"בתים בעלי אופי אדריכלי ייחודי"
גילה לבני זמיר, פעילה חברתית: "הבנייה המסיבית בהדר עליון החלה בשנות ה-30 של המאה הקודמת והמשיכה לשנות ה-50 וה-60. בנייה מאוחרת יותר הייתה בעיקר ברחובות חנה סנש, רמב"ן, הבעל שם טוב, ברכה חבס, וינגייט, לאון בלום ומארק לברי. עדיין יש שטחים פתוחים וירוקים, עליהם יש לשמור מכל משמר. בהדר עליון אפשר למצוא בתים בעלי אופי אדריכלי ייחודי. חצרות גדולות המשוועות לטיפול ואווירה של שכונה של פעם. בבניינים רבים יש נוף מדהים והמון אפשרויות לאיכות חיים נעימה. הכל תלוי בתושבים וכיצד הם מטפחים את סביבתם ודואגים למצב השכונה.
"יש כמה חנויות מכולת שוות, גם בימי שישי בערב ובשבת, מבחר חנויות לצורכי יומיום ובית, קרבה לשפע בתי קפה ומסעדות, בעיקר במסדה. אפשר להגיע לרוב המקומות ברגל ויש נגישות נהדרת לתחבורה ציבורית כולל הכרמלית. האוכלוסייה מגוונת עם רוב חילוני.
"חסרים מאוד מוסדות חינוך וקהילה לציבור הכללי הלא דתי. חסר טיפוח עירוני ונדרש טיפול עומק תשתיתי ושיקומי של רחובות ותיקים והמרחב הציבורי בהם. לפחות שלושה גנים ציבוריים עומדים בחורבנם בשטח גדול ונטוש. הם יכולים היו להיות לרווחת התושבים.
"המרכז הרפואי בני ציון מתנהל כמו בעל בית במקום. העירייה חייבת להורות לבית החולים להפוך לשותף במרחב ולא להכתיב בכוחנות את עצמו על הרחובות והתושבים בקרבתו הסובלים מזיהום סביבתי, רעש, אור ומצוקת חנייה".
"המשקיעים מגלים עניין בגלל התשואות הגבוהות"
כרמל עדה, הבעלים של סוכנות הנדל"ן "כרמל סנטר": "הדר עליון היא שכונה שיש לה ביקוש רב מכל המגזרים: זוגות צעירים, צברים, עולים, המגזר הערבי וגם המגזר החרדי. גם ציבור המשקיעים מגלה בה עניין בשל התשואות הגבוהות. מתבצע שיפור בחלק העליון שלה, וחנוכת בית הספר חוגים החדש נותנת בוסט לכל הביקושים בה.
"אחד החסרונות של השכונה הוא בהיעדר חניות פרטיות, ומכיוון שלכולם כיום יש רכב פלוס, אז יש מצוקת חנייה לא פשוטה. מצד שני, יש פיצוי, שזה נחשב גם יתרון – שהשכונה ברובה ישנה ובנויה בסגנון של פעם, דירות מרווחות, עם תקרות גבוהות, חדרים גדולים, מבני באוהאוס משגעים ביופיים.
"לגבי המחירים, זה מאוד תלוי. אם מדברים על ארלוזורוב או מדברים על וינגייט, זה יותר יקר. ככל שעולים למעלה זה מתייקר. בגלל אופי האוכלוסייה, שפחות מתניידת בתחבורה פרטית, השתמר בהדר משהו שבהרבה שכונות הלך לאיבוד, וזה המכולות השכונתיות. אני יודע על לפחות חמש או שש כאלה, כמו במסדה, ברחוב יוסף ועוד. יתרון נוסף של השכונה הוא הכרמלית שמובילה אותך למרכז הכרמל או לעיר התחתית בדקות".
רוצים להישאר מעודכנים?
"אתה מוציא את הראש ולא רואה בניינים אלא נוף וים"
משה נגר, הבעלים של פלאפל בר גיורא: "פתחתי את הפלאפל במארס 2020. לדעתי, זה משהו שהיה חסר בשכונה וגם בווייב של השכונה… אני מאמין שעצם זה שהצלחנו והתחלנו להיות מוכרים, זה בזכות התושבים. אנשים באו, טעמו, הבינו את האיכות, את האווירה. אני גם גר בשכונה, באותו הבניין איפה שהחנות. יש שם בניין צמוד ואני שוכר בו דירה. אהבתי את זה שהשכונה היא על צלע ההר. אתה מוציא את הראש ולא רואה בניינים אלא נוף וים. זו שכונה רועשת אבל לא גועשת, יש כאן וייב שכונתי כמו פעם. זו שכונה שהיא תכלס צעירה. הרבה חבר'ה באים לשכור כאן דירות, בגלל האווירה שיש ואני מניח שגם בגלל שיש אחלה דירות במחירים עוד יחסית נורמליים. מצוקת החנייה זו בעיה רצינית מאוד, אבל השכונה מצטיינת בניקיון שהוא חבל על הזמן. כבעל עסק אני רואה את זה".
"להיות מסדאי-כרמליסט זה להציק למוקד העירוני"
תדהר טויכר, הבעלים של קפה פאזל: "כל דבר שאני שונא ברובע הדר (להלן "השכונה") ובייחוד ברחוב מסדה (להלן "הרחוב") אני אוהב, בגדול. זאת אומרת, בגדול אני אוהב, אחרת לא היה לי עסק במסדה ( להלן "קפה פאזל"), אבל אני בעיקר סובל. יותר נכון סובל, אבל ממש לא בשקט. מה שבעיקר אני אוהב בשכונה זה להיות מסדאי-כרמליסט ולהציק למוקד העירוני, שבעצמו ממוקם בהדר, כדי שיטפלו מהר בכל הדברים המוזרים שקורים פה ביום ובלילה, או כאלה שלא קורים פה בכלל… את יחסי האהבה-שנאה-הודעת-וואטסאפ-לעירייה האינסופיים האלה לשכונה, למדתי וירשתי מדורות-דורות של אנשים אהובים מאוד בשכונה, שחלקם לצערי כבר עזבו, וזה הדבר הכי היפה בהדר – דבר ראשון ובפער רב מהשאר, אלו התושבים שחיים זה לצד זה בשכונה. אלו הוותיקים והקבועים לצד החדשים והזמניים, ערבוביה נהדרת ותחלופה מתמדת, של כל המינים והסוגים שאין כמוה בכל חיפה".
העסקה שחלמתם עליה מחכה לכם כאן. היכנסו עכשיו לזירת הנדל״ן של חיפה
