בית הכנסת הקונסרבטיבי קהילת מוריה מוכן לבאים לתיקון ליל שבועות. הרב דובי חיון: "הלוואי שהיו לנו עוד חדרים" (צילום: קהילת מוריה)
בית הכנסת הקונסרבטיבי קהילת מוריה מוכן לבאים לתיקון ליל שבועות. הרב דובי חיון: "הלוואי שהיו לנו עוד חדרים" (צילום: קהילת מוריה)

לא לדתיים בלבד: הלילה שבו חיפה תישאר ערה

תיקון ליל שבועות הפך בשנים האחרונות לאירוע טרנדי שמושך אליו קהל חילוני לא פחות מאשר קהל דתי. מה מביא אנשים שבדרך כלל חלל בית הכנסת וארון הספרים היהודי זרים להם להקדיש את ליל שבועות ללימוד בצוותא? ועל מה נסובים הדיונים בתיקונים השונים שחלקם מתקיימים באתרים לא שגרתיים?

פורסם בתאריך: 17.5.18 20:27

המנהגים הקדומים של חג שבועות, אלה הקשורים לסלי ביכורים עמוסים בתוצרת העונה, לא שרדו את השנים, לפחות לא בסביבה האורבנית. אבל מנהג אחר, שמקורו דווקא ביהדות המאוחרת יותר, הפך בשנים האחרונות לאחד מסמלי החג, ולאו דווקא בסביבה הדתית. הטרנד של קיום תיקון ליל שבועות יצא דווקא מתל אביב, שבה החלה בשלהי שנות ה-90 מכללת עלמא לתרבות עברית לערוך תיקוני ליל שבועות עם אמנים, עם אנשי מדעי הרוח ועם מוזיקאים, ובמרוצת השנים גדל הקהל וכעת משתתפים בהם אלפי אנשים. הטרנד נדד לערים אחרות ובמוצאי שבת, בשעות הערב המאוחרות, ייצאו חיפאים רבים מבתיהם וילכו לבתי כנסת, למרכזים קהילתיים ואפילו למקומות בילוי כדי להשתתף בתיקון. אירועים אלה יימשכו אל תוך הלילה, ובמקומות מסוימים השאיפה היא לסיים אותם עם אור הבוקר.

שאלנו את המארגנים של אותם אירועים מה הפך אותם לפופולריים כל כך ומה קורה בהתקבצויות האלה של דתיים וחילוניים שמקיימים מנהג שעליו נכתב בספרות הקבלית כבר במאה ה-13.

מעגלי לימוד עם גרוב

“תיקון שבועות בין כרמל לים” – כך מכנים בארגון בינ”ה (בית יוצר לנשמת האומה), בתנועה ליהדות חברתית ובאגף התרבות בעיריית חיפה את שלושת התיקונים שהם עורכים לציבור הרחב ביחד עם שותפות חיפה-בוסטון, עם קהילת אהל אברהם ועם ארגונים נוספים. אחד מהם מתקיים בבית רוטנברג בשדרות הנשיא, השני במרכז הקהילתי בת גלים והשלישי במקום שבשגרה משמש כמועדון הופעות של להקות רוק – הביט.

בהזמנה לאירוע נכתב: “התיקון מזמן לנו אפשרות להתכנס, להתבונן, ללמוד ולחוות דרך מפגשים מרתקים את מה שמרכיב את העיר שעל הכרמל והים”.

"התיקון מלא בלמידה, במוזיקה ובמפגשים שיש בהם גם רוח וגם חברה", אומרת נופר סימפסון מבינ”ה, "המפגשים יהיו מרתקים. זה לא שהבאנו אנשים שידברו על דברים, אלא ישבנו איתם לתכנן את הערב ביחד. הסופר אשכול נבו, למשל, ישב איתנו ביחד על תכנון החלק שלו בתיקון, וכך גם היוצר ערן צור. עם כל אחד מהמנחים הדגש הוא על היחד”.

האם ניתן להגדיר את זה כתיקון חילוני?

"אני לא יודעת אם זו ההגדרה, למרות שזה לא תיקון הלכתי. הייתי מגדירה אותו כתיקון חיפאי. הוא יהיה מגוון מאוד ובנינו אותו מהרבה רבדים, כך שכל אחד יוכל למצוא משהו שמדבר אליו. בתחילת הערב נקיים בבית רוטנברג הבדלה בליווי מוזיקלי שימשיך אחר כך גם למעגלי הלימוד. בשעה 21:00 יקראו שם ובבת גלים את מגילת רות בקריאה מוזיקלית בנוסח קהילות ההתחדשות היהודית בחיפה. ב-22:00 יופיע בבית רוטנברג נבו שידבר על ההשפעה החיפאית על הספרים שלו, ובבת גלים יופיע הרכב הגרוב הים תיכוני מרקש אקספרס. ב-23:15 יתחילו מעגלי הלימוד. צור יופיע ב-00:15 בבהופעה אינטימית בביט, ובבת גלים יתקיים סיור עששיות בשמורת שקמונה על ידי קהילת חיפה של החברה להגנת הטבע”.

