חיפה היא מהערים הרב-דתיות ביותר בעולם. יש בה קהילות יהודיות המייצגות זרמים שונים – קהילה מוסלמית, שבע כנסיות נוצריות, הקהילה האסלאמית האחמדית, המרכז הבהאי העולמי, נוכחות דרוזית בעיר וגם החיבור ההיסטורי שלה עם כפרי הדרוזים בכרמל.
חיפה ידועה כעיר מכילה וסובלנית. האוכלוסייה שבה חיה בשותפות חיים רבת שנים המצטיינת בסובלנות דתית. רק ביום חמישי האחרון, התארחתי באירוע השנתי של הקהילה האחמדית ברחבת המסגד בכבאביר. מרחיב את הלב היה לראות את הציבור הרב גוני המגיע לכבד את הקהילה והאמיר מוחמד שריף עודה העומד בראשה; רבנים, קאדים, אנשי כנסייה, שיח'ים, נכבדי העדה הדרוזית והציבור החיפאי הרחב.
אתר חיפאי הקדוש לכל הדתות הוא מערת אליהו הנמצאת בפתחה של העיר. הערבים קוראים למקום הזה בשם "אלח'דר" – כינויו של אליהו הנביא, שפירושו בערבית: ירוק, כי "אליהו חי וירוק תמיד במסורת העממית". הנוצרים הערבים קוראים לו בשם מאר אליאס, ולהר הכרמל "ג'בל מאר אליאס" – הר הקדוש אליהו. הנוצרים האירופים קוראים למערת אליהו "מדרש הנביאים".
אולם, למרות החשיבות לכל הדתות, נראה כי גם מערת אליהו הנביא נפלה קורבן לפוליטיקה העושה שימוש בדת ולהשתלטות יהודית על המרחב החשוב גם ללא יהודים.
רוצים להישאר מעודכנים?
לפני כשבועיים השתתפתי ברב שיח במרכז חדרים, אותו יזמו ד"ר אור שרף וחממת חיפה לחקר דתות מאוניברסיטת חיפה. דיברו שם על היחס המפלה והפוליטי כלפי בתי קברות ואתרי קדושה שאינם של יהודים לעומת אלו של יהודים. במהלך הרב שיח הוזכרו מערת אליהו ותהליך ההשתלטות עליה, שהפך אותה לאתר יהודי בלבד. הדוברים הלא יהודים סיפרו על חוויות ילדות הזכורות להם מהביקורים במערה; על הבילוי והשהייה במקום כמקור להנאה, נחמה בחיבור לדמותו של הנביא. כולם אמרו שכיום הם אינם מוצאים במקום את המרחב שהם מתגעגעים וכמהים אליו, מאחר שעל המקום יש השתלטות יהודית אורתודוקסית מעורבת בהיבטים פוליטיים, אשר ניכסה את המערה ליהודים בלבד. לבני ובנות הדתות האחרות אין שום דבר להזדהות עימו, והם מדירים את רגליהם מהמקום.
המערה עברה בשנים האחרונות שיפוץ ושיפור הנגישות אליה, שזהו מהלך מבורך. בפתיחת האתר השתתפו ראש העירייה עינת קליש-רותם, סגניה וממלאי מקומה נחשון צוק ומיכאל אלפר, הרב הראשי לישראל לשעבר הרב מאיר לאו, רב הכותל והממונה על המקומות הקדושים שמואל רבינוביץ, מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים יוסף שוינגר, הרב דוד אבוחצירה והתורמים אלברטו ושרון כוכב. בנאום החגיגי נאמר שהמערה קדושה לכל הדתות. אלא שאף נציג כזה לא השתתף בטקס, וגם אין סיבה שישתתף, כאשר צילומי היח"צ מציגים מערה ובה ריהוט כבד האופייני לבתי כנסת ושילוט עם תוכן דתי-יהודי בעברית בלבד.
בעיר כמו חיפה, שרק לפני שנה עברה משבר קשה, שחשף נקודות תורפה לא מטופלות, מן הראוי כי תהליך השיקום של המערה היה מהלך לחיזוק הקהילתיות רב-דתית: משתף את נציגי כל הדתות ומחזק את עמוד השדרה החיפאי. המצב הנוכחי מחדד את תחושת ההשתלטות היהודית אורתודוקסית והדרת הדתות האחרות.
שוב הפוליטיקה התערבבה בדת והפכה את המציאות החיפאית הייחודית שלנו למנוכרת לערכיה.
הכותבת: גילה לבני זמיר, רכזת חממת חיפה לחקר דתות ופעילה חברתית
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
הכותבת צודקת, כמובן. מערת אליהו היא מהאתרים הדתיים-היסטוריים-תיירותיים החשובים בחיפה, אם לא החשוב ביותר. אתר שעדויות על קדושתו לארבע דתות קיימות מלפני 1500 שנים לפחות. בשיפוץ שנעשה ע"י עיריית חיפה ומשרד הדתות נוכס האתר לממסד הדתי היהודי, ושאר האוכלוסיות הודרו ממנו. יש לציין, שמדובר בשיפוץ מכוער במיוחד שהוציא מהמקום את מה שנשאר מאופיו הייחודי כמערה מקודשת, והפך אותו למעין בית כנסת מכוער. איזה הפסד לעיר, בלתי נסלח.