קצה נפשי בשיר "חיפה חיפה עיר עם עתיד" אשר מלווה כמעט כל כתבה על חיפה למרות שאין לו שום קשר למצבה היום. רק שתי מילים מתוך הפזמון הן משמעותיות בעיני – "עיר אמיתית".
חיפה כעיר אמיתית חייבת להיות מחוברת לעצמה – לנכסיה הטבעיים, להיסטוריה שלה לטובת ההווה והעתיד, לססגוניות האנושית שבה, למגוון הרב דתי שלה שהוא ייחודי ברמה בינלאומית. נוכחותה והשפעתה של היזמות הפנומנלית הצומחת בחיפה מהווה ניגוד מוחלט לתיוגה כעיר פועלים שתושביה האפרוריים עובדים בנמל ובבתי הזיקוק.
רובע הדר הכרמל ההיסטורי הוא סמל לעיר אמיתית. האניגמה שהמנהיגות העירונית טרם הצליחה לפצח עד כה משמשת כעת רקע לצילומי המתמודדים לראשות העיר. הם מציגים את הדר כקלף לקידום עצמם לקראת הבחירות הקרבות תוך שימוש בסיסמאות כמו "להציל את העיר", "התושבים המיואשים" ו"הדר המתפוררת", ובעוד מגוון שמות תואר מדכאים וחסרי תוחלת.
האם יש בין אלו מי שבאמת מסוגל להרים את הקלף של הדר ולהפוך אותו לאס מנצח? המציאות הוכיחה שזה אפשרי: משנת 2010 עשתה העיר התחתית זינוק פנומנלי ובלתי ייאמן ממקום נטוש וחרב לאזור של בילויים, קולינריה ותרבות שוקק ומבוקש, עם ריכוז של סטרט אפים תודות להקמת ה-WeWork וקמפוס הנמל, עם בנייני משרדים שהפכו לדירות מעוצבות ועם מגדלי מגורים ו"הרובע" בוואדי סאליב – דברים שלא ניתן היה להעלות על הדעת לפני עשר שנים. בנייתן של רמת הנשיא ונאות פרס הובילה לביקוש נדל"ני ולהתחדשות עירונית בשכונות החוף שהיו מקום "לא נחשב". קרית אליעזר ובת גלים הן אזורי נדל"ן לוהטים, והתקווה היא שגם קרית חיים תזכה לעדנה.
בהדר לא תהיה תנופת פינוי-בינוי. העניין הנדל"ני בה הוא אחר: הדר מלאה בפנינות אדריכליות ובמבנים היסטוריים שאותם חובה לשמר. אלו הם נכסי מורשת נהדרים אך גם גורם מעכב. המבנים מוזנחים קשות, זקוקים לשיקום מערכות התשתית והחזיתות, רבים מהם מכוסים בתוספות בנייה פיראטיות מכוערות שפוגמות בחזיתות היפות. צילומים של מתמודדים מזדמנים, אשר מדגמנים אפוקליפסה ליד חנויות עם הצהרות בומבסטיות, לא יולידו דבר. חלקם כבר היו בהנהגת העיר, והדר לא עניינה אותם. לרובם פשוט אין יכולת לעשות דבר למעט רעשי גוועלד.
רוצים להישאר מעודכנים?
טיפול ברובע הדר הכרמל מתחיל באמון ובאהבת המקום. קרוב לעשור שהדר עוברת תהליך התחדשות אופטימי בזכות אנשים פרטיים בעלי תעוזה וחזון, בשימוש מחודש במבנים נטושים שמציגים התחדשות עירונית אמיתית. ראו מקרה סירקין 21. זה מה שקורה בשוק תלפיות וקרה ברחוב מסדה.
ההתנעה המהותית היא תודות לפעילות הקהילתית של מועצת הדר, שחוגגת השנה עשור לקיומה ופועלת בזכות תושבים שמתנדבים למען קידום איכות החיים במקום. בשנת 2015 זכתה מועצת הדר לשותפות פעילה עם יונה יהב, אך שותפות זו נקטעה בקדנציה הנוכחית של עינת קליש רותם.
המהלכים שיזמה וקידמה המועצה הניבו מיזמי שיקום, חידוש ושינוי מציאות לטובה בכמה רחובות ובמרחב הציבורי. יוזמתה לציון 100 שנים להדר שולבה בתוכנית התיירות המוצלחת שיזמה ומובילה קהילת הדר ביחד עם יזמי התיירות, הקולינריה והתרבות בהדר, ללא תמיכה מהעירייה ונגד כל הסיכויים והמציאות השלטונית כיום.
בחמש השנים של שלטון קליש רותם לא נעשתה שום פעולה אמיתית ועמוקה המעוגנת בראייה כוללת וארוכת טווח, אשר תעניק לשכונה תנאים ראויים לקידומה. תוכניות אב ומצגות מנותקות מהמציאות שעלו בקדנציה הנוכחית נותרו במגירה, וטוב שכך. התושבים והעסקים נאבקים עדיין על המובן מאליו – ניקיון, ביטחון ותאורה.
אם רוצים להוביל את הדר הכרמל להתחדשות עירונית מוצלחת, הפתרון לא יגיע ממסיבות רחוב, מתערוכה מזדמנת או מאירוע נקודתי. יש להקים מינהלת מקצועית אשר ממוקדת אך ורק בהתחדשותה ובקידומה של הדר, להכין תוכנית אסטרטגית מקיפה ומקצועית בשיתוף אמיתי עם הכוחות הפועלים בה כיום, לדאוג לתקציב ראוי, ויאללה לעבודה.
אא
מצוין. כל מילה!
נקיון, תאורה, שיקום מדרכות, שיקום תשתיות וחזיתות, נגישות- כמה שזה בסיסי ונדרש