ביום שלישי תיפתח תערוכת הבוגרים של המרכז האקדמי ויצו, שבו יציגו המחלקות תקשורת חזותית, ארכיטקטורה, צילום ועיצוב אופנה. כמו בשנים האחרונות ניכר שהושם דגש בעבודת המגמות השונות על הקשר בין הפרט לחברה ובין האישי לציבורי והקהילתי, ומתרחקים מאוד מאסקפיזם.
“המחזור המסיים הוא הפוליטי ביותר שידעה המחלקה”, אומר עמית זולר, ראש המחלקה לצילום. העבודות המוצגות מהוות לדבריו “מבט על המציאות הישראלית הנשקפת מבעד לחלון שלא משאיר את המבט ולא את המביט אדיש”.
ירון שין, ראש המחלקה לתקשורת חזותית: “מדיון תיאורטי בתפקיד האינסטגרם בחיינו דרך תחליפים לספרי נייר ועד פרויקטים העוסקים במעבר הדו סטרי בין און ליין לאוף ליין – סטודנטים במחלקה מדווחים לצופה על חייהם, על חיי חבריהם ועל סביבת המגורים הקרובה אליהם, ובכך מתווכים עבורנו את המציאות הישראלית על גווניה בשנת 2017".
רבות מהעבודות קשורות ישירות לסביבה החיפאית בהיבטים שונים. תומר אלעד מהמחלקה לתקשורת חזותית, למשל, אסף זבל שנזרק בשכונות ברחבי העיר ובנה ממנו פונטים. “מעבר לחיפוש צורה והתחקות אחר מאפייני האות”, הוא אומר, “בחנתי את הקשר בין הפסולת למקום שבו נמצאה, ועד כמה היא יכולה להעיד על אופיין של השכונות ועל השוני ביניהן”.
גילי וסרמן מהמחלקה לארכיטקטורה בחרה לעסוק בקשר בין חינוך למרחב שבו הוא מתקיים. “בחרתי לעסוק בשכונת שער העליה בחיפה, אשר רבדים רבים של תכנון, היסטוריה, אידיאולוגיה, סביבה וטבע מאפיינים אותה”, היא מספרת, “רוב בתי הספר אינם מקיימים קשר עם סביבתם, ויותר מכך – הם מתפקדים כמו בועות מבוצרות בתוך העיר. אמנם ניתן לקשור תופעה זו לשיקולים של הצבת גבולות, ביטחון ובטיחות, אך ביחד עם גישות חינוך חדשות ועם יצירת מרחב שבו יש ערבות ושותפות בין בית הספר והקהילה שבה הוא מתקיים, אני מאמינה שניתן לתכנן את מבני החינוך בדרך אחרת”.
