ואדי ניסנאס הוא שכונה מלאת חן וקסם. בתיו – בתי אבן נמוכים וקטנים בדרך כלל – בנויים בצפיפות, וחזיתותיהם משקיפות אל הסמטאות הצרות החוצות את רחובות השכונה.
למטה, בסמטאות, מתנהלים חיי השכונה כמו קפא בה הזמן: התושבים יושבים על דרגשים ועל כיסאות בחצרות הבתים או בסלון, משחקים יחדיו, שותים קפה או משוחחים על ענייני השעה. יש שפותחים דוכן ומציעים לעוברים והשבים את מרכולתם – ממולאים ומאכלים אפויים או מטוגנים כמיטב מסורת המטבח המקומי. השוק המקומי שופע תנובה טרייה של פירות, ירקות ומיני תבשילים.
ציורים, עיטורים, פסלים ותבליטים מעטרים את קירות הבתים ואת הסמטאות, וכתובות בערבית מתורגמות לעברית. בסופי שבוע ובחגים הומה הוואדי אדם. אלפי בני אדם מסתובבים בשכונה משעות הבוקר ועד לשעת השקיעה, פוקדים את השוק ואת דוכניו, וסועדים במסעדות המקומיות. לא אחת אפשר להבחין בתור משתרך מחוץ לדוכן פלאפל ידוע. כמה מזנונים או דוכני פלאפל אתם מכירים – בחיפה ומחוצה לה – שתור ארוך של אנשים רעבים משתרך לו בחוץ? ריבוי סועדים, פעם אחר פעם ובמשך שנים, מעיד לא רק על פופולריות של מקום אלא גם על רמתו.
הוואדי מצליח באופן תמידי לשמור על שלוותו הפנימית הידועה ועל מסגרת חיי השגרה שלו, וציבור המבקרים נעתר בשמחה ומגיע לבקר ולסייר. יש בו סיורים רבים במהלך השבוע, ובהם עוברים בין בתי השכונה המיוחדים, חנויות ודוכני המזון הייחודיים.
ואדי ניסנאס הוא המיקרוקוסמוס של חיפה. תושבי הוואדי הם מעורבים – חלקם נוצרים, חלקם מוסלמים, ויש גם יהודים ודרוזים. הם מסבירי פנים, אדיבים, ידידותיים ושוחרי שלום. נראה כי לא משנה מה מתרחש בחוץ – בשאר חלקי העיר או הארץ – בוואדי תמיד רגוע, כמו היה אי של פסטורליה שמנותק מהמולת העולם.
רוצים להישאר מעודכנים?
אבל, במקום למנף את אופיה המיוחד של השכונה הקסומה הזאת ולהפכה לחלון הראווה המרכזי של העיר, עיריית חיפה איננה משקיעה די משאבים בפיתוחו של הוואדי ובביסוסו כמוקד תיירותי ישראלי ובין לאומי כפי שראוי לו שיהיה.
למרות אופיים ויופיים, רוב הבתים והמבנים בוואדי הם מוזנחים, מתקלפים ומתוחזקים רע. בסופי השבוע הופכים הכבישים, הדרכים והמשעולים למגרש חנייה מאולתר אחד גדול ומקשים על הטיול הרגלי בין הבתים. למרות הפסלים והעיטורים אין צבע בשכונה – לא על הארץ ולא באוויר. אין קישוטים, אין שמשיות, אין ספסלים מסבירי פנים. גם רחבה או כיכר מרכזית שבהן אפשר לעמוד או לשבת ולשמוע הסברים על השכונה ועל עברה אין.
ואדי ניסנאס היא המיקרוקוסמוס של עיריית חיפה גם בהקשר התיירותי. למרות הפוטנציאל העצום שבו, ואף ששכונות דומות לו במקומות אחרים בעולם (דומות מבחינת המראה והאופי, אך לא בתושבים ובהיסטוריה) משמשות אבן שואבת לתיירים, בחיפה, איכשהו, זה מתפספס. מלבד אירועי החג של החגים בחודש דצמבר, אז באמת עמוס הוואדי בעשרות אלפי מבקרים ואין בו כמעט מקום לזוז, בשאר השבתות וימות החול הוא משתוקק להרבה יותר תשומת לב והתייחסות – של המבקרים ושל העירייה גם יחד.
אפשר וצריך להשקיע הרבה יותר בשיקומו של הוואדי, בשיפוצו ובהפיכתו למוקד תיירות מרכזי בחיפה. הרווח יהיה כפול – גם שגשוג כלכלי וגם מסר של שלום ופיוס בין העמים.
הכותב הוא יועץ תקשורת, מרצה, מבקר, סופר ומטייל
