העתיד הוא בתחב"צ

בסוף השבוע שעבר התפרסמה ב"הארץ" כתבה חשובה ומעוררת מחשבה על הרגלי השימוש הדלים של תושבי חיפה בתחבורה הציבורית ברחבי העיר. ככלל, חיפה הוצגה כעיר בעלת מערכת תחבורה ציבורית מהטובות בארץ, הפועלת שבעה ימים בשבוע במגוון אמצעים – אוטובוסים, מטרוניות, רכבלית וכרמלית – בעלת קישוריות טובה למדי וזמינות נאה.

ולמרות כל זאת, נטען בכתבה, החיפאים אינם מאמצים לחיקם את התחבורה הציבורית כאמצעי נגישות יומיומי זמין ונוח, וממשיכים לשמור אמונים לרכב הפרטי. לא רק המבוגרים שעל הכרמל מתנערים מהתחבורה הציבורית אלא גם ערביי העיר ומעמד הביניים. למעשה, כל מי שיש ברשותו מכונית פרטית ממשיך להשתמש בה בתוך העיר, בעת שגרה, גם לנסיעות קצרות לסידורים שונים.

כאחת מהסיבות המרכזיות להידבקות במכונית צוינה הטופוגרפיה העירונית – העובדה שחיפה אינה מישורית, ולכן רבים מהתושבים המתגוררים על ההר נאלצים עדיין לצעוד במעלה או במורד הרחוב אל תחנת האוטובוס, או, גרוע מכך, לרדת אליה במדרגות רבות ולעלותן בחזרה. כמו כן הוזכרה העובדה שהקישוריות איננה מושלמת ושהתנועה אינה חלקה ושברוב המקרים נסיעה ברכב פרטי היא פשוט מהירה ונוחה יותר.

הסיבות הללו ידועות ונטחנו עד דק. אכן, בעיר שאיננה מישורית ושאוכלוסייתה מבוגרת מהממוצע, הציפייה מאנשים לעבור להתנייע בתחבורה הציבורית, אפילו רק בתוך העיר, לאחר שנים של שימוש במכונית פרטית, נראית מוגזמת ולא ריאלית.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

אבל האמת היא שהסיבה העיקרית היא, לא נעים לומר, התפנקות. התפנקות והתנשאות. רוב תושבי חיפה, בעיקר המבוגרים, או לכל הפחות אלה שבמעמד סוציו־אקונומי בינוני ומעלה ויש ברשותם מכונית פרטית (ורישיון נהיגה), פשוט מסרבים לעזוב את מכוניתם בחנייה ולעלות על אוטובוס, ואין זה משנה עד כמה הנסיעה בו תהיה מהירה, פשוטה וזולה. לתפישתם, מכונית היא סמל של עצמאות וסטטוס, אפילו אם היא מכונית יד שלישית וזולה, ואילו אוטובוס הוא כלי תחבורה "של עניים" או של "העמך".

הבעיה חמורה עוד יותר. לא רק שהשימוש בתחבורה הציבורית בחיפה נמוך בהרבה מהממוצע הארצי, אלא שבכל פעם שהעירייה פועלת לטובת חיזוק העירוניות, עידוד השימוש בתחב"צ, בקישוריות ובהליכתיות, הולכים וגוברים בתגובה טענות התושבים על גזילת מקומות חנייה יקרים. אין כל אפשרות לייצר עירוניות בריאה ללא צמצום השימוש ברכב פרטי בתוך העיר. אין כל אפשרות לייצר עירוניות ללא הגברת השימוש בתחבורה הציבורית, הקישוריות והנגישות אליה.

ואין כל אפשרות לעשות את כל אלה אם נאבקים על כל מקום חנייה או אם עוצמים עין מעבירות חנייה חמורות, כמו חנייה על אדום-לבן או על כיכרות, או אם מחלקים תווי חניה עירוניים חינמיים לכל גמלאי. אין שום עתיד לעיר ולמטרופולין כולו כל עוד לא יחול שינוי מהותי בהרגלי הנסיעה של התושבים. זהו המאבק העירוני החשוב ביותר בשנים הקרובות. בלעדיו אין ולא תהיה לעיר תקומה.