תכונות אופי חיוביות (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
תכונות אופי חיוביות (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

תפקידם של כוחות אופי חיוביים בבריאות הנפש

פורסם בתאריך: 28.7.20 11:35

תנועת הפסיכולוגיה החיובית נוסדה במטרה למקם מחדש את מוקד העניין של מדע הפסיכולוגיה. לאחר התמקדות היסטורית בזיהוי פתולוגיות ובטיפול בהן ביקשה הפסיכולוגיה החיובית לאמץ אוריינטציה שמזהה ומטפחת בריאות, חוסן, כוחות, תכונות אופי חיוביות ומשאבים נפשיים אחרים. את התשתית הרעיונית העקרונית לתנועת הפסיכולוגיה החיובית ניתן לזהות בעבודתו של דניס סליבי על גישת הכוחות בעבודה סוציאלית, שפורסמה לראשונה בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, כשמונה שנים לפני שמרטין זליגמן ומיחאי צ'יקסנטמיהיי פרסמו את מאמר ההשקה לתנועת הפסיכולוגיה החיובית.

אחד מהכיוונים הראשיים שבהם מיקדה הפסיכולוגיה החיובית את מאמציה לחיזוק הטוב שבאדם הוא זיהוים ופיתוחם של כוחות אופי אישיים (Character strengths), המוגדרים כתכונות שמקדמות מימוש עצמי נפשי. כל אדם נולד עם נטיות, עם כוחות ועם תכונות אשר ייחודיים לו. לעתים האדם פוגש אותם במהלך חייו ומתוודע להם, ולעתים הם נשארים בצורתם הגולמית ומחכים להזדמנות מעשית או להארה על מנת לצאת אל הפועל. תכונותיו החיוביות וכוחותיו הייחודיים של האדם הם משאבים רבי ערך, בעיקר בשל היותם זמינים לאיתור וגמישים לפיתוח. נוסף על כך, ביטוי ופיתוח של כוחות שהאדם מזהה בעצמו מובילים לסיפוק רב יותר ויוצרים כדור שלג חיובי אשר מחזק את הטוב שבו באמצעות תרגול חוזר ונשנה. פיתוח של כוחות ותכונות אלו בונה באדם חוסן נפשי שמסייע לו להתגבר על המכשולים בחייו ולהגיע להישגים הרצויים בעיניו. בהתאם לתאוריית הדחק של ריצ'רד לזרוס וסוזן פולקמן – ולפיה דחק ומשבר נוצרים כאשר האדם תופש מצב נתון כבעיה שאין לו הכוחות או המשאבים להתמודד עמה – ככל שנחזק את האדם ונפתח את כוחותיו ואת משאביו, כך נפחית את מספר המשברים בחייו ונגדיל את מספר ההזדמנויות שלו לצמיחה ולשגשוג.

בשנים שחלפו מאז שהושקה תנועת הפסיכולוגיה החיובית הלך המושג "כוחות אופי" ותפס מקום של כבוד בתיאוריה של התנועה ובשיטות ההתערבות הנגזרות ממנה. בשנת 2003 פותח הכלי הראשי של הפסיכולוגיה החיובית לזיהוי כוחות אופי – VIA (Values In Action). כלי זה מכיל כ-400 שאלות המסייעות בדירוגם של 24 כוחות אופי, והוא מהווה חלק מתרגיל מעשי שהוכח כיעיל בהקלה על דיכאון ובשיפור של Well being לטווח ארוך.

 

 

כדי להפוך את תכונות האופי החיוביות לכוח פעיל יש לפעול בשלושה שלבים:

1. זיהוי והגדרה: מילוי השאלון מסייע לאדם לגלות מהן התכונות החיוביות החזקות שלו ולתת להן שם מוגדר. רשימת 24 הכוחות כוללת תכונות כמו יצירתיות, סקרנות, אומץ, חמלה, תקווה ומשמעת עצמית.

