אני לא בחור שמן. אני גם לא בחור רזה. אני בחור די סטנדרטי עם קצת שומן בצדדים ושני ריבועים שצצים להם במעלה הבטן – זכר לימים יפים יותר. אין לי סנטר כפול או לחיים שמנות, והרגליים שלי הן פרופורציונליות לשאר חלקי הגוף. אני אוהב ספורט ומשתדל לשמור על כושר בצורת משחק כדורגל פעם בשבוע ועוד ריצה אחת או שניים. אני לא שומר על תזונה נכונה אבל גם לא בולס מתוקים ולא אוכל 20 ארוחות ביום. אפשר לומר שאני די ממוצע, אבל לפני חודשיים החלטתי שנמאס לי להיות ממוצע ושהגיע הזמן להשקיע בגוף שלי גם מבחינה כלכלית. אז נרשמתי לקרוספיט.
למי שלא יודע, קרוספיט היא קהילת כושר מאוד תומכת ומחבקת, אשר בה מתאמנים בשיטה קצת אחרת. חשבתי שבגלל שמאסתי במכוני כושר זולים שבהם אני אדון לעצמי, שזה אומר בעצם לבוא ולנוח על הספסלים, אני זקוק למישהו שיעמוד לי על הראש עם סטופר. לצערי, משאלות לפעמים מתגשמות. וכך מצאתי את עצמי משלם לא מעט כסף בכל חודש כדי שיתזזו לי הצורה מתרגיל לתרגיל. קרוספיט דומה במקצת לשיעור התעמלות בבית הספר, אבל בעצימות הרבה יותר גבוהה. מטפסים על חבלים, נופלים ל”סמוך קום”, יוצאים לריצות של 400 מטר, קופצים על קופסאות, והכי חשוב – מרימים משקולות. ואני מדבר על הרמת משקולות כמו שרואים בערוץ הספורט האמריקאי שמגיעים אליו תוך כדי זפזופ.
כמובן שמלמדים אותך המון טכניקה כדי שלא תשאיר את הברך על הרצפה ביחד עם הכבוד העצמי, כך שהחלק הראשון של השיעור מתרכז בללמוד את התרגילים, ולא משנה אם אתה מתאמן שנה או שזו פעם ראשונה שלך, כולם חוזרים על הטכניקה. לאחר מכן מתחממים לקראת הדבר האמיתי – 20 דקות של עבודה מאומצת מול השעון במגוון רחב של מסלולי קריעה.
רוצים להישאר מעודכנים?
בהתחלה התחבאתי בפינה ולקח לי המון זמן להבין את שמות התרגילים באנגלית. בכל תרגיל הסתכלתי לצדדים כדי לחקות את זה שמתאמן לידי, ומהר מאוד הבנתי שאני לא צריך לחקות אף אחד כי תמיד אחד מהמאמנים ניגש אלי והסביר לי בסבלנות אין קץ את הטכניקה שוב ושוב. באימונים הראשון, השני והשלישי הגעתי לחלק האחרון של האימון באפיסת כוחות והוצאתי תוצאות מבישות. אבל כבר מהאימון החמישי הרגשתי שיפור משמעותי ביכולות שלי להרים משקלים כבדים ולסיים את האימונים עם תחושה של עוד.
הקרוספיט באמת מתאים לכל הרמות מהסיבה הפשוטה שיש לך מאמן צמוד שלא נותן לך לטעות. אני מתאמן עם נשים, עם ילדים, עם מבוגרים, עם שרירנים ועם כמעט כל חלקי האוכלוסייה, והדבר היפה הוא שאף אחד לא נמצא בתחרות עם השני. לא משנה מהי הרמה שלך, אתה תסיים כמו כולם ותקבל מחיאות כפיים כי אתה חלק ממשפחה. וכמו בכל משפחה יש כמה סגנונות של אנשים.
יש כאלה שמתאמנים בלי חולצה ונחשבים לוותיקים וחזקים. יש כאלה שמתאמנים עם אבקת טלק בידיים בהגזמה. יש כאלה שבאים יותר בשביל לדבר ולהצחיק (מסתבר שהם נמצאים בכל מקום). יש נשים שבאות לשמור על הגזרה. יש נשים חזקות כל כך שמשאירות לי אבק. יש כאלה שמסורים לשיטה ולקהילה ברמה של קבוצות ווטסאפ ואימונים משלימים בים. ויש גם חבר’ה כמוני, שפשוט באים כדי ליהנות מאימון משולב עם חולצה לגופם, עם בקבוק מים, עם מגבת ועם הרבה זיעה.
