השביתה בבית הספר הפתוח החזירה אותי כמה שנים טובות לאחור. בשנת 2001 נוסדה עמותת חיוואר (כלומר: דיאלוג) לחינוך אלטרנטיבי על ידי קבוצת פעילים ואנשי חינוך ערבים מחיפה. לאחר שהגענו לבג”צ נפתח בית ספר צומח בזרם הממלכתי, שחזונו היה הצעת חינוך דמוקרטי בדגש על למידה והתלמדות במקום לימוד ועל שותפות ומעורבות של ההורים.
כבר מתחילת הדרך נערמו קשיים בשאלות של ניהול בית הספר ומעורבות ההורים. תוך כמה שנים התעצם המשבר מול משרד החינוך ועיריית חיפה שהתקשו להתמודד עם יוזמה חינוכית שיש לה אמירה פדגוגית-ערכית. מן הסתם עלה מפלס החשדנות מכיוון שמדובר בבית ספר ערבי וביוזמה של אנשים שחיים בתוך עמם ושואפים להעניק לילדיהם חינוך חדשני, ערכים וגם תשובות לשאלות ולסתירות שונות בחברה בכלל ובחיפה בפרט.
בשנת 2006 עלו בתוהו כל הניסיונות להגיע להסכמות עם משרד החינוך ועם העירייה, ובית הספר הושבת לשבועות ארוכים. המאבק הגיע לכדי הגשת כתבי אישום פליליים נגד ההורים. כדי לא לוותר על החזון בחרנו להפוך לבית ספר מוכר שאינו רשמי.
נוסף לבית הספר הפתוח ולחיוואר קיימות בחיפה יוזמות חינוכיות חשובות – כאלה שכבר הצליחו כמו בית הספר הדו לשוני בכבביר ובית הספר האנתרופוסופי בבת גלים, וכאלה שעדיין מתהוות. אבל רובן ככולן נתקלו ועודן סובלות ממדיניות ריכוזית של משרד החינוך, ולעתים גם של העירייה.
רוצים להישאר מעודכנים?
מדיניות זו היא חלק ממגמות מדאיגות אחרות במשרד החינוך שמובל על ידי שר משיחי אשר הופך את מערכת החינוך לשופר פוליטי, משכתב את ההיסטוריה, מצמצם את האזרחות, מגביר את ההדתה ואת המיליטריזם, וגם מטיל מצור כמעט צבאי על יוזמות חינוכיות שמנסות לקדם חינוך ערכי, שוויוני ודמוקרטי שמותאם למאה ה־21.
כשם שחיפה ידעה לעמוד מול הגחמות הפופוליסטיות של שרת התרבות וניסיונותיה לאסור הופעות ואירועי תרבות בעיר, כך גם בתחום החינוך נוהלו מאבקים חשובים שלעתים אף הניבו פירות – בית הספר הדו לשוני צומח ופורח, בחיוואר לומדים היום תלמידי המחזור השמיני, הוקם בית הספר היסודי ממלכתי אל־חיוואר שנוחל הצלחות למרות המחסור בתשתיות, ויש יוזמה להקמת מסגרת אנתרופוסופית בחינוך הערבי. המפה החינוכית בחיפה היא מגוונת ומהווה מוקד משיכה להורים צעירים, וזאת לצד מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות תרבות ומרכזי בילוי שמושכים רבבות צעירים לעיר ותורמים לפיתוחה ולתנופתה הכלכלית.
נושא החינוך צריך לעמוד בקדמת סדר היום העירוני לא רק בבחירות הקרובות אלא גם בחמש השנים הבאות. מהמתמודדים לראשות העיר ולמועצת העיר נדרש להציג חזון חינוכי שבמסגרתו יש להנהיג מדיניות שונה בתכלית – לחזק את החינוך הציבורי ובה בעת לאפשר ליוזמות חינוכיות להעשיר את המערכת ולחזק את הנכס העיקרי של חיפה, שהוא ההון האנושי שהופך את העיר הזו ליפה ומיוחדת כל כך, עיר שמציעה עתיד טוב יותר, שוויוני וצודק לכולם.
הכותב הוא יו”ר סיעת חד”ש במועצה, סגן ראש העיר לשעבר ויו”ר הנהלת עמותת חיוואר לחינוך אלטרנטיבי
