תהליך של בניית בית, מעצם הווייתו, הוא לא פשוט. הוא טומן בחובו לא מעט פוטנציאלים לפיצוץ בין בני זוג, מהמורות ולבטים בכל צעד ושעל. ובכל זאת, גם לאחר שכל המכשולים נצלחים והון עתק נשפך באגרות ביזאריות (רשות העתיקות?!), בהיטלים ובשאר מרעין בישין, האבן האחרונה – מנגנון הסחיטה באיומים ברישיון ובעידוד מדינת ישראל הקרוי גם משכנתה – היא זו שמטילה אימה של ממש וצל כבד על עתידם של כמעט כל הבונים בישראל.
מי שמבקש לקחת משכנתה בישראל של 2023 עושה זאת לרוב כשהוא ניצב על קרן צבי שהוא בן פרוצה (כמאמר שירו של שם טוב האבי). תנודתיות השוק והטלטלות שעוברת המדינה מביאות לכך שכל עלייה, ולו הקטנה ביותר, בריבית על התשלומים עלולה להביא משפחות רבות אל פי פחת ולזרוק אותן לבור מינוס שאחריתו מי ישורנו. שלא לדבר על נקודות ההתחלה של משכנתאות כיום, כשמי שמקבל תנאי משכנתא של פחות מ-7,000 שקל לחודש נחשב בר מזל, ובדרך כלל גם נהנה מהון התחלתי או מירושה קורצת.
לא מדובר במגורים בשכונת יוקרה או במגדלי יו. גם דירות שלושה חדרים ברב קומות ברמת הנשיא מגיעות למחירים אבסורדיים, כאלו שפעם יכולת לחשוב עליהם רק בהקשר של וילה צמודת קרקע בשכונה טובה ממש.
רוצים להישאר מעודכנים?
אנחנו לא משחקים את אותו המשחק ההוגן שהורינו שיחקו בו, אפילו לא על אותו מגרש. הכללים שונו בצורה פראית והזויה, המחירים זינקו ומזנקים, לא תמיד מתוך צורך או הכרח, ולא רק בענייני סחר ומכר, והמירוץ לדירה הפך להיות משחק שאי אפשר לנצח בו. עזבו לנצח, גם בתיקו היינו מסתפקים.
מאיפה אני פאקינג אמור להביא סכומים כאלו? אני צריך לאכול רק לחם ולשתות מים כל החודש? ונניח, נניח שאיכשהו מצאתי דרך לפרוע מדי חודש את הסכום המופרך ולעמוד בשלל החשבונות, בסוף אני נותר ללא אגורה שחוקה לפעילויות פנאי, לטיסות לחו"ל או למותרות אחרות. האם אני גוזר על עצמי לחיות בפחד כלכלי מתמיד מפני שוט הבנקים המונף על גבי ב-25 השנים הבאות? כך זה נראה, ונראה שזה רק ילך ויחמיר.
אנחנו לא עם עצלן. ממש לא. האוכלוסייה היצרנית והעובדת בישראל היא בעלת מוסר עבודה ענק, עם שני הורים שעובדים ומייצרים משכורות שעל הנייר נחשבות לטובות, אבל המציאות העגומה וכללי המשחק העקומים גורסים את כל העמל שלנו לאבק. טוחנים אותנו דק עד שבא לנו למות.
בעלות על בית לא אמורה להיות פריבילגיה למורמים מעם, וגם לא לשלוח אותך בבום לקרקע מוצקה במחי העלאת ריבית אחת. זה נכון, יש מגמות עולמיות ואינפלציה והכל יקר ואלף ואחת סיבות. אבל נראה לי שאם כמה אנשים בשרשרת קבלת ההחלטות יהיו רק קצת פחות חזירים, כולם יוכלו ליהנות ולהשיג את מה שנראה כחלום הולך ומתרחק – לחיות בכבוד.
