יש משהו מלאכותי ומוזר למדי בניסיון לסכם שנה שחלפה או לסמן נקודות ציון חיוניות בשנה שזה עתה נכנסת. יש משהו מלאכותי ומוזר מכיוון שאין הרי קו ברור, מובהק וחד משמעי בין השנה המסתיימת לבין זו הנכנסת. שהרי כשבחברה האנושית מדובר, היא איננה מפסיקה לפתע פעילות בעיצומה ומתחילה באחרת רק משום שלוח השנה מורה לה על תחילתה של שנה חדשה.
למעשה, אין כלל דבר כזה "שנה". לוח השנה, בין אם עברי, לועזי או אחר, אינו אלא ניסיון אנושי ומעט נואש לכמת בצורה מתמטית את המושג חסר הכמות ביותר שקיים – הזמן. זהו מושג מופשט ונזיל. אין לו התחלה ואין לו סוף.
אף על פי כן, אי אפשר להתעלם מלוח השנה. נוכחותו כה חזקה בחיינו עד שאין לנו למעשה כל יכולת לחיות בעולם בן זמננו ללא מושג הזמן על כל השלכותיו. מימי הולדת דרך שלל אירועים משפחתיים ועד לחגים, מועדים ומועדי בדיקות, טיסות ופגישות – הכל נסוב סביב הזמן והתאריך.
רוצים להישאר מעודכנים?
לו נאלצתי, אפוא, בכל זאת לסכם את השנה החולפת במאפיין אחד הייתי מציין בוודאי את ההתחממות הגלובלית. תופעה הרת אסון זו, שכבר מזמן אינה עוד בגדר תיאוריה בלבד אלא מציאות קיימת ונושכת, הציגה לנו במהלך השנה החולפת רק את קצה קצה של מידת ההשפעה שהיא עלולה לגרום לבני האדם ולכדור הארץ. נהרות ענק מתייבשים; שדות ירוקים נהיים צחיחים; סופות אדירות בקצה אחד לצד בצורת חסרת תקדים בקצה השני; המוני בני אדם משוועים למים ולמזון; מאות מתים מחום אימים; הקרחונים נמסים ומי הים עולים; להקות שלמות של מיני בעלי חיים איבדו את מקור מזונם ואת בית הגידול שלהם ונאלצו לנדוד אלפי קילומטרים כדי לשרוד. רובם לא יצליחו במשימה. ולצד אלה, המלחמה העקובה מדם באוקראינה נמשכת כבר שבעה חודשים וסופה אינו נראה באופק.
ואצלנו, כמו דבר מכל אלה אינו נוגע לנו, המשכנו גם השנה בשגרת חיינו המטורפת, במרדף אחר מעט פרנסה ומעט שפיות. לא הרגשנו בקיץ חריג ולא בחורף קיצוני; לא נאלצנו להיאבק על מי שתייה או על מזון; ואפילו לא חשנו במחסור באנרגיה כמו רוב התושבים באירופה. אבל זו אשליה מסוכנת. בקרוב נהיה עשרה מיליון ישראלים באחת מהמדינות הצפופות בעולם. את מחירה של הצפיפות נשלם כולנו, והרבה יותר מהר מכפי שאנו חושבים.
אז מה צפוי לנו בשנה הקרובה? עוד הכרעות גורליות, גם במישור הארצי וגם במישור המקומי. כל הסוגיות המקומיות שנמצאות על הפרק כבר שנים רבות עודן כאן, משוועות לטיפול: עתיד מפרץ חיפה, שכונות החוף, חשמול הרכבת, חזית הים, תחבורה ציבורית, התיירות, המטרופולין כולו ועוד ועוד.
שנה של הכרעות לפנינו, ואיני בטוח כלל שלפחות לגבי כמה מהן לא איבדנו כבר את הרכבת. שנה טובה.