2. למידה והכנה: בשלב זה האדם יוצק תוכן מפורט להגדרות שהוא קיבל בשלב הקודם. הוא לומד להכיר את כוחותיו, לאתר הזדמנויות להשתמש בכוחות אלה בחיי היומיום שלו, ולתכנן באופן מדוקדק כיצד יעשה זאת. למשל, אם כוחו המרכזי הוא יצירתיות, עליו להבין מה נכלל בהגדרת יצירתיות (למשל חשיבה מקורית, יכולת לפתור בעיות מחוץ לקופסה וראיית דברים רגילים בדרך מיוחדת) ולבחור בפעילות יצירתית שהוא משער שתתאים לאישיותו (לדוגמה ציור, הנדסה, ריקוד וכתיבה). לאחר מכן הוא יתכנן זמן קבוע ומקום ספציפי שבהם הוא יעסוק בפעילות.

3. תרגול: בשלב זה האדם מיישם את התוכנית שהוא הכין בשלב הקודם. כל יישום מתועד ביומן רפלקטיבי שמאפשר לו לעקוב אחר התקדמותו ולתקן את בחירותיו במידת הצורך. כמו כן מסייע ניהול היומן לפקח על כך שהכוחות יקבלו ביטוי מאוזן ושהאדם יתאים את השימוש בהם למצבים הספציפיים שבהם הם יקבלו ביטוי מיטבי.

סוגיית הכוחות והתכונות החיוביות היא הדוגמה הטובה ביותר בעיני למהפכה הקונספטואלית שחוללו גישת הכוחות ותנועת הפסיכולוגיה החיובית בשדה הטיפולי. כשהתחלתי ללמוד פסיכולוגיה וגיליתי עניין בתחום בריאות הנפש, היתה לי בראש תמונה של מטפל שמסייע למטופליו לפתור בעיות ומצוקות. החשיפה לספרות הפסיכולוגיה החיובית שעוסקת בפיתוח הכוחות האירה את עיני. הצלחתי לראות – בעיני רוחי ובשטח – כיצד המאבק בבעיות עשוי לקבל אופי סיזיפי ומייאש, בעוד שהעבודה המשותפת על כוחותיו של האדם בונה בו עוצמה פנימית יציבה, מקור אנרגיה שבאופן פרדוקסלי הולך ומתחזק עם כל שימוש, ומסייעת לו לדלג מעל המשוכות שבדרכו ולהתקדם לעבר הגשמת מטרות חייו.

אחד מהסטודנטים שלי שיתף אותי בכך שתמיד הפריעה לי נטייתו לדחיינות ושהוא חיפש תמיד דרכים להבין את מקורותיה ולתקן אותם. לאחר שנפגש עם מושגי החוסן והכוחות הוא הבחין שהוא למעשה מסתדר לא רע למרות היותו דחיין כרוני. הוא הבין שעצם קיומה של הדחיינות הפריע לו הרבה יותר מתוצאותיה, ושלמעשה יש בו כוחות שמחפים עליה, כמו השליטה שלו במדיה האלקטרונית ובשפה האנגלית שחשפו אותו למקורות שעבור אחרים נותרו מחוץ לתחום. היכולת ללמוד נושאים רחבים בזמן קצר פיצתה על הדחיינות שלו בהגשת עבודות אקדמיות. הוא למד שלא בכל מקרה חייבים קודם כל לתקן את הבעיה; ושלעתים הפתרון היעיל ביותר הוא פשוט לזהות, לפתח ולחזק את הטוב שכבר קיים.

תודה לסטודנט יונתן פרלשטיין.

* הכותבת היא מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית, בחוג לפסיכולוגיה, בחוג לתקשורת ובחוג למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית גורדון לחינוך, בעלת דוקטורט בתחום קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, מומחית בתורת המשחקים ומרצה בבית ספר לרפואה בטכניון בתחומי הפסיכולוגיה

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר