בעוד שנה בדיוק ייצאו תושבי חיפה לבחור את ראש העיר הבא ואת מועצת העיר הבאה שלהם, וכבר מסתמן שזה יהיה מרוץ משעמם למדי. סקר שפורסם לאחרונה נותן ליונה יהב אחוזי תמיכה נמוכים מאוד, אך קרובים מספיק לרף הנדרש להשגת ניצחון בסיבוב ראשון.
הסיבה לכך היא אסופת הגמדים הפוליטיים שמתמודדת נגדו. ד”ר עינת קליש רותם, המועמדת המפתיעה של הבחירות הקודמות, מסובכת עד צוואר בבתי משפט. סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז לא נהנה מתמיכה מלאה בסניף הליכוד המקומי (שם יש סכסוכים מרובים), ועל שאר שברי האחוזים נאבקים ביניהם המועמד הצבעוני והתוסס והבעלים של היינה קיוסקפה ניר שובר, ואיתי גלבוע, שרק לפני כמה שנים עוד התמודד מול יהב והביס אותו בבחירות פנימיות במפלגת העבודה.
על רקע השיממון הפוליטי הזה, שבוודאות כמעט גמורה יביא לקדנציה רביעית של יהב, שווה להזכיר שהאחריות להיעדר מועמדים ראויים מולו היא לא רק על כתפי המערכת המקומית, שכן לא תמיד יצליח עסקן מקומי — מוכשר ככל שיהיה — להיות מועמד ריאלי לראשות עיר.
רוצים להישאר מעודכנים?
בעבר ראו המפלגות הגדולות בשלטון המקומי דבר יוקרתי, פרס שערכו לא יסולא בפז, ועשו מאמצים כבירים לאתר מועמדים אטרקטיביים שיסחפו את ההמונים וישלהבו את דמיונם של התושבים, אשר רוצים שמשהו מהילת ההצלחה ידבק גם בעירם. כך למשל הגיע רוני מילוא, חבר כנסת ואחד מנסיכי הליכוד, לתפקיד ראש העיר תל אביב. רון חולדאי, טייס קרב וממפקדי חיל האוויר, כבש מידו את השלטון. היו גם קמפיינים פחות מוצלחים בעיר הזו, כמו זה של ניצן הורוביץ ממר”צ ודב חנין מחד”ש, שהפסידו וחזרו למשכן, ואפילו חנין זועבי ניסתה את מזלה בבחירות בנצרת, אך בסופו של דבר “החיים עצמם” – הפרנסה והשכנות הטובה עם הציבור היהודי — גברו על השם הנוצץ מהפוליטיקה הארצית.
בחיפה הדוגמה הטובה ביותר היא בחירות 1993, שבהן היה חשש שמפלגת העבודה תפסיד את השלטון בעיר. בכירי המפלגה פנו לאלוף במיל' יאנוש בן גל כדי שיעמוד לבחירה במקום ראש העיר המכהן אריה גוראל, אך הוא סירב והפנה את הזרקור לעבר עמרם מצנע. והשאר היסטוריה.
בחירות 2018 כבר מעבר לפינה, ולחיפאים לא ברור מדוע בוחרות המפלגות הגדולות להתעלם מהם. מדוע מפלגת העבודה לא מעמידה מועמד מטעמה? מדוע הליכוד שוקל להעמיד לבחירה את מזוז, תושב קרית ביאליק, כמעין בדיחה או בלון ניסוי? על רקע עליית ההשפעה של הערים והפוליטיקה המקומית על חשבון המדינה והפוליטיקה הארצית, לא ברורה ההתעלמות הזו. מכאן יוצאת קריאה למנהיגי המפלגות: אל תראו בפוליטיקה המקומית נחותה מזו הארצית. תפקיד ראש העיר חיפה משפיע יותר מאשר תפקיד של שר. לחיפאים מגיעות אופציות נוספות לבחור מהן, בקליבר של הנהגה לאומית, גם אם בסוף הם יבחרו שוב ביהב. הביאו לנו מועמדים ראויים והפכו את המרוץ המשעמם, שהתוצאה שלו היא ידועה, למעניין ביותר בארץ.
הכותב הוא פעיל פוליטי במפלגת העבודה
