זה לא טור על ים סוער או על חנות צעצועים חדשה בשם הדגל האדום אלא על היום הזה בחודש. כפי שאתם ודאי יודעים אני מוקף בנקבות – אשה, ילדה וכלבה – והגעתי למסקנה ש"זהירות, דגל אדום" זו לא קונספירציה של נשות העולם אלא משהו הורמונלי שיש לחשוש ממנו. אמנם אצל הילדה זה עוד רחוק ועם האשה למדתי להתמודד, אבל הכלבה יכולה להיות ממש כלבה.
כלבות מקבלות מחזור אחת לחצי שנה, ושלי החליטה לקבל את שלה דווקא בשבוע הכי לוהט בשנה, וזה אומר שאין לשלוח אותה עצמאית לטיול ולהישאר במזגן, אלא צריך לחבר אותה לרצועה ולהסתובב לפחות 20 דקות בשמש היוקדת עד שהיא תחליט לעשות את צרכיה. מי שיש לו כלבה ודאי יבין ויזדהה עם מה זה אומר להוציא כלבה מיוחמת לטיול. זה עצירה כל שני מטר לצורך סימון, זה זריקת אבנים על כלבים מטרידים, זה משיכות בלתי פוסקות ברצועה לשינוי כיוון וקצב הליכה, זה להזיע כמו חמור כי היא החליטה לרדוף אחרי חתולה – וזה רק כשיוצאים לטיול. חוץ מזה יש את כל תשומת הלב שהיא דורשת בבית כאילו היתה נערה מתבגרת. היא מביאה בכל שנייה צעצוע אחר למשחק, גונבת לילדה את הקוביות, קופצת על הספות, מגרדת דלתות, אוכלת שלוש פעמים ביום, נובחת על המקרר, רצה מקיר לקיר ובדרך מטפטפת על כל הרצפה בזמן שאני הולך אחריה עם מגבון כאילו היתה תינוק בלי חיתול.
כיאה למחזור, הסרט לא נגמר בשעות היום אלא ממשיך גם אל תוך הלילה בכך שהיא מנסה לקפוץ אלינו למיטה, מחליטה לשחק עם הכדור הצפצפני שלה ב-3:00 לפנות בוקר, מנשנשת חטיפים ברעש מעצבן ונוחרת כמו פועל בנמל. מרוב לחץ וחרדה על מצב הריהוט בבית החלטתי בצעד חריג, להכניס מצלמה לסלון ולעקוב אחר ההתנהגות שלה בזמן שאנחנו בעבודה. אחרי צפייה מרתונית של עשר שעות הגעתי למסקנה הסופית שיש לי כלבה עצלנית שמקבלת אנרגיות רק כשאנחנו מגיעים הביתה. היא שינתה 24 תנוחות ומיקומים על הספה, ולקראת הצהריים החליפה עוד 15 תנוחות ומיקומים על הרצפה. למזלי לא תפסתי אותה על חם לועסת כריות או מכניסה כלבים זרים הביתה, אבל מנגד היא גם לא נבחה יותר מדי – דבר שגרם לי להבין שכלבת שמירה היא לא. מצלמה בתוך הבית זה קצת כמו ערוץ "האח הגדול" – אתה יודע שלא קורה כלום אבל מבזבז זמן יקר על צפייה חסרת ערך באפליקציה בנייד עד שהבוס שולח לך מייל שלא התקדמנו היום בכלום.
הכלבה הגיעה לימים האחרונים של המחזור החצי שנתי שלה, כלומר הגיע שלב הזיווג – שלב שבאופן אישי קשה לי מאוד איתו כי זה מרגיש לי קצת כמו אבא בימי הביניים שמחתן את הבת שלו בגיל 14 עם גבר זר. צריך לבדוק תעודות, שהוא מגיע מבית טוב, שהוא מחונך ויודע להתייחס לכלבה בכבוד הראוי לה, כי בכל זאת – הוא יהיה האבא של הגורים שלה. אבל אם אני שורד תקופות מחזור שונות, מה זה בשבילי להתמודד עם המלטה?
יש לי עוד כמה שנים טובות עד שאצטרך ללמד את הבת שלי על “דבורים ופרחים”, אבל אין ספק שבזכות הכלבה אני צובר ניסיון בשנים של כלב.