לדבריה של סימפסון, בשנים שעברו הגיעו רבים לתיקון והיא מעריכה שכך יהיה גם השנה. “אף גורם לא יכול לנכס לעצמו את ערך הלימוד, החברותא, המשפחתיות והאחווה, שהם למעשה התיקון”, היא אומרת, “אנשים באים כי הם אוהבים ללמוד ביחד. אנחנו מדברים על מה שמרכיב את החברה שלנו ועל השאלה אם אנחנו מוכנים לקבל את התורה הזו. לא רק הדתיים צריכים לעסוק בשאלות האלה. אנחנו מרחיבים את המושג תורה ומחברים את התורה שבכתב לתורה שבעל פה, לפילוסופים היהודים ולמשוררים הישראלים. יש בערב הזה חגיגיות מיוחדת שמאפשרת לנו להתכנס כולם תחת קורת גג אחת. החג הזה לעומת האחרים הוא חג ישראלי מאוד. מחג מתן תורה הוא הפך לחג הביכורים, וזה ישראלי מאוד. החג הזה מחבר את כולנו, ולא משנה לאיזה זרם אנחנו משתייכים. יש לו פוטנציאל להוביל להתרוממות רוח. אחרי שיושבים ולומדים, מכירים וחוגגים, שרים ואוכלים אנחנו מתכנסים ביחד לתוך מדורת השבט, ומהניסיון שלי זה אירוע שאין דומה לו”.

 

סינמה קפה עממי. היוזמה לעשות את התיקון בקולנוע הגיעה מהתושבים

סינמה קפה עממי. היוזמה לעשות את התיקון בקולנוע הגיעה מהתושבים

 

סינמה תיקון

במיקום אחר, שגם הוא סמל של חילוניות, יתקיים אירוע נוסף של תיקון ליל שבועות. תושבי נוה שאנן יגיעו בשעה 22:45 לסינמה קפה עממי וישתתפו בערב שיסתיים גם הוא לפנות בוקר בשני אולמות הקולנוע שבמבנה. הם ידברו על דמותו של דוד המלך וגם על אקדמיה, על קריירה ועל משפחה.

מנהלת השיווק של סינמה קפה עממי רוית זידן אומרת שהיוזמה לקיים את התיקון בבית הקולנוע הגיעה מהתושבים הדתיים בשכונה: “אנחנו ממוקמים בסביבה שבה מתגוררת אוכלוסייה דתית, והמקום שלנו התאים לה. בליל שבועות מגיע לכאן קהל מגוון של חילונים ודתיים מכל הגילים. אנחנו שמחים לשמש להם אכסניה”.

קהילת אהל אברהם של התנועה ליהדות מתקדמת (הקהילה הרפורמית) תקיים כבר מחר (שישי) בערב תיקון בבית הכנסת במרכז החינוך ליאו באק. ההחלטה להקדים את האירוע נפלה משום שהקהילה שותפה גם בתיקון שייערך בבית רוטנברג במוצאי שבת, ולכן הוחלט לא לגרום לתחרות בין שני התיקונים. הערב יתחיל בשעה 18:00 בקבלת שבת חגיגית שתלווה בארוחה חלבית, וב-21:00 יתחיל התיקון שהוענקה לו הכותרת “טיול לילה עם דוד המלך”. הטיול ייצא מבית הכנסת בליאו באק ויגיע עד לקפלת הלב הקדוש על רכס הכרמל, מול מנזר הכרמליטים.

הרבה נעמה דפני-קלן: “בדרך נעצור בכמה תחנות ונלמד שיר שקשור לדוד המלך ואת הסיפור שמאחורי השיר. נשיר את 'מים לדוד המלך' של הגשש החיוור, שיר של ליאונרד כהן ושיר של אהוד בנאי. ליד הקפלה, מול הים הפתוח, נעשה פיקניק ונקנח בשירה בציבור. אנחנו חושבים שלימוד תורה ניתן לעשות גם בחוץ וגם עם גיטרה, לא תמיד רק בין קירות בית המדרש”.

האם תלמדו עד הזריחה?

“לא, כי אנחנו חיפאים ובחיפה זה לא עובד. להישאר ער עד לזריחה זה לא קונספט חיפאי. חיפאים אוהבים ללכת לישון מוקדם”.

 

הרבה נעמה דפני קלן. "להישאר ער עד לזריחה זה לא קונספט חיפאי" (צילום: חגית הורנשטיין)

הרבה נעמה דפני קלן. "להישאר ער עד לזריחה זה לא קונספט חיפאי" (צילום: חגית הורנשטיין)

 

יין, עוגות ונבואה

בבית הכנסת של קהילת מוריה הקונסרבטיבית ברחוב חורב יקיימו את תיקון ליל שבועות במוצאי שבת. לכבוד החג קושט בית הכנסת בזרים ירוקים, בפרחים ובסלסלות מלאות פירות וירקות. “את הפירות והירקות אני מציע לקהל הרחב במהלך הערב”, אומר רב הקהילה דובי חיון, “וגם גבינות, יין ועוגות גבינה. את מה שנשאר בסוף אני מחלק לאנשים, שייקחו הביתה”.

