בתוך לוח השנה העברי העמוס חגים ומועדים מסתתר לו תהליך מרתק שנראה רחוק ולא רלוונטי לחייהם של רוב הישראלים. תחילתו בצום עשרה בטבת, המשכו בצום י"ז בתמוז, ושיאו בחורבן בית המקדש בצום ט' באב שממשיך ונותן את אותותיו ואת הדיו גם לאחר החורבן ברצח הפוליטי הראשון בהיסטוריה היהודית, שבוצע בצום גדליהו ב-ג' בתשרי.
תהליך חורבן פוליטי זה יכול ללמד אותנו ולהשליך גם על תהליכי חורבן ותיקון בחיינו האישיים באופן רוחני ופסיכולוגי. בכל מחזור חיים אישי, קיבוצי ולאומי יש רגעי משבר שמתחילים בתחושה של "מצור" – הרגשת מחנק וחוסר יכולת להסתדר עם הסביבה ועם עצמך, לאחריה תחושה של "פריצת החומות" – כניעה שבה החיים פורצים את חומות ההגנה שלנו, ולבסוף תחושה של "חרב עלי עולמי" – החורבן עצמו וההרגשה של אובדן שליטה שבעקבותיו באים גם מעשי ייאוש, נקמה והרס עצמי שרצח גדליה מסמל אותם.
התהליך הזה מופיע מדי שנה דרך ארבעת הצומות, לא כדי לייאש ולתסכל אותנו כי אם על מנת לאפשר לנו "להתאמן" ולחשוב היכן ניתן לעצור ומה ניתן לעשות אחרת בכל אחד מתמרורי האזהרה הללו. תהליך זה מאפשר לשנות כיוון בזמן אמת מתחושת המצור והחורבן לחוויה של גאולה, אושר ואהבה.
רוצים להישאר מעודכנים?
עלינו להתאמץ שלא להגיע כלל לתחושה של מצור, אך ישנם אין ספור רגעים שבהם נרגיש את המחנק, את העול ואת הקושי. ברגעים אלו עלינו לבחון כיצד ניתן למצוא כוחות לצאת ממעגל המצור, שבעקבותיו מגיעים לעתים הניצול, המניפולציות, האלימות והכוחניות. אם לא צלחה דרכנו והמקדש הפנימי שלנו חרב, עלינו לאזור כוחות ולמצוא את נקודות האור והחוזק בתוכנו, ולהאמין שתמיד, אבל תמיד, יש עוד אפשרויות לצאת מחוזקים מכל משבר, כישלון והפסד.
ארבע תחנות בדרך, ארבעה תמרורי אזהרה, ארבעה בורות מסוכנים. התרבות היהודית מלמדת אותנו שכל בור המלא בנחשים ובסכנות יכול להפוך לבאר של מים חיים הנותנים תקווה ומשמעות. בכל אחת מתחנות החורבן מצוי המפתח לשינוי ולתיקון. מתוך מעמקי הבור ניתן לפעול ולשנות את המציאות של חיינו ושל הסובבים אותנו – "ממעמקים קראתיך ה'" (תהילים ק"ל)
כל תחנה היא מכשול אך גם הזדמנות. אם נפעל, אולי לא נשנה את המציאות עצמה אך נשנה את יחסנו אליה, נשלוט בעצמנו, נרגיש שאנחנו מנהלים את חיינו ולא החיים אותנו, ובכך ניתן ערך לחיים. בכל ריב קטן בין הילדים שלנו, בכל גילויי האלימות בחברה, בכל משבר אמון, בכל צרה ומצוקה, ארבעת השלבים הללו מתקיימים ומאפשרים תהליך אינסופי של משבר ותיקון.
* הכותב הוא מנכ"ל מרכז החינוך ליאו באק
