מאת: ד"ר מרינה בר שי, מנהלת המרפאה לפסיכיאטריה מגדרית של כללית בחיפה
גיל המעבר היא אחת התקופות המשמעותיות בחיי האישה, אשר מלווה בשינויים גופניים ורגשיים משמעותיים. תקופה בה נפסקת הפרשת הורמוני המין הנשיים, הבשלת הביציות והמחזור החודשי.
גיל המעבר מתרחש בממוצע בגילאים 45-55, ויכול להתחיל מוקדם יותר במצבים כגון כריתת שחלות, כימותרפיה או אצל נשים הסובלות מהפרעות אכילה.
תופעות גיל המעבר
אי-סדירות המחזור החודשי עד להפסקתו המוחלטת. השלב בו נשים עדיין מקבלות ווסתות בלתי סדירות ומתחילות לסבול מתסמיני גיל המעבר קרוי PREMENOPAUSE והוא יכול להמשך מספר שנים. השלב שבו הדימום הווסתי נפסק לחלוטין הוא MENOPAUSE ואילו התקופה של כ-4-6 שנים לאחר מכן היא POSTMENOPAUSE שבמהלכה פעילות השחלות נפסקת לחלוטין.
גלי חום שהם התסמין הנפוץ ביותר של גיל המעבר, מלווים לרוב בהפרעות שינה וקשורים לשינויים במצב הרוח. כ-80% מנשים חוות גלי חום, מתוכן- 30% סובלות מגלי חום חמורים. התופעה נובעת משינויים במרכז ויסות חום הגוף במוח. במהלך גל החום טמפרטורת הגוף עולה עד 40 מעלות. בדרך כלל גלי חום נמשכים 5 שנים, אלא שישנן נשים שלא סובלות מהם כלל ויש כאלה, שגלי החום שלהן לא חולפים לעולם. גלי חום מלווים באדמומיות הפנים והרגשת עליה בחום הגוף. אם זה קורה בלילה, גלי חום קוטעים את השינה ובכך לא מאפשרים מנוחה איכותית. גלי חום קשורים באופן ישיר, במנגנון ביולוגי מוגדר, לשינויים במצב הרוח ולהפרעות שינה בגיל המעבר. גלי חום לא מטופלים מגבירים סיכון למחלות לב וכלי דם ולירידה בזיכרון\ בגיל מאוחר יותר.
שינויים תכופים במצב הרוח, ירידה במצב הרוח, מתח וחרדה, הפרעות שינה. לעתים מתפתח דיכאון מאז'ורי או הפרעת חרדה משמעותית. גורם הסיכון העיקרי לכך הוא רגישות של מצב הרוח לשינויים הורמונליים קודמים כלומר- תסמונת קדם ווסתית או דיכאון לאחר לידה בעבר. נשים
הסובלות ממחלות נפש כרוניות יכולות לסבול מהחמרת המחלה בגיל המעבר. דיכאון לא מטופל בגיל המעבר עלול להגביר סיכון למחלות לב וכלי דם מאוחר יותר.
הפרעות שינה הינן תסמין נפוץ בגיל המעבר המופיע אצל כ-60% מנשים. התופעה נובעת משינויים ברמות הורמוני המין הנשיים ומגלי חום. קיימים טיפולים רבים אשר יכולים לשפר משמעותית את איכות השינה.
תופעות נוספות בגיל המעבר
שינויים בעור, בשיער, בריריות (נשירת שיער, צמיחת שיער מוגברת בפנים, יובש בנרתיק, יובש).
עליה במשקל שנובעת גם מהירידה בקצב חילוף החומרים וגם מהירידה בתדירות הפעילות הגופנית.
ירידה בחשק מיני.
הפרעות בזיכרון ובריכוז.
עליה בתחלואה כגון לב, דלקות בדרכי שתן, כלי דם, גידולים, ירידה בצפיפות עצם.
הטיפול תלוי בסוג התופעה ובחומרת המצב
ברוב המקרים ניתן לשפר משמעותית את תופעות גיל המעבר ואת ההתמודדות הרגשית והפיזית איתו.
טיפול הורמונאלי חליפי או HRT כלומר, מתן תכשירי אסטרוגן ופרוגסטרון אשר אמורים להחליף את ההורמונים הטבעיים שמפסיקים להיות מיוצרים בגוף האישה. טיפול זה יעיל מאוד נגד תופעות גיל המעבר, אך כרוך בתופעות לוואי משמעותיות כגון הגברת סיכון לקרישיות יתר ולסוגי סרטן מסוימים. ישנם מצבים רפואיים בהם לא ניתן לתת טיפול הורמונלי חליפי.
