פרק נוסף בסדרה "יוקר המחיה פה הוא בלתי סביר בכל פרמטר" שודר לאחרונה במחוזותינו. הלוקיישן שנבחר הפעם הוא מפתיע במיוחד: תנועת הצופים.
כחניך לשעבר בצופים (לפרק זמן קצר מאוד בתקופת היסודי) עוד זכורים לי הטיולים ומחנות הקיץ שארגנה התנועה. אמנם עברו לא מעט שנים מאז, אבל גם במבט לאחור אני זוכר שני דברים בבירור: 1. סבלתי קשות ורציתי הביתה בכל רגע נתון (עניין אישי, כאמור). 2. לא התארחנו במלונות של הכל כלול.
בחייאת רבאק, לא מספיק שאתם שולחים את הילדים המסכנים האלו לבנות באמצע היער את ה"מיטות" שלהם בעצמם עם סנדות ובד יוטה, לצד מקלחות חצי כוח ושירותים כימיים מתוצרת ירחם השם ושות', אתם גם גובים מההורים המסכנים שלהם 800 שקל לילד עבור התענוג? ולמרות שעברו לא מעט שנים, אני מניח שחיים כהן לא אחראי על הקייטרינג במחנות האלו.
אז אני באמת מנסה להבין על מה ולמה נגבה תשלום בגובה כזה. אני יכול לארגן גט טקסי פרטי לכל ילד הלוך-חזור תמורת מחצית מהמחיר הנקוב פלוס ארוחות מפנקות מהיילו הסמוך, אבטחה לפי הספר, הופעה של סבלימינל, ועוד יישאר לא מעט עודף.
רוצים להישאר מעודכנים?
עכשיו ברצינות – ממתי הפכה חוויה עממית ובסיסית כל כך לתענוג לעשירים בלבד? לא הגיוני שהורים אשר ידם אינה משגת ייאלצו לוותר על מוצרים בסיסיים רק כדי שיוכלו לשלוח את ילדיהם למחנה קיץ, שכאמור לא בדיוק כולל פינוקים בשפע.
ברור לי שהכל מתייקר, הכל קופץ ועולה וסיר הלחץ שאנחנו חיים בו מבעבע מעניינים דחופים הרבה יותר מאשר לימודי קשירת חבלים תחת כיפת השמים ובחסות עקיצות יתושים. ועדיין – הצופים הם תנועה חשובה שמעניקה לחניכיה כלים על זמניים ומשתדלת להקנות להם אי אלו ערכים ודרך ארץ. מן הראוי שתנועה כזו תעשה כל מאמץ על מנת להנגיש את הטיולים ואת פעילויות הקיץ שלה לכל אדם באשר הוא, גם במחיר הפסד כלכלי.
אני רוצה להאמין, וגם משער, שהמחיר הזה לא נקבע על מנת לייצר רווח על גבם של הילדים והוריהם, והוא בעיקר נגזרת של היוקר המאמיר בשילוב עם חזירות מצד אי אלו גורמים מסביב. כך או כך, ועד שישתנו פני הדברים לטובה, אולי כדאי שתנועת הצופים תשלים את הסלוגן שלה עם מילה אחת נוספת שמספרת את כל הסיפור: "היה נכון – לשלם".
