הודעתו של מנכ"ל מוזיאוני חיפה יותם יקיר על חזרתו מהתפטרותו והישארותו בתפקידו מהווה ניצחון ציבורי מוחץ על ראש העירייה קליש רותם וממלא מקומה צוק. מאז נכנס לתפקידו, מיררו השניים את חייו, כשמנעו ממנו למעשה כל יכולת לעסוק בהבראת המוזיאונים ובשיקומם.
כזכור, בחודש מארס הודיע יקיר במכתב לצוות העובדים, כי הוא אינו יכול עוד להמשיך בתפקידו לנוכח חילוקי דעות קשים עם הנהלת העיר. כפי שפורסם כאן, הקש ששבר את גב הגמל הייתה פרשיית השיפוצים במוזיאון מאנה כץ ובמוזיאון טיקוטין, וכוונתם של קליש וצוק להפקיע שטחים משני המבנים אשר משמשים כיום לתצוגה ולהדרכות ולהופכם למטבחים לבתי קפה חדשים שביקשו לפתוח במוזיאונים.
מחאתו של יקיר עוררה הדים בעולם האמנות והובילה לשורת מכתבי מחאה מצד איגוד המוזיאונים, אנשי תרבות ואמנות, חברי כנסת ומשרד התרבות. ואולם קליש רותם, כהרגלה, התעלמה מן הקולות הללו ומהפצרותיהם החוזרות ונשנות של יקיר המנכ"ל ולזימי, אז יו"רית דירקטוריון חברת המוזיאונים, והורתה להמשיך במלוא המרץ בתוכנית להקמת בית הקפה ברחבת מוזיאון מאנה כץ.
אם את האובססיה של צוק וקליש רותם לבתי קפה במוזיאונים העירוניים שבכרמל אפשר עוד להבין כחלק מתפיסת עולם כוללת המאמינה שבתי קפה הם מוסדות תרבותיים חיוניים (אף שהקמתם אינה מצדיקה את החרבת המוזיאונים עצמם), הרי שאת כבילת ידיו של יקיר בכל הנוגע ליכולת לגייס כספים – לזה כבר אין שום הסבר הגיוני.
אבל כך אכן היה. במסגרת תפקידו ביקש המנכ"ל לצאת לנסיעות גיוס תרומות ברחבי העולם כדי לאפשר את שיפוץ המוזיאונים, הרחבתם והטבתם, ונתקל בסירוב מוחלט מצד הנהגת העיר. "תעסוק בניהול, בבניית תערוכות. את הכספים תשאיר לנו!", אמרו לו. האם אפשר לשפץ או להרחיב מוסדות תרבות בישראל בלי תרומות? לו הייתה הממשלה דואגת באמת לתרבות בישראל ומקצה סכומי כסף נכבדים גם לשיפוץ ולהרחבה ולבנייה ולא רק לתחזוקה שוטפת, אולי לא היה צורך בגיוס כספים.
זה היה אז, לפני שהודיע על עזיבתו, והיווה חלק מהותי בהחלטתו לפרוש. כעת, עם החלטתו להישאר בתפקידו, לא נותר אלא לקוות כי: א' – רעיון העוועים של קליש רותם וצוק להרוס את חלל התצוגה במאנה כץ ואת חדר ההדרכות בטיקוטין לטובת מטבחים בבתי קפה – ייגנז. ב' – יקיר יוכל לעסוק, בין השאר, גם בגיוס תרומות למען המוזיאונים ויהיה תלוי פחות בנדיבות ליבה של עיריית חיפה. ג' – שתינתן לו סוף-סוף האפשרות לעבוד ולעשות למען המוזיאונים את מה שלשמו נבחר לתפקידו.
מצד שני, גם קליש רותם וצוק נותרו בתפקידם ובמלוא סמכויותיהם, ומבחינתם דבר לא השתנה. את תוכניתם להקמת מטבח בחלל התצוגה במאנה כץ הם ממשיכים להוביל ומתעקשים כי בית קפה חדש קום יקום. החודשים הקרובים לא יהיו פשוטים ליקיר ויהוו מבחן גם לראש העירייה עצמה ולשאלת מסוגלותה להתגבר על מחלוקות ומשקעים ולעבוד גם עם אנשים שהיא אינה אוהבת.
רוצים להישאר מעודכנים?
פתחתי בצייני, כי זהו ניצחון ציבורי מוחץ. ובכן, זהו ניצחון ציבורי מוחץ כיוון שמוזיאוני חיפה הם נכס תרבותי ציבורי ממדרגה ראשונה וכי בהתנהלותם של ראש העירייה וממלא מקומה הייתה משום פגיעה קשה בעולם התרבות המקומי והלאומי.
לחיפה היסטוריה עשירה של תרבות ואמנות. שכונותיה הוותיקות שופעות אדריכלות מרהיבה וייחודית; ציירים הקדישו לה את ציוריהם; סופרים, כמה משוררים ובמאים כתבו ויצרו בה ועליה; שחקנים גדולים שיחקו על במתה ואמני רחוב מקשקשים כיום בשלל צורות וצבע על קירותיה. התרבות אינה הולכת לשום מקום.
לצערי, התנהלותה של קליש רותם מאז קמה עליה "קואליציית השינוי" וכפתה את פיטורי הסגנים ומינוים של שלושה סגנים חדשים, בניגוד לרצונה ולהסכמתה של ראש העיר, אינה מבשרת טובות.
ביטולי ישיבות מועצה (שהיא עצמה יזמה) ללא סיבה מהותית או עילה חוקית, התעלמות מהחלטות המועצה, התעלמות מהסגנים החדשים, המשך הוצאת מכרזים לתפקידים בכירים תמוהים וחסרי מהות של ממש, המשך מדיניות מכוונת של פנייה לציבור באמצעות הרשתות החברתיות במקום באמצעות ערוצי תקשורת מקצועיים והמשך התקרבנות כשיטה – אלה הם רק חלק ממאפייני התנהלותה של קליש רותם מיומה הראשון בתפקיד למעשה ועד היום.
השינויים שחלו במועצת העיר ובקואליציה שלה-עצמה, כך נראה, אינם משפיעים על התנהגותה. מבחינתה דבר לא השתנה. זו עדיין רק היא, צוק ואלפר נגד שאר העולם. ושהעולם יקפוץ.
