דעות

חיפה כימיקלים. שיחזירו את המפעל לציבור (צילום: גיל אליהו)
חיפה כימיקלים. שיחזירו את המפעל לציבור (צילום: גיל אליהו)

התאחדות התעשיינים התבלבלה

מאת: רפי קמחי

בדיון שהתקיים ביום ראשון בוועדת הכספים בנושא המשבר בחיפה כימיקלים אמר נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש: “מי שהיה צריך למצוא פתרון למשבר אספקת האמוניה הוא ראש העיר חיפה”. ברוש בירך את המפעל על יחסו לעובדים לאורך המשבר ואמר כי “למרות שהמפעל כבר לא עובד ארבעה חודשים המשיכה הנהלת החברה לשלם לעובדים, ואני לא מכיר הרבה חברות שהיו מסוגלות לעשות זאת. צריך לכבד אותם על כך”.

ובכן מר ברוש, התבלבלת. מחזור המכירות השנתי של חיפה כימיקלים נע בין 700 מיליון ל־875 מיליון דולר. המוצר העיקרי האחראי על מחזור מרשים זה, אשר זורם לכיסו של ג’ולס טראמפ, הבעלים מפלורידה, הוא חנקת אשלגן המשמש כדשן בחקלאות. הרעיון לייצור תעשייתי של חנקת אשלגן פותח בטכניון, והייצור החל תחת השם חיפה כימיקלים בשנת 1966 על ידי שותפות של שתי חברות ממשלתיות – בתי הזיקוק ומחצבי ישראל.

הרעיון היה פשוט ויישומו קצת פחות – ניקח אשלג מים המלח ואמוניה בייצור מקומי ונהפוך אותם לדשן. ובעצם עוד לפני שידענו להגיד סטארטאפ ניישן, החיפאים עשו זאת. היו לנו שנ קלפים מנצחים ביד – הביקוש לדשן בעולם הוא דבר ודאי שרק הולך וגדל, וכמעט שאין לנו מתחרים בעולם. כלומר, קופת המדינה הפכה את המשאבים העיקריים שלנו – ידע ואשלג – לזהב ואת עובדי חיפה כימיקלים למומחים עולמיים בהפקתו, וכולנו נהנינו מהגניוס ומהעבודה החיפאיים.
את האווז מטיל ביצי הזהב הזה החליטה מדינת ישראל בשנות ה־80 להעביר לידיים פרטיות במחיר נמוך משמעותית מהשווי המוערך, והפכה את השלטון המקומי, את העובדים ואת תושבי מפרץ חיפה לשבויים בידיהם של בעלי המפעל. כך הרוויחה, מר ברוש, משפחת גנגר ולאחריה משפחת טראמפ עסק משתלם העושה שימוש במשאבי הטבע של כולנו בנזיד עדשים, ועל זה אנחנו צריכים לכבד אותם? על זה שהם שומרים על עובדים מיומנים שבלעדיהם אין מפעל ואין להם רווח? אדרבא, שיחזירו את המפעל לציבור. העובדים ימשיכו לייצר עבור כולנו, ומובטחת נאמנותם לשמור עלינו, תושבי מפרץ חיפה, טוב יותר מהאחים טראמפ המתגוררים בפלורידה.

אבל חמור מכך, מר ברוש, תאוות הבצע של בעלי המפעל היא שהביאה בשנת 1989 להקמת מיכל האמוניה המסוכן, שהרי אם אפשר לייבא אמוניה זולה במקום לייצר אותה בייצור מקומי, ועל הדרך להפוך למונופול לאספקת אמוניה למשק הישראלי, מה רע? אחרי הכל, מה יותר חשוב מהאינטרס של חברה פרטית אמריקאית אשר מנצלת טריטוריה חיפאית כדי להפיק רווחים מייצור דשנים לייצוא? הביטחון של תושבי חיפה ועובדי חיפה כימיקלים? לשיטתך, ברור שלא.

בית המשפט העליון קבע חד משמעית מיהם האחראים למשבר האמוניה: הנהלת חיפה כימיקלים והמשרד להגנת הסביבה, שיש חשש כבד שפעל בשירות ההון ולא בשירות האינטרס הציבורי.
מסכת האיומים על עובדי חיפה כימיקלים ועל עיריית חיפה לא תצלח. היא עושה בדיוק את ההיפך — חושפת את האינטרסים שאותם ניסו להסתיר לאורך שנים רבות מדי תחת ענן אמוניה וכסף.
“אפשר לעבוד על חלק מהאנשים כל הזמן ועל כל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן”. (אברהם לינקולן).

 

רפי קמחי הוא מנהל התוכנית למנהיגות עובדים במכללה החברתית—כלכלית ומלווה את ועד עובדי חיפה כימיקלים צפון

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
אולי יעניין אותך גם

תגובות

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר