סדרת הטלוויזיה האייקונית “בלשים בלילה”, ששודרה באמצע שנות ה־80 בכיכובם של סיביל שפרד וברוס וויליס, ריתקה מיליוני צופים למסך והציגה להם רגעי מתח, קטעים קומיים ודיאלוגים בלתי נשכחים בין גיבוריה השותפים למשרד החקירות ירח כחול.
כל פרק התמקד בפתרון תעלומה אחת בתבנית של סיפור אישי, והדינמיקה המיוחדת בין צמד הבלשים לבין עצמם ובינם לבין הלקוח שמזמין פענוח תעלומה הפכה את “בלשים בלילה” לאחת מהסדרות המצליחות בעולם, גם בזכות הסימביוזה בין גבר ואשה.
השבוע נפגשתי עם צמד הפרקליטים דור שוורץ ושיראל בר ממשרד עורכי הדין שוורץ-בר, שהיכרות מקרית בזמן ההתמחות – כל אחד אצל שופט אחר – קשרה את גורלם זה בזו והביאה את שני הליטיגטורים למובילים בדיני משפחה ובתחום הפלילי.
שוורץ התחיל דרכו בהתמחות אצל השופט שמואל ברלינר בבית המשפט המחוזי לאחר שסיים בכלל לימודי כלכלה וראיית חשבון, ובהמשך התמחה אצל השופטת רמה לאופר חסון בבית משפט השלום, שם הכיר את בר שהתמחתה אצל סגן נשיא בית המשפט דאז השופט איתן מגן ז”ל. בר קיבלה את המתמחה הצעיר שוורץ ואמרה לו שהיא ה-מתמחה, ולא ציפתה שהטיפוס הכריזמטי מתכוון בעצמו להיות ה-מתמחה. עבודה משותפת על מאות תיקים, כתיבת חוות דעת עד לשעות הקטנות והרבה שנים של ניסיון תורגמו מאז למשרד מצליח ויצירתי שמשלב את המוח הגברי עם המוח הנשי.
נפגשתי עם השניים במבשלת הבירה ליבירה בעיר התחתית, אך לפני הכל, אלה הם חמשת הדברים שלא ידעתם עליהם, ונתחיל בבר:
1. היא רקדה בלט קלאסי במשך 12 שנים.
2. לאחר גיל 40 היא חזרה לגלישת גלים – תחביב הילדות שלה.
3. היא עברה תאונת דרכים קשה בזמן שירותה הצבאי והוגדרה פצועה אנוש, אך הצליחה להתשקם.
4. אביה היה הישראלי הראשון שעבר השתלת לב בסין.
5. בזכות אביה שהיה ימאי היא זכתה בילדותה לראות עולם.
ונעבור לשוורץ:
1. בגיל 17 הוא עבר גיור לאחר שהתברר לו שאמו אינה יהודייה מכיוון שגם סבתו לא היתה יהודייה.
2. אותה סבתא היתה חסידת אומות העולם והצילה כ־200 יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה.
3. הוא מנגן בפסנתר מאז שהיה בן 6.
4. בצבא הוא היה בקורס טיס במשך שנה, ומשם עבר לסיירת הצנחנים.
5. הוא שימש חוקר ברשות ההגבלים העסקיים, ובמסגרת זו חקר בכירים במשק.
רוצים להישאר מעודכנים?
הגענו לליבריה מבלי שהזמנו מקום, והמארחת מאחורי הדלפק הציצה במחשב ובישרה לנו שהמקום מלא אך יש שולחן קטן פנוי. ביקשתי לדבר עם מנהל המשמרת, והבחור האדיב והחייכן חזר על דבריה של המארחת אך הציע שולחן ממש בכניסה. קפצנו על המציאה, ולמרות שהמקום היה בתפוסה מלאה, תוך שניות הגיע אלינו מלצר חביב וסימפטי שדקלם, תוך מיני מופע סטנד אפ, מהם חמשת סוגי הבירה שהמקום מייצר.
הזמנו בירות ואוכל, אבל מאז ועד לתום הארוחות, למעט הבלחות פה ושם, נעלמו עקבותיו של המלצר ונאלצנו להתמודד עם שירות לא שירות.
פתחנו את הערב עם סלט ירוק של לבבות חסה, עליי בייבי, גזר, צנונית, תפוח ופיצוחים בוויניגרט סילאן, שלא השאיר עלינו רושם מיוחד.
סלט ירוק
מנה נוספת היתה קרפצ’יו בקר עם שבבי פרמזן ובלסמי שהיה נפלא, ושלושתנו תהינו אם הפלא נוצר בזכות הבשר, בזכות הפרמזן או בזכות הבלסמי, ובהחלטה משותפת הסכמנו על שלושתם גם יחד.
