איך התחלת בפעילות חברתית?
“עליתי לישראל מאתיופיה בגיל 7 במסגרת מבצע משה. סיימתי שירות צבאי בדרגת סגן כקצינת הוראה וחינוך בחיל החינוך. אני בוגרת תואר ראשון מאוניברסיטת בר אילן בחוג לקרימינולוגיה ושירותי אנוש ותואר שני בהגירה ושילוב חברתי מהמרכז האקדמי רופין, וכיום אני לומדת בהשלמות לקראת הדוקטורנט באוניברסיטת חיפה בחוג לחינוך ומנהיגות. בשנת 2000 הגעתי לקרן רש”י כדי להקים את קרן המלגות ע”ש פרופ’ אפרים קציר ז”ל וניהלתי אותה במשך שבע שנים. משנת 2007 עבדתי בקרן רש”י כמנהלת מחוז צפון וקשרי שותפים. במסגרת זו פיתחתי שתי תוכניות ייחודיות – ‘שלכת’ להחזרת נושרים לאקדמיה להשלמת התואר הראשון ו’משכילה לאמהות חד הוריות’ לרכישת השכלה גבוהה שעליה זכיתי בשנת 2014 בפרס יפה לונדון יערי ז”ל והקרן החדשה לישראל, בדגש על עידוד לתעסוקה של האמהות החד הוריות בוגרות אקדמיה”.
ספרי על פעילותך למען יוצאי אתיופיה.
“שימשתי סמנכ”לית תוכן ופיתוח משאבים בעמותת טבקה למען צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה. הצטרפתי לעמותה מתוך רצון להגן על הזכויות הבסיסיות של יוצאי אתיופיה ולהביא לצדק ולשוויון בחברה הישראלית. בחודש יולי הצטרפתי לפעילותה של העמותה למנהיגות ישראלית משותפת כדי לסייע לחבריה בגיוס המשאבים ובקשר עם עולם הפילנתרופיה. במקביל אני מנחה את התוכנית ‘מחוץ לבועה’ בערוץ 10 שעוסקת בסוגיות חברתיות בישראל. במסגרת מעורבותי החברתית הצטרפתי בשנה האחרונה לשולחן העגול שהקים מפכ”ל המשטרה בעקבות המחאה הגדולה של יוצאי אתיופיה במאי 2016, וזאת במטרה לחזק את אמון הקהילה במשטרה”.
פעילותך החברתית חובקת גם תחומים אחרים?
“אני חברת ועד בעמותות העוסקות בשוויון מגדרי, בצמצום פערים חברתיים ובמיצוי זכויות האדם והפרט. הגעתי לשותפות חיפה-בוסטון במטרה לייצר שיתופי פעולה, וגויסתי לוועדה לשילוב יוצאי אתיופיה. אני גאה להיות שותפה לפעילות נפלאה של הוועדה שצוות חבריה הוא מסור, מעניק, אוהב ורתום למשימה החשובה והחיונית הזו. אני למדה יום אחר יום מהי כוחה של נתינה שאינה תלויה בתמורה. בימים אלה אני מייסדת את עמותת מלכות – כולנו מלכות של החיים, שמטרתה היא לספק בגדי ערב לאירועים משפחתיים עבור נשים ונערות שידן אינה משגת”.
מה מניע אותך?
“צו החיים הוא תן וקח. כך נברא העולם – שכל אדם יהיה משפיע ומקבל, ומי שאין בו שניהם כאחד הרי הוא כאילן סרק. צו החיים הזה הוא חינוך מהבית. הורי תמיד פתחו את ביתם לאחרים, גם אם לפעמים זה היה על חשבון הילדים או על חשבונם. הציווי לתת כי אתה מקבל הרבה יותר עבר מדור לדור. עלינו לפעול למען האחר ובכך ליצור הזדמנויות שוות לאחרים. האנשים, האירועים והעוולות שנחשפתי אליהם מדרבנים אותי להמשיך לפעול ולהיות מחוברת כדי שנוכל ליצור חברה ישראלית מתוקנת, שוויונית, מכילה, סובלנית ואיכותית, שכולנו נשמח שילדנו יגדלו לתוכה ואומות העולם יקנאו בה”.
מהו המסר שלך?
“הציבור החיפאי עתיר בהון אנושי שפועל יחדיו למען העיר ותושביה. חשוב לחזק את החומר האנושי ולהשקיע בו לדורות. עלינו לסייע לכל קהילה בחיפה להיות חלק מפסיפס העיר. לאוכלוסיית העיר יש קסם מיוחד ומלא בטוב של נכסים שיש לשתף בהם אחרים. כישראלית מהקהילה האתיופית אני יודעת מאיזה חומר נהדר קורצנו ומאמינה שככל שהחברה תיחשף ותלמד להכיר נכסים אלה, היא תוכל למצוא הרבה מן המשותף והרבה מה להעריך. הערבות ההדדית, הפתיחות והמשפחתיות בחיפה הן דבר שיש לאחרים ללמוד ממנו”.
