ההגדרה המילונית לאקטיביזם היא מאמץ לקידום, לעיכוב או להכוונה של שינויים ומצבים חברתיים, פוליטיים, כלכליים או סביבתיים על ידי נקיטת עמדה ופעולה פומבית. בעידן של ימינו, כשלא ניתן להכחיש קשרים בין ההון לשלטון, אקטיביזם הוא אחת מהדרכים של האזרח להשפיע על מצב קיים, שפעמים רבות פוגע בו כאשר הוא לא מקבל מענה מהגופים שאמורים לסייע לו. גם בחיפה יש קבוצות של אקטיביסטים, שאת פעולותיהן ניתן לראות ולשמוע היטב בימים האחרונים.
יש יתרונות רבים לאקטיביזם. גם אני, כתושבת הדר, על אף היותי הייטקיסטית עסוקה ואדם קצת אגוצנטרי, יצאתי מהקונכייה והתחלתי לקחת חלק בפעילויות של בניית קהילה ושיפור תנאי המגורים בשכונה. מכיוון שאני בעלת דירה בשכונה, המניעים שלי הם פיתוח ושיפור אזור המגורים שלי ויצירת סביבה טובה שבה אוכל בעתיד לגדל את ילדי. אין לי אני מאמין יומרני, אני נשואה באושר לאיש שאותו אני מכנה “בעלי”, מדברת בלשון זכר תקנית כאשר אני פונה לקבוצה, ומאמינה שתברואה, חינוך וביטחון הם תנאים בסיסיים לחיים תקינים של כל תושב במדינה. כשהבנתי שאפשר ושיש ממי לדרוש זאת, פצחתי עם בעלי בתהליך משולב של העלאת השכונה לתודעה במדיה החברתית ובילוי בשיחות נפש עם מוקדים שונים בעירייה כדי להביא לשיפור השירות לכלל תושבי השכונה.
פעילויות אלו, בשילוב עם השתתפות בפעילות מועצת הדר הכרמל, פקחו את עיני למושג “אקטיביזם חברתי” – אקטיביזם שמושתת על שינוי הנובע מפעילות חברתית. היתרון בסוג זה של אקטיביזם הוא שהוא מספק חברה נוסף על תחושת העשייה. בחיפה קיימות קבוצות כאלה, בעיקר בשכונות מתפתחות או חלשות, שמטרתן היא עשייה חברתית למען התושבים. מכיוון שהמחייה והמגורים לא מהווים עול כלכלי גדול, ניתן לחיות בהן ברווחה יחסית תוך כדי המשך עשייה. כתוצאה מכך אפשר לפגוש סוגים שונים של גרעיני פעילים מכל גווני הקשת שחיים בשיתוף חברתי, המאפשר להם לתרום מיכולותיהם למען התושבים בתחומים כמו חינוך ורווחה בשכונות מתפתחות. ניתן לראות בשטח יתרונות רבים לאקטיביזם החברתי, בעיקר במתן מענה לצורכי התושבים השקופים הנמצאים בשולי החברה.
אך מה קורה כאשר יש מפגש בין העמדות של הקבוצות האקטיביסטיות לבין הצורך של התושבים או בעלי עסקים לשפר את תנאי הסביבה — צורך שכאשר הוא מתממש הוא מוביל לעלייה במחירי הדיור והמחייה?
התנגשות בין הצורך לשפר לבין שמירה על יוקר מחיה סביר יצרה פער בין תושבי השכונה. כתוצאה מכך תהליכי העשייה מתעכבים או מתמוססים כדי לא להגיע לפיצוץ. לחילופין, עשייה המאדירה את קבוצות האקטיביזם החברתי נעשית על חשבון התושבים. הניסיון למשוך עוד אוכלוסייה חזקה לשכונה גורם לא פעם לוויכוחים ולצקצקנות. יש אפילו ניסיונות להבליט את הצדדים השליליים של הדר בפלטפורמות המדיה השונות רק כדי לשמור על הנדל”ן נמוך.
תושבי השכונה המתחדשת, ואנחנו ביניהם, מאמינים שאפשר לשפר ויש להשקיע מחשבה בפרסום השכונה במדיה, אך אנו נתקלים לא פעם בגישה לגלגנית או בניסיון לרמוס את דעתנו, גם מצד תושבי השכונה הוותיקים שוויתרו על החלום שההדר יחזור להדר.
בתווך נמצאים בעלי אינטרסים בתחום הנדל”ן שאוהבים לקנות בזול. אותם לא מעניין שיש עכשיו פשע – יטפלו בזה. אותם לא מעניין שיש פה אוכלוסייה נזקקת – היא תעבור. וריבוי קבוצות שחיות בשכר דירה הוא קרקע נהדרת לרווח מהיר. האקטיביזם החברתי משחק לידיו של משקיע הנדל”ן כי מדובר בקהל שבוי. זה נקרא ג’נטריפיקציה, וזה קורה כאן ועכשיו. המחירים יעלו, והשאלה הנשאלת היא מי ייהנה מזה – תושבי השכונה או מי שרואה בבית נכס מניב?
הכותבת היא תושבת הדר וממייסדות קבוצת הפייסבוק “הדר! כי שווה לחיות כאן”
