היום חל ל"ג בעומר. אני מבין היטב מדוע הציונות של המאה ה-19 היתה זקוקה למיתוס כמו בר כוכבא (וכך גם למיתוסים נוספים כדוגמת מצדה והמכבים) על מנת לייצר אתוס ורוח גבית להקמת המפעל הציוני. וכך כתב לוין קיפניס, מגדולי סופרי ומשוררי הילדים שקמו לישראל בדור התקומה:
אִישׁ הָיָה בְּיִשְׂרָאֵל,
בַּר-כּוֹכְבָא שְׁמוֹ.
אִישׁ צָעִיר גְּבַהּ קוֹמָה,
עֵינֵי זֹהַר לוֹ.
הוּא הָיָה גִּבּוֹר,
הוּא קָרָא לִדְרוֹר,
כָּל הָעָם אָהַב אוֹתוֹ,
זֶה הָיָה גִּבּוֹר!
גִּבּוֹר!
רוצים להישאר מעודכנים?
אך עבורי בר כוכבא לא היה גיבור והוא לא קרא לדרור. הוא היה קנאי קיצוני ומשיחי שגרם לאסון הגדול ביותר בהיסטוריה העתיקה של עם ישראל. במסורת חז"ל, ובעיקר זו שבתלמוד הבבלי, נחשב בר כוכבא כמלך כושל שסומן על ידי רבי עקיבא כמלך המשיח ושרבים מהחכמים התנגדו לו (ובדומה לכך מכחידים חז"ל כל זכר לסיפור מצדה וממעטים מאוד בסיפור על גבורת המכבים).
בסופו של דבר, יהדות בהנהגת דתיים קנאים וקיצוניים מחריבה את עם ישראל לאורך ההיסטוריה, ואילו יהדות מתונה כמו זו של רבן יוחנן בן זכאי, הילל הזקן, הרב אבא הילל סילבר, הנרייטה סאלד, הרבה רגינה יונאס, חנה סנש ורבים אחרים לאורך ההיסטוריה היהודית, מייצרת תקווה להמשך קיומו של העם היהודי כעם המבקש שלום במקומו ורודף אותו בכל מקום.
אנו ממשיכים את מפעלו של רבן יוחנן בן זכאי ולא את זה של בר כוכבא.
1
התלמוד הבבלי הוא מימי גלות בבל כלומר מלפני תקופת הרומאים בה חי בר כוכבא.
אז לא הגיוני שהוא תוקף אותו, לכל היותר מתעלם ממי שעוד לא נולד אז.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
התלמודים שניהם הם לאחר חורבן הבית ומרד בר כוכבא.
עוד בגלות הראשונה שבתנ״ך לאחר חורבן הבית הראשון העם עובר למעשה לבבל אך ישנה עוד תקופה ישראלית משמעותית משיבת ציון עזרא ונחמיה דרך המכבים וכלה בחתימת המשנה 70 שנה לאחר מרד בר כוכבא.
התלמודים שניהם הירושלמי והבבלי הם הדיונים , הפרשנות וההרחבות של המשנה שגם היא כפי שציינתי נחתמה לאחר מרד בר כוכבא.