המכון למדיניות כלכלית בישראל של המכללה האקדמית גליל מערבי קיים ביום חמישי האחרון כנס רב משתתפים בנושא "המערכת הבנקאית ותקציב המדינה", במעמד נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון וכלכלנים בכירים במשרד האוצר ובמערכת הבנקאות. בין המשתתפים: ד"ר ליאור דוד פור, סגן בכיר לחשב הכללי באוצר, רו"ח חיים פרייליכמן, לשעבר מנכ"ל הבנקים טפחות, איגוד ואדנים, ד"ר עדי ברנדר, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי הכלכלן פרופ' נסים בן דוד והמשנה לנשיא פרופ' יוסי יגיל.
נשיא האקדמית גליל מערבי, פרופ' נסים בן דוד ונגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון (צילום: דוברות המכללה)
פרופ' בן דוד פתח את הכנס והודה לנגיד ולצוות בנק ישראל על הגעתם. פרופ' בן דוד, המשמש גם ראש המכון לחקר הכלכלה והמדיניות הכלכלית בישראל במכללה, סקר בפני הכלכלנים את פעילות המכון המונה 11 כלכלנים, כולם חברי סגל בכירים ממגוון רחב של התמחויות. עוד הדגיש כי מלבד המחקר והפרסומים האקדמיים, המכון עוסק גם בנושאים הבוערים והחשובים של כלכלת ישראל ומפיצים את הידע לקובעי מדיניות דוגמת חברי כנסת וראשי ראשיות מקומיות. "פעילות המכון כוללת בין היתר ניתוח של שוק הנדל"ן הנוסק בלי הפסקה, מדיניות הממשלה והבנק המרכזי, רווחיות הבנקים ומבנה המערכת הבנקאית, וכן בנושאים הקשורים ישירות לגליל ולצפון כמו התועלת מהקמת אוניברסיטה במכללה האקדמית גליל מערבי", ציין.
ההרצאה המרכזית הייתה של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שהתייחס לשיעור הריבית הגבוה כחלק מהמהלכים למתן את עליית האינפלציה וגל ההתייקרויות. "אנחנו מודעים לכך שצעדים כמו עליית הריבית לא פשוטים עבור רבים מאזרחי ישראל, אך חייבים להבין כי אם לא היינו מעלים את הריבית, האינפלציה הייתה עלולה לעלות הרבה יותר כפי שראינו במדינות רבות בעולם. כל מי שחי בישראל של שנות ה-80 יודע מה המחיר הכואב של אינפלציה גואה, בפרט לשכבות החלשות, לשחיקה של הכסף ופגיעה קשה במשק הישראלי".
הרצאתו של נגיד בנק ישראל בכנס באקדמית גליל מערבי (צילום: דוברות בנק ישראל)
בתום הרצאתו אמר, כי "כלכלת ישראל היא דינמית ועמידה והמשק הישראלי יציב". הוא הודה למכללה האקדמית גליל מערבי על קיום הכנס, ואמר: "למוסדות ההשכלה הגבוהה יש תרומה מכרעת לקידום כלכלת ישראל, בפרט למוסדות שמקדמים בגאון מחקר כלכלי-אקדמי כמו המכללה שלכם, אני מודה לכם על ההזמנה ואני מאוד שמח להיות כאן".
רוצים להישאר מעודכנים?
בהרצאתו על תקציב המדינה, החוב הממשלתי והאינדיקטורים המאקרו כלכליים של ישראל, הדגיש נשיא המכללה פרופ' בן דוד את התרומה המכרעת של מחירי הדיור על כלל המשק הישראלי. "בכל פעם שמחירי שירותי הדיור מתייקרים, הם מובילים להתייקרות של 25 אחוז בעלויות של הענפים האחרים במשק. כאשר מדד מחירי הדיור עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-7.2 אחוז, הוא גרם באופן ישיר לעליית מדד המחירים לצרכן ובאופן עקיף גרם גם להתייקרות של יתר ענפי המשק, ענפים המהווים 75.27 אחוז מהמשקל של מדד המחירים לצרכן".
ד"ר פור, סגן בכיר לחשב הכללי המנהל את חטיבת המאקרו והתקציב ציין, כי "משבר הקורונה שפרץ בשנת 2020 הוביל לחיתוך חד בהכנסות ובאופן טבעי ככל שמדינת ישראל יצאה בצורה מהירה מהמשבר, קו המגמה של עלייה והתייצבות רק הלך והשתפר".
ד"ר פור, שאמון בין היתר על תכנון, תחזית ומעקב על ביצוע תקציב המדינה והגירעון לצורך עמידה במסגרת ההוצאות וניהול קופת הממשלה הדגיש, כי מדיניות נכונה היא אנטי-מחזורית שנמצאת עם היד על הדופק ובוחנת את כלל המשתנים על כלכלת ישראל. "למשל, כאשר ההכנסות עולות לא בהכרח צריך להיות גידול דומה גם בהוצאות המדינה, הצעדים הללו הובילו אותנו להתאוששות מהירה מהמשבר. מדינות, בהגדרה, נמצאות כמעט תמיד בגירעון כי ההוצאות שלהן מרובות מרמת ההכנסות, אך הן משלמות את המחיר הזה בכך שמרכיב ההשקעות מתוך ההוצאות מעניק לה צמיחה ארוכת טווח".
רו"ח פרייליכמן אמר: "מחקר שעשינו ב-2004, בעידן שלא היו יועצי משכנתאות, הראה כי לפני שלקוח מחליט לקחת משכנתה, הוא בודק לפני כן שלושה בנקים לפחות. אני חי את השטח ומכיר את הדינמיקה הסבוכה של שוק הדיור. מלאי הדירות קיים ואני מעריך שבשנה הקרובה אנחנו נראה ירידת מחירים בפועל, אך לא באופן גורף, אלא במקומות בהם יש היצע גבוה וביקוש שאינו גדול. יהיה ניתן להתמקח ובטווח של כמה חודשים מהיום, עד סוף שנת 2023, נראה ירידה לטווח הקצר".
משתתפי הכנס באקדמית גליל מערבי (צילום: דוברות המכללה)
ד"ר עירית טלמור, חוקרת במכון למדיניות כלכלית בישראל וראש החוג ללוגיסטיקה במכללה האקדמית גליל מערבי, הציגה מחקר השוואתי שעסק בריכוזיות המערכת הבנקאית בישראל לעומת מדינות העולם. "כשבוחנים את ריכוזיות הבנקים מגלים כי כ-90 אחוז מהנכסים הפיננסיים במערכת נשלטים על ידי חמש קבוצות. המחקר בחן מדינות עם פרמטרים משיקים לישראל כמו גודל אוכלוסייה, תמ"ג לנפש, רמת הפיתוח האנושי ומידת הצפיפות, וכן מדינות שמהוות 'סמן ימני' במדינות ה-OECD. אם מסתכלים על הנתח של חמשת הבנקים הגדולים בכל מדינה, נראה שמדינת ישראל משתרכת מאחור, כש-95 אחוז מהנכסים מוחזקים בחמישה בנקים בסך הכל".