אחרי תפילת הערבית הקהילתית שתתחיל בשעה 20:00 ותלווה בארוחה חלבית יתחיל התיקון שיסתיים בשעה 1:00.

“בשנים האחרונות התיקון תופס תאוצה בחברה הישראלית – בקהילה הדתית אבל גם בקהילה הפלורליסטית ובקהילה החילונית", אומר הרב חיון, "זה הפך להיות חלק מזוהה עם שבועות ועם התהליך שהחג עבר כאן. בקהילת מוריה זהו ערב חגיגי ושמח שבו יושבים ביחד לשולחן החג, נהנים מארוחה ואחר כך מתחילים בהרצאה ובשיעורים. בכל שנה אנחנו בוחרים נושא אחר. השנה בחרנו את נושא הנבואה, ונדבר על מהי נבואה ואם קיימת נבואה קלאסית. אני אעביר שיעור שעוסק בשאלה אם אפשר לפסוק הלכה על פי הנבואה והרב קוק. אדבר גם על הנבואה אז והיום. שיעור נוסף יהיה על שירה ונבואה”.

לדבריו של חיון, עשרות אנשים מגיעים מדי שנה לתיקון, ובהם גם אנשים שאינם שייכים לקהילה: “נוצרת אווירה מיוחדת של לימוד אל תוך הלילה. ככל שנכנסים יותר ללילה, האווירה הופכת למיוחדת יותר. אנשים מוזגים לעצמם יין ומתענגים על הקינוחים. יש אנשים שמתנמנמים קצת ואז מתעוררים, מוזגים לעצמם קפה, משתתפים בדיון ושוקעים שוב בתנומה קלה. זה היופי באירוע כזה. יש כאלה שאחרי שיעור אחד הולכים הביתה ואחרים שאז רק מגיעים. אפשר להיכנס ולצאת בכל שלב – הדלת פתוחה והאווירה חופשית”.

הנוהג הוא לקיים את התיקון עד אור הבוקר.

“נכון, אבל לאנשים היום אין כוח להישאר ערים. לא כולם צעירים, ובשעה 8:00 כבר מתחילה תפילת שחרית. זה תלוי מאוד בקהל, היו שנים שסיימנו גם אחרי 1:00. כדי שאנשים לא יירדמו מתקיימים אחרי ההרצאה שיעורים במתכונת של סדנה. אנשים קוראים קטעים, מביעים את דעתם ומנהלים דיון”.

השריפה הגדולה בנובמבר 2016 פגעה ביכולת של הקהילה לערוך את התיקון כפי שהיה בעבר, וזאת לאחר שהאש כילתה את הקומה העליונה כולה. “הלוואי שהיו לי השנה עוד חדרים", אומר חיון, "הייתי יכול לקיים תיקון גם לנוער ולצעירים כפי שעשיתי בעבר”.

הנוער מגיע לאירוע כזה? זה בכלל מעניין אותו?

“כבר הגיעה אלי משפחה אחת עם שני בני נוער. מגיעים גם צעירים בני 18, אבל לא הרבה. מגיעים אנשים בכל טווח הגילאים, עד גיל 80”.

גיבוש החברה החיפאית

בית הספר הריאלי מקיים גם הוא תיקון ליל שבועות במוצאי שבת. זה יקרה באולם חדרים בהיכל אליהו – המרכז הקהילתי בסניף אחוזה של בית הספר. האירוע ייערך בשיתוף עם ארגון רבני צהר ובית המורשה בירושלים, והוא יתקיים בעברית ובאנגלית ויכלול מרתון של פעילויות והרצאות לבני נוער ולמבוגרים.

סמנכ”לית הריאלי לענייני פדגוגיה שוש עידן: “זו השנה הראשונה שהריאלי מקיים את התיקון בין כתליו. בחרנו לקיים אותו אצלנו כדי לקרב את בני הנוער ואת המבוגרים למסורת המרתקת של שבועות. זה מתקשר גם למטרות הקמתו של היכל אליהו – גיבוש החברה החיפאית על כל גווניה ויצירת תרבות משותפת סביב אוצרות הרוח, הדעת והתבונה”.

הנושאים שבהם ידונו בפאנלים השונים בריאלי כוללים את השאלה מהם עשרת הדיברים, קריאה נשית במגילת רות, השתיקה ותוצאותיה דרך הפסוק “אם לא יגיד ונשא עוונו”, זהות יהודית וזהות חילונית ועוד. בפאנלים יישבו חוקר ומפרש התנ”ך הרב ד”ר יואל בן נון, השופט ד”ר מנחם פינקלשטיין ששימש בעבר הפרקליט הצבאי, הסופרת שהרה בלאו, מפקד הפנימייה הצבאית של הריאלי סא”ל ידידיה חזני, מנהל החטיבה העליונה בבית בירם מנדי רבינוביץ’, הסופר אשכול נבו, המורה נעמי סורוקה והאמן יצחק מאיר.

 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר