"פתחתי את בר ים כזיקוק דברים שאני אוהב, ועכשיו הכל נצבע בצבע של סוף", כך פתח יהל אברהמס את פוסט הפרידה שלו מהמסעדה שנפתחה ברחוב הנמל 21 בעיר התחתית ביום האחרון של חודש מאי 2021, "המקום הפך לי לבית ולמשפחה, להבלחה של דמיון וחלום. אני שיניתי את המקום והמקום שינה גם אותי. השלתי והעמסתי על עצמי דברים אין ספור. אני מסתכל אחורה וקדימה, ולא מתחרט על דבר אלא מתמלא ברגש ושמחה, כל בחירה היתה ונותרה אותו הדבר. למדתי לא להתנצל, לעשות דברים בביטחון ובמקביל לשמוע באמת ולא רק להקשיב, לשנות ולהשתנות".
ואברהמס המשיך: "הפרפרים בבטן מפרפרים בי חזק, אפילו עד כדי בחילה. האורות של המסעדה אמנם כבים עכשיו וכל האורחים והעובדים הולכים הביתה פעם אחת אחרונה, אבל זהו עוד לא סופו של הסיפור והשלב הבא כבר מבצבץ מאדן החלון. המחבתות מתקררות והבצקים תופחים, השעות משתנות וכך גם השמים, השמש והירח. אני אומר את כל הדברים האלה כי חשוב לי להסביר שאמנם התפאורה משתנה אך המהות והרומנטיקה נשארות בדיוק אותו הדבר. אני רוצה להודות לכל מי שלוקח איתי חלק בהתפתחות שלי ושל המקומות שיש לי בהם חלק".
בכלל לא בטוח שבעולם הקולינריה הישראלית יש שף שבגיל 25 הספיק למלא בדף הרזומה שלו שורות שלמות של מקומות נחשבים שבהם עבד, היה שותף או בעלים. בגיל 18 הוא עזב את ביתו החמים במעלות תרשיחא ונחת במעוז היוקרה של מסעדת מונא בירושלים.
"עבדתי בכמה מקומות לפני כן, אבל זה היה המקום שעיצב את דמותי", הוא מספר על התהליך שעבר ועל גלגוליו מאז, "שם הכרתי את תומר רוזנפלד שהיה השף במקום במשך המון שנים, ובמרוצת הזמן הפך לגיסי. משם עברתי לתל אביב והייתי שותף, אמנם לא עסקי, אבל בכל ענייני הבישולים עם דור ויינגר. עשינו המון ארוחות פרטיות וניהלנו את מטבח הלילה ביחד. משם עברתי לחיפה. רציתי להתמקצע בתחום השירות, אז התחלתי לעבוד כמלצר בווניה ביסטרו. באותו הזמן נפתחה מסעדת שולה מעבר לרחוב, והכרתי את הבעלים חמי פסקה דרך חברים טבחים משותפים, ובמקביל לעבודה בווניה התחלתי לעזור במטבח של שולה. נשארתי שם שנתיים – הטבח היחיד במטבח יחד עם חמי. באותן השנים התגוררתי בעין הוד, ונכנסתי לתפקיד ניהולי במטבח של קפה זהרה בעין כרמל".
עשית גם משהו בעין הוד.
"נכון, התפנה חלל בכפר, ובשותפות עם נדב וינקור, שהיום הוא מנהל בבר ים, פתחנו לתקופה קצרה את y&nukis שהיתה מאפייה, בית קפה, מעדנייה ובר יין שהצליחה מאוד, ובעקבותיה נוצרו לי אפשרויות עסקיות רבות. כמעט חזרתי לתל אביב. אבל בסוף החלטתי ללכת על האופציה של בר ים. במקביל עזרתי לדן זוארץ בהקמה של פיגם, שהיתה ממש לידי בעין הוד כי היו לי חודשיים פנויים".
רוצים להישאר מעודכנים?
למעשה היום (שלישי) אתה עוזב את הבר ים. למה?
"חשוב לי לומר שאני לא עוזב בגלל נזקי המלחמה. בחצי השנה האחרונה אני עובד על פרויקט גדול שהוא בעצם פרויקט חיי, בשיתוף עם תומר שהיה השף במונא והיה שותף ושף בהקמה של רדלר בתל אביב. עם השנים הפכנו להיות משפחה, ובחצי השנה האחרונה אנחנו עובדים על הפרויקט הזה, כמובן בידיעה מלאה של שני השותפים העסקיים שלי בבר ים".
מה, איפה?
"פחות חיי הלילה אלא חיי היום. אני עוד לא חושף את כל הפרטים אבל זה יהיה קשור ללחמים ולאפייה. בחודשים האחרונים ניסיתי להבין מתי יגיע הזמן המתאים בשבילי לעזוב, כי אני בן אדם טוטאלי ולא רוצה לעשות הרבה דברים במקביל ולא לשלוט על שום דבר. ידעתי שאצטרך לוותר על הדבר הזה שמאוד אהבתי, שיצרתי, שהוא בר ים, והפור נפל בהתאם למלחמה. זה היה הזמן שנראה לנו נכון לעשות החלפה".
לחמים של יהל אברהמס
החלפה?
"כן, ליאור בראלי מבורקס ארליך אמנם לא ייכנס כשותף, אבל יהיה השף בפועל בבר ים".
אז בר ים לא נסגרת?
"בשבילי הפרק הזה נסגר, אבל הכותרת בר ים תישאר, פשוט עם מנות שונות ועם צוות אחר. היה חשוב להם להשאיר את המיתוג, שזה מעניין כי זה היה מטבח מאוד מאוד ספציפי. בר ים משנה את פניה, אני יוצא מהשותפות, ומה שיהיה כבר לא יהיה שלי. אני חושב שזה הולך להיות מטבח שונה לגמרי, אני לא יודע מה בראלי מתוכנן. עבדנו ביחד בווניה ביסטרו והוא ממש ממש מוכשר".
לפחות תגלה אם המקום החדש שלך יהיה בחיפה.
"כן, זה יהיה באזור ואדי סאליב, וזה הולך להיות משהו משמעותי לעיר חיפה. ה-level up שתומר יביא יהיה משהו אחר. התכנון הוא לפתוח בעוד כחצי שנה".
בראלי, שלא תחשוב שאתה תחמוק לנו מתחת לרדאר.
"האמת, לא הכל סגור הרמטי, ואני מאמין שזה יקרה עד שבוע הבא. הבר ים יעבוד השבוע כמה ימים במתכונת שונה, ובשבת תתקיים מסיבת פרידה. אחר כך המקום יהיה סגור לשבועיים לצורך התרעננות. כשהכל ייסגר אדע יותר".
ליאור בראלי (צילום: חגית הורנשטיין)
