתחרה שהציעה לי להיפגש עמה לקפה. היא – בחורה יפה מאוד; אני – בחור מטומטם מאוד. היא משכה אותי בלשון, עשתה לי עיניים ושאלה אותי על הקולגות בעיתון שלי. לכלכתי בטירוף על החארות שעבדו איתי, טינפתי על עורכים ועל משכתבים, סיפרתי מי שוכב עם מי ומי קודמה דרך המיטה של מי. ביום שישי הזדעזעתי לגלות ששיחתנו הדיסקרטית פורסמה במלואה בעיתון שלה, במדור רכילות על אנשי הבראנז'ה. העורך שלי, שקרא מה אני חושב עליו, לא ממש העריך את הכנות ואת היושרה שלי. חטפתי השעיה ל-30 יום מהעיתון, ואחרי חודש בבית, כשאני מיואש לחלוטין, הלכתי ללמוד משפטים. וגם כאן, הכל התחיל בבנק.

שנות ה-90 העליזות הסתיימו. בעשור הראשון של שנות ה-2000 הבנק עוד היה רלוונטי. אחר כך לא. התחלפו הנהלות. התחלף קונספטים. זה כבר לא היה הבנק של פעם. בשנת 2019, אחרי 33 שנות פעילות, קפה הבנק נסגר.

ההצלחה שלו לא תשוחזר לעולם. אבי רן נהרג בתאונת אופנוע ים מזעזעת בכנרת. גלית עטיה הפכה לאלמנה ללא טבעת המפורסמת במדינה. ציון וירדנה מרילי עדיין מאוהבים כמו אז. מורן אטיאס היא כוכבת על בינלאומית, וספק רב אם היום היא תציע לי להיפגש איתה לקפה. שמעתי שאודי יוגב חזר בתשובה. ציפי רום עדיין חיה ובועטת, ותיזכר לעד כרכילאית מספר 1 בארץ. בנה ברק רום משעשע אותנו בפייסבוק מדי יום. ואני? מאז אותה הטעות בבנק עשיתי עוד המון טעויות בחיי. אם היה אפשר להחזיר את הזמן לאחור, אין לי ספק – הייתי עושה שוב את אותן הטעויות בדיוק.

דני כץ בקפה הבנק (צילום: יגאל הררי)