ללא כל קשר לשאלת משך כהונתה או טיבה, ממשלת השינוי שקמה בשבוע שעבר כבר קבעה כמה שיאים היסטוריים הראויים לציון. למשל, זוהי הממשלה הראשונה בהיסטוריה הישראלית שאין בה אף מפלגה עם 20 מנדטים או יותר. זו הממשלה הישראלית הראשונה שבראשה עומד מנהיג מפלגה בת פחות מ-10 מנדטים. זו גם הממשלה בעלת הטווח האידאולוגי הגדול ביותר בין קצותיה והממשלה בעלת מספר השרות הגדול ביותר.
אבל יש עוד הישג אחד ראוי לציון: זוהי הממשלה הצעירה ביותר בתולדות המדינה. לא סתם צעירה: לא פחות ממחצית משריה, לרבות רה"מ עצמו, הם בני 50 ומטה. שלושה שרים הם בני 40 ומטה. מעולם לא הייתה ממשלה כה צעירה. גם כנסת כזו צעירה מעולם לא הייתה.
למעשה, ממשלת ישראל החדשה מייצגת הלכה למעשה את חילופי הדורות החדשים בהנהגת המדינה ובהובלתה: אחרי שהלך דור תש"ח החליפו דור ביניים, שאותו מייצגים ראשי הממשלה לשעבר ברק, אולמרט ונתניהו, וכעת זהו תורו של הדור הבא – דור ה-X.
עם שלל מאפייני דור ה-X נמנים שניים הראויים להדגשה: בעיטה במוסכמות ורב תרבותיות. זהו דור שאינו מקבל כמובן מאליו כמעט שום דבר, לבטח לא ירושות ערכיות או תרבותיות שקיבל מהוריו. הוא מחפש ללא לאות את דרכו-שלו, מנסה להשאיר חותם ולהשפיע אך משתדל לרוב לראות גם את האחר והשונה.
זוהי כמובן הכללה גסה למדי ולבטח איננה מעידה לא על כל בני דור ה-X ואפילו לא על הפוליטיקאים שבו.
אבל אלה מאפיינים שחשוב להכיר בניסיון להבין את יצור הכלאיים הפוליטי הבלתי שגרתי ובלתי טבעי שהוא ממשלת ישראל: ישנם פערים אידאולוגיים עמוקים בין המפלגות המרכיבות את הקואליציה, אבל פערי גיל קטנים מאוד. וכשרוב הנציגים הבכירים הם בני אותו הדור ומאמינים פחות או יותר באותם ערכים אוניברסליים (אף אם אינם שותפים תמיד לאידאולוגיה הפרטיקולרית או לדרכים להשגת היעדים) – קל יותר לגשר על הפערים…
בהיבט הזה, נפילתו של נתניהו איננה עניין פוליטי גרידא. היא עניין דורי. הדור הצעיר, שמאס במנהיג הזקן, היהיר והמנותק – חבר יחדיו מימין ומשמאל, מרד בו והפילו.
גם האופן שבו ניגשו השרים החדשים למשרדיהם וההבטחה החוזרת ונשנית כי הם "באו לעבוד" – גם אלה מאפיינים של דור ה-X. נכון, בפוליטיקה בכלל ובזו הישראלית בפרט אין לדעת מה אורך חייה של ממשלה ובהחלט כדאי להטביע חותם עמוק ככל האפשר מהר ככל האפשר בכל משרד ומשרד כי "לך תדע כמה זמן נשאר לך בתפקיד", אבל אני סבור שהקצב המהיר נובע מסיבה אחרת, לא הישרדותית אלא אידאולוגית. אצל דור ה-X הניידות גבוהה ומהירה בהרבה מכל מה שהכרנו בעבר כי הסבלנות קצרה יותר והעניין בתפקיד פוחת. הכה בברזל בעודו חם, הם אומרים לעצמם, כי מחר או שהברזל יתקרר או שהאלה תקהה.
רוצים להישאר מעודכנים?
השבוע שלחנו אנחנו, החיפאים, את נציגת דור ה-X שלנו אל הזירה הפוליטית הסואנת בירושלים. חברת המועצה נעמה לזימי, מהשבוע כבר חברת הכנסת, היא, כך נראה, הנציגה האולטימטיבית של מטרופולין חיפה בפרלמנט הישראלי. היא צעירה, פמיניסטית, סוציאליסטית, מזרחית, חיפאית וגם צפונית, חברתית ואידאליסטית ולמרות גילה הצעיר, היא נושאת קילומטראז' עצום של פעילות פוליטית וחברתית אשר תסייע לה להשתלב בקלות בכנסת ולהקדיש את עיקר זמנה, מרצה ופועלה למען חיפה, פיתוחה וקידומה.
ימין או שמאל, יהודים או ערבים, חילונים, דתיים או חרדים – כל מי שהעיר חיפה יקרה לליבו צריך לשמוח על כניסתה לכנסת.
לעומת זאת, מנציגה אחרת של דור ה-X כבר אין ציפיות רבות. בשבוע שעבר נפתחה במוזיאון חיפה לאמנות תערוכה חגיגית לציון 70 שנות פעילות המוזיאון. לזימי, כיו"רית (היוצאת) של מוזיאוני חיפה נשאה דברים וגם מנכ"ל המוזיאונים (היוצא) יותם יקיר. אורחים רבים הגיעו לטקס הפתיחה ולסיור במוזיאון ומי לא הגיעה? כמובן, זו שמדברת גבוהה-גבוהה על תרבות, אך עושה כל שביכולתה כדי להחריבה. לא רק לא הגיעה, אלא גם לא השיבה כלל להזמנה…
קשה לחשוב על ראש רשות אחר שלא היה קופץ על הבמה ומתעקש להיות ראשון הנואמים בטקס שכזה. אבל לנו יש ראש רשות מיוחדת. לא מדברת, לא נואמת, לא חונכת ולא מתרועעת. יושבת בלשכה ומצייצת ציוצים.