קרפצ'יו בקר
לאחר שהשקטנו מעט את הרעב שאלתי את שוורץ ואת בר כיצד הם מתמודדים עם מערכת משפט שלא מביאה בחשבון מצבים אנושיים מורכבים שאין להם מזור. “זהו התסכול הגדול ביותר של עורכי דין שעוסקים בליטיגציה בתחומים שלנו”, השיב שוורץ, “וזוהי בדיוק הנישה שנכנסנו אליה כדי לייצר פתרונות משפטיים יצירתיים שעד כה לא היו קיימים. לפני שבוע יצרנו פסק דין תקדימי שבו אשה חשוכת ילדים שאותה אנו מייצגים תבעה לעשות שימוש בזרעו של אחיה המנוח שנפטר ממחלת הסרטן לצורך הפרייתו באמצעות אם פונדקאית, וזאת כדי שהיא תוכל לאמץ את הילד שיבוא אל העולם כבנה. זכינו במשפט למרות שהאח חתם על טופס שומר זרע, שבו הוא סימן אופציה של השמדת זרעו לאחר המוות. זו דוגמה לפתרון סופר יצירתי של בעיה מורכבת”.
ובמעבר חד – אל השולחן הגיע קורדון בלו. בתפריט צוין כי המנה עשויה מחזה עוף, אך בפועל קיבלנו בשר חזיר ספוג בשמן, במילוי של אמנטל ושינקן, עם פירה פנטסטי וחמאת מרווה. המנה היתה כפרית, עשירה, טעימה ומנחמת של חורף אירופי קר, ומעלותיה ניכרו דווקא בפשטותה.
קורדון בלו
גם המנה הבאה היתה טובה טעימה – מחבת פירות ים עם שרימפס, קלמרי סגול, מולים ועלי מנגולד מוקפצים ביין לבן, חמאה ועשבי תיבול. שוב אותם תווים מינוריים, סימפוניה נעימה ונטולת גלאם, שהוכיחה שוב כי בליבריה לא מאמינים בזוהר אלא בפשטות.
מחבת פירות ים
“בשנים האחרונות אנו נחשפים לגברים שקורסים תחת עול תשלומי המזונות, שחוזרים לגור אצל ההורים או עם שותפים”, אמרתי לשוורץ ולבר, “לאן צועד עולם דיני המשפחה?”. הפעם היתה זו בר שהשיבה. “יש תחושה בעולם המשפט שנעשה סוג של תיקון כלפי אבות”, היא אמרה, “נראה שסוף סוף מתאימים את פסקי הדין למשפחה המודרנית, שבה לאו דווקא הגבר הוא הגורם המפרנס הדומיננטי והאשה היא זו שמגדלת את הילדים. הסנונית הראשונה של התיקון הזה הגיעה בפסק דין של בית המשפט העליון, שבו ייצגנו פסיכיאטר שהגיע למצב שבו הוא הפך להומלס וישן בבית החולים שבו עבד בגלל שהוא לא עמד בנטל המזונות שנפסקו לו. לראשונה דיבר בית המשפט על זכותו של האב לקורת גג ולפרק ב’ בכבוד, וקבע כי יש להתייחס גם להכנסות של האם וכי החובה היא לא אבסולוטית על האב”.
גולת הכותרת של הארוחה הגיעה אל שולחננו – פילה בורי ביין לבן עם עגבניות צלויות, זיתי קלמטה ופירה ירוק. זו היתה מנה מפתיעה בטעמיה של פירה קרמי נהדר שספג את טעמי הדג החזקים, של עגבניות צלויות עסיסיות ושל דג שלא היה המלך של המנה אלא נסיך עם מעטפת קריספית מתפצפצת.
פילה בורי
קינחנו בפלובה שננטשה אחרי ביס של כל אחד מאיתנו, ובבסבוסה – עוגה שנעשית במקור מסולת ושנקראת גם הריסה – אך במקרה שלנו הוכנה מקמח תירס ומשקדים טחונים שיצרו עושר מופלא, עם שבבים של קליפות תפוז מרירות. המנה הזו הוכיחה שאפשר לתת להריסה אוריינטלית אינטרפרטציה חדשנית ומעניינת שיוצאת מהשבלונה המזרחית.
פבלובה
בסבוסה
לפני סיום שאלתי את השניים לאן מועדות פניהם. בר סיפרה שמאז ומעולם היא מאוהבת בקרית ים, שבה היא משמשת סגנית וממלאת מקום ראש העיר ללא שכר אלא בהתנדבות, וזאת משום שטובת הקהילה עומדת בראש מעייניה. שוורץ, מנגד, בישר שבשנים האחרונות הוא מקבל אין ספור הצעות להיכנס לפוליטיקה הארצית או המוניציפלית, אך הוא לא מתכוון לוותר על הקריירה שלו שנבנתה בעמל רב. ובינינו, שניהם צודקים.
המדדים
מדד הניקיון: המקום הוא נקי אבל לא מבריק, וכך גם השירותים.
מדד השירות: בינוני ומטה. התחיל טוב והידרדר. ביקשנו כמה וכמה פעמים שמלצר יגיע לשולחן, חלק מההזמנות לא הגיעו, והתחושה היתה של היעדר מודעות שירותית.
מדד המחירים:
סלט ירוק – 36 שקל
קרפצ’יו בקר – 43 שקל
קורדון בלו – 68 שקל
מחבת פירות ים – 96 שקל
פילה בורי – 82 שקל
פבלובה – 34 שקל
בסבוסה – 28 שקל
שליש ווייס – 19 שקל
שליש דאבל פילס – 19 שקל
ליבירה שפריץ – 38 שקל
קולה – 11 שקל
סך הכל – 474 שקל
הציון: 3.5 (רק בגלל השירות הגרוע כי לאוכל מגיע יותר)
ליבירה
רחוב הנמל 26
טל’: 04-3740251