תרופות נוגדות דיכאון במינון נמוך אשר יעילות הן נגד גלי חום והפרעות שינה והן נגד התופעות הרגשיות של מנופאוזה.
תוספי תזונה וויטמינים. לדוגמה, תכשירים כגון שיח אברהם או שמן נר הלילה יכולים לסייע עם תסמיני גיל המעבר, אך יש ליטול אותם בצורה מבוקרת לאחר התייעצות עם רופא, ובהשגחה רפואית.
פעילות גופנית יומית, הפסקת עישון.
תזונה מאוזנת המכילה את כל אבות המזון הנדרשים, ויטמינים ומינרלים.
טיפולים אלטרנטיביים שונים כגון דיקור סיני, טיפולים נטורופאתיים, צמחי מרפא.
פסיכותרפיה, בין אם התנהגותית – קוגניטיבית או דינמית, אשר יכולה לסייע לאישה להתמודד עם השינויים.
מנופאוזה
כי אין לזה באמת שם בעברית וחצי מאיתנו כבר שם
מאת: ד"ר מירב פריברג, גינקולוגית בכללית המתמחה בגיל המעבר
"גיל המעבר", "גיל הפסקת הווסת", ושמות נוספים שאיני מוכנה אפילו לכתוב. למה אין לתקופה הזו הגדרה מכבדת בשפתנו? אולי כי עדיין לא באמת נמצא לתקופה הזו המקום הראוי לה.
מנופאוזה – מלועזית – הפסקת הדימום הוסתי ובעצם, סיום תקופת הפוריות וכניסה לשנים שאחריה או – " ברוכה הבאה לחצי השני של חייך".
נשים תחיינה מעל שליש מחייהן באל וסת. ובתקופה זו הן בשיא חייהן. סיום גידול הילדים הקטנים, שיא הקרירה, פניות ( יחסית …) לעצמן וזמן לנסוק ולהמריא. חשוב להבין שתהליך המנופאוזה מקביל לתהליך ההזדקנות שהוא תהליך טבעי, אך לא כל כך בריא…
וקצת נתונים רפואיים –
אנו נולדות עם מספר נתון של ביציות שהולך ופוחת במשך כל החיים בגרף די תלול. שיא הפוריות הוא גיל 35 ואחריו מתחילה הירידה בפוטנציאל הפוריות בצורה משמעותית. הירידה אינה רק בפוריות. ברגע שאנו מפסיקות לבייץ מפסיק יצור הורמונים חיוניים ביותר לתפקוד כל הרקמת בגופנו, בראשם האסטרוגן, ואיתו הפרוגסטרון והטסטוסטרון.
עם הפסקת פעילות הורמונלית זו, כל מערכות הגוף נכנסות למצב של חסר ומכאן נגזרים התסמינים ותחלואי הגיל.
מערכת לב, כלי דם ומוח – מקור גלי החום, הזעת לילה, הפרעות שינה, ירידת מצב רוח, פגיעה בזיכרון, דפיקות לב והתקפי חרדה,ירידה בחשק המיני ובחיוניות.
מערכת עצם, עור, רקמת חיבור – בריחת סידן, כאבי פרקים, איבוד גמישות העור ומתיחותו, דלדול רקמת שריר, נטייה לפגיעות רקמה וירידה בריפוי פצע,יובש נרתיקי ונטייה לדלקות שתן.
יש לרופאים מידע רב על הטיפולים בגיל המעבר, המבוסס על קווים מנחים, ניירות עמדה והסכמה עולמית של מובילי דעת ומומחים בתחום שריכזו את כל הנתונים הידועים כיום על יתרונותיו וחסרונותיו של כל טיפול – מהורמונים דרך תרופות צמחיות הדורשות מרשם, תרופות לא הורמונליות העוזרות מאוד לגלי החום ומצבי הרוח, שיטות טיפול רבות מעולם הרפואה המשלימה – דיקור,רפואה סינית, יוגה, היפנוזה ועוד. לקבלת מידע גשו למומחים בתחום ושאלו על טיפול שיכול לשמור על בריאותכן הגופנית, המנטלית והקוגנטיבית. יש היום תרופות הורמונליות ולא הורמונליות לתסמינים, טיפולים ותרופות להפרעות שינה ומצב רוח, וטיפול אסטרוגני לנרתיק שאפילו לא דורש מרשם.
אחרי שתקבלו את המידע – החליטו מה נכון לכן
וזכרו לשמור על אורח חיים בריא.
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
