בשבוע שעבר הכריז משרד האוצר — זה שעומד בראשו תושב עירנו משה כחלון — כי בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיעו משרדי ראש הממשלה, הפנים, המשפטים והאוצר להסכמות על תיקון בחוק רישוי עסקים. התיקון יאפשר את העברת הסמכות לרישוי תשתיות ומפעלים שיש בקיומם “אינטרס לאומי רחב” לידי הממשלה.
התיקון, שכבר זכה לכינוי “חוק חיפה כימיקלים”, נועד כפי הנראה למנוע מיונה יהב, שבשלהי כהונתו השלישית החל לפתע לגלות עניין בבריאות הציבור, לפעול באמצעות השוט היחיד שברשותו נגד העמקת הסכנה שבמפעל.
כפי שכבר הורגלנו בסיבובים הקודמים, הניצול הציני של העובדים שהפכו לפיונים במשחק הזה לא איחר לבוא. נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש מיהר לשגר הודעת תמיכה במהלך ומסר כי “צודק ראש הממשלה שהחליט לפעול נגד ההתנהלות של ראש העיר חיפה אשר פגע באינטרסים לאומיים חיוניים של המדינה והוביל לפיטוריהם של אלפי עובדים במשק”, והוסיף שאסור לראש עיר “למנוע מהתעשיות הפועלות בה חומר גלם חיוני כמו האמוניה”.
כפי שהממשלה והתעשיינים מנסים לשכנע כעת כי הפקעת הסמכויות נועדה להיטיב עם הציבור ולהציל מקומות עבודה, כך ניסה שר האוצר הקודם יאיר לפיד להציג את קבלת סמכויות בתחום התכנון ככלי שיסייע לפתור את מצוקת הדיור. החוק לקידום בנייה במתחמים מועדפים, הידוע גם כ”חוק הותמ”ל” ושנחקק בשנת 2014, מאפשר אישור מהיר של תוכניות בנייה למגורים בהיקף גבוה באמצעות מנגנון עוקף רשויות מתוך מטרה להגדיל את היצע הדיור. גוף התכנון הארצי החדש ורב הסמכויות שהוקם – הוועדה לקידום מתחמים מועדפים (ותמ”ל) — עוקף למעשה את כל מנגנוני התכנון (ועדה מקומית, ועדה מחוזית, הליך הגשת התנגדויות, סקרי היתכנות, סקרי טבע, בדיקות זיהום וכו'). אבל האם מבקשי הדיור הם אלה שיוצאים נשכרים מכך?
רוצים להישאר מעודכנים?
בשני המקרים מדובר במהלכים אנטי דמוקרטיים אשר מבטלים מערכות של איזונים ובלמים שנועדו לוודא כי האינטרסים המורכבים של הציבור יישמרו. תפקידה של הרשות המקומית הוא לשמר מנגנון שידאג לקיימות של הקהילות המתגוררות בה – שתהיה בה תעסוקה ורווחה לצד מגורים הולמים בסביבה נקייה השומרת על משאבי הטבע שלה. במבחן הזה נכשלת עיריית חיפה כבר עשורים רבים, אך אין בכך כדי להצדיק תמיכה בצעד המסוכן שמנסה לעשות כעת ממשלת ישראל, ששוב ייטיב רק עם בעלי ההון.
בפתיחת מושב הכנסת השבוע נשא הנשיא ראובן ריבלין דברים נוקבים והשמיע ביקורת על התעצמותה של המשילות ועל ביטול הממלכתיות. “חברה דמוקרטית מבוססת על כך שהיא נבנית מתהליכים, לא ממהפכות”, אמר הנשיא, “משטר דמוקרטי תקין מוכרח ללטש ולהשחיז את דרכו בסבלנות, בדרך של שקלא וטריא, בדרך של שיתוף פעולה והידברות, בתהליך מתמיד של תיקון מערכות ושל חיזוק האיזונים והבלמים ביניהן”.
הפקעת סמכויות מידי הרשויות המקומיות היא חלק מתמונה רחבה יותר של העמקת שלטון החזקים. באורח ציני מדברת הממשלה על “אינטרס לאומי” כדי לרמוס את צורכי הציבור תוך בניית רטוריקה של קונפליקטים מדומים בין תעסוקה לאיכות הסביבה. אבל המאבק בנטילת הסמכויות אינו צריך להיות רק של יהב אלא גם של מי שהיו רוצים להחליפו, ובעצם של כולנו. ממשלת ישראל פועלת נגד אזרחיה בחזיתות מרובות. באמצעות חקיקה היא מייצרת בפראות עוד ועוד אמצעים לביצור שלטונה ומנסה למחוק כל אפשרות של בקרה על מהלכיה. כך בעקיפת בג”צ, כך בהגבלת חקירת ראש ממשלה מכהן וכך גם בהפקעת סמכויות מהרשויות המקומיות. בואו נתנגד למהלכים שיחנקו אותנו ונזכיר לממשלה כי האינטרס הלאומי הוא אנחנו.
הכותב הוא במאי תיאטרון ופעיל פוליטי
