מי שמכיר אותי ממש, אבל ממש טוב, יודע שיש לי יותר מזל משכל. כי אם זה היה תלוי רק בשכל, נראה שלא הייתי עושה בחירות מוצלחות יותר מאלה שבחרתי ב־35 שנות חיי. לא הייתי מחליף אף חוויה שחוויתי. לא הייתי הופך אף החלטה שהחלטתי. לא הייתי מבטל אף בחירה שבחרתי. לא הייתי משנה דבר בסביבה שמקיפה אותי.
מאז שאליה, הקטנה שלי, הגיחה אל אוויר העולם, כל יום הולדת שלי הוא מרגש וממיס יותר מזה של השנה הקודמת. מי היה מאמין שחולצה פשוטה עם תמונה מודפסת ועם כיתוב “מזל טוב אבא שלי” יגרמו לי לדמעות של אושר והתרגשות שגמרו אותי ברגע שנכנסתי הביתה? מי היה מאמין שעוגת גבינה עם שני נרות ושירת מקהלה של אמא ובת ברקע יגמרו אותי סופית?
פעם, לפני שידעתי מה זו משפחה, חשבתי שאני חוגג את החיים בכל יום הולדת, אבל בעצם אלו היו החיים שחגגו עלי. היום אני יודע ובטוח בזה שאני חוגג חיים – חיים של אוצר קטן שכל תפקידו בעולם הוא לגרום לי גאווה עצומה בלב, והדבר הכי טוב באוצר הזה זה שהוא בא כחלק מעסקת חבילה עם אשה שהולכת לצדי (לפעמים גם רצה הרבה לפני) בכל שלב במסע המטורף הזה של זוגיות, משפחה, עבודה, קריירה, פרנסה, אושר, בכי, צחוק, נפילות ועליות, או בקיצור חיים, ולה מגיעה כל התודה.
תודה שאת לא לוקחת אותי כמובן מאליו. תודה שאת מפתיעה אותי גם כשאני חושב שכבר נגמר. תודה שאת מכניסה אותי לפרופורציות כשאני מאבד כיוון. תודה שאת לא מוותרת כשאני מרים ידיים. אלוהים שלח לנו מתנות קטנות, אבל זו את שהופכת אותן למתנות גדולות.
רוצים להישאר מעודכנים?
ואחרי שסיימנו עם הקטע הדביק, נעבור לקטע המעצבן. מעצבן אותי שאנחנו כבר לא מתקשרים לברך ביום ההולדת ואפילו לא שולחים הודעת ווטסאפ אלא מסתפקים בברכה על הקיר בפייסבוק, כי תכל’ס הוא זה שמזכיר לנו שהוא וההיא חוגגים היום יום הולדת. מעצבן אותי שהמון זוגות ומשפחות משקרים לבתי מלון שהם חוגגים יום הולדת או יום נישואים, ובגלל אנשים כאלו מי שבאמת חוגג יום הולדת בבית מלון מקבל רק שוקולד קטן ומסכן במקום פינוק שווה במיוחד. מעצבן אותי שבימי הולדת אי אפשר לנסוע עם רכב מקושט כמו ביום החתונה ובכך להימנע מקנסות ולהחנות איפה שרוצים. מעצבן אותי שאני צריך להתרגש ולהודות לכל אחד במשרד שבא לאחל לי מזל טוב רק כדי לראות אם הבאתי עוגה. מעצבן אותי לקבל מתנה שבוע אחרי שיום ההולדת עבר. מעצבן אותי לחלוק את תאריך יום ההולדת שלי עם עוד אנשים שאני מכיר כמו שני בני דודים וחבר טוב אחד. מעצבן אותי שאני צריך לשחק אותה לא מתרגש מיום ההולדת שלי כאשר עמוק בפנים אני מחכה לתאריך הזה כמו שמאורסת בת 36 מחכה ליום החופה.
והנה כמה דברים שהחלטתי לעשות ישר אחרי גיל 35: לעשות פיפי, לערוך צוואה, לבצע בדיקות מקיפות, לחסוך, לצאת לקניות בקסטרו, להתחיל דיאטה, לעשות לייק לדף של קופת החולים שלי, לשנות את תמונת הפרופיל לתמונת נוף, לשלם אגרה, לקנות הליכון לא פרקטי, לראות מה חדש בערוץ הקניות, לעשות מנוי לעיתון, להנמיך (לא משנה מה, העיקר להנמיך), להסיר שיער, להשתיל שיער, למצוא תחביב שיעצבן אנשים אחרים, לצקצק על הצעירים של היום, להיאנח, לבדוק אופציה חוקית למריחואנה רפואית, לקנות ארנק, לקרוא מודעות אבל בעיתון, לגזור קופונים, לרוץ לראשות ועד הבית, לעשות סדר בניירת ולעבור לקתטר.
