שנת 2021 בחינוך, בדומה לכל שטחי החיים, התנהלה בצל הקורונה. המגפה חייבה את מערכת החינוך להתנהלות שונה מזו שהייתה מורגלת בה. היא הביאה את המורות והמורים "להמציא עצמם מחדש" – במעבר שהחל כבר במארס 2020 – ללמוד שיטות הוראה חדשות, לבצע קפיצת מדרגה טכנולוגית ולהידרש להתאמות רבות נוספות הנגזרות מהמעבר להוראה מרחוק, סגרים ובידודים.
מרבית המורות והמורים אכן נענו לאתגרים הללו, יצרו חלופות לשיטות ההוראה המסורתיות והפגינו גמישות, חריצות וחוסן שעזרו לתלמידות ולתלמידים לצלוח את השנה הקשה הזאת. אני מלא הערכה לכל המורות, המורים, הגננות, הגננים, העובדות, העובדים, המנהלות והמנהלים במערכת החינוך על הסתגלותם המהירה ועבודתם המסורה, המקצועית ומלאת האמפתיה לאורך השנה האחרונה ומלא אמונה ביכולתם לבצע שינויים נוספים בעתיד – במידה שהמציאות תצריך זאת.
בתחילת שנת הלימודים תשפ"ב נדמה היה, כי אנו חוזרים לשגרת חיים רגילה בבתי הספר, אולם המפגש עם התלמידות והתלמידים שחזרו לספסל הלימודים הראה שזה לא המצב. לקורונה היו אמנם גם השפעות חיוביות על התלמידות והתלמידים, במיוחד בתחום היכולת ללמידה עצמית, אך ההשפעה הרגשית והחברתית הייתה קשה וכנראה גם ארוכת טווח. כשנדמה היה למערכת החינוך שעיקר הדגש השנה יהיה על השלמת פערים לימודיים שנוצרו עקב הקורונה, התברר חיש מהר, כי אמנם קיימים פערים כאלה, אך זו איננה הבעיה המרכזית. האתגר הגדול נבע מהקושי הרגשי והנפשי של הבנות והבנים לשוב לשגרת לימודים הכוללת ישיבה בבית הספר לאורך מספר שעות בכל יום, לאחר חודשים ארוכים של ישיבה בבית וחוויית מסכים. בתוך כך פגשנו גם מחסור בהרגלי למידה, שינוי משמעותי בניהול שעות הפנאי בקרב התלמידים ופער משמעותי ביכולתם לאסוף את עצמם על מנת להצליח ולקיים למידה של ממש.
רוצים להישאר מעודכנים?
כל אלה גרמו למערכת החינוך למקד את עיקר המאמץ בממד הרגשי, ולדחוק את הנושאים הלימודיים לעדיפות שנייה. רק כעת, בחלוף כשליש משנת הלימודים, מתחילה מערכת החינוך לחזור בהדרגה למהלכים מאוזנים יותר בין המענה הרגשי והחברתי, לצד צמצום הפערים הלימודיים, והכנת התלמידים הבוגרים לבחינות הבגרות.
חשיבותה של מערכת החינוך, כמו גם זו של מערכת הבריאות, התחדדה בשנת הקורונה. בארץ ובעולם התעצמה ההבנה שלמערכת החינוך יש תפקיד מרכזי בשמירה, בהגנה, בפיתוח ובטיפוח הילדים ובני הנוער וגם ההכרה בחיוניותה של מערכת החינוך בקיום סדירוּיוֹת של חיי עבודה, מסחר ויצירה.
כפי שמערכת הביטחון מקבלת את מלוא תשומת הלב בתקופת מלחמה, כך מערכות הבריאות והחינוך קיבלו משנה תוקף בתקופת המגפה. כולנו תקווה שגם כאשר תחלוף המגפה מן העולם, ייזכר הלקח הזה, ומעמדם של המורות והמורים במדינת ישראל יזכה למקום הראוי לו – ולנו כחברה. אם נשכיל להפנים את המסר הזה, נצליח להצעיד את מערכת החינוך למחוזות טובים יותר ומעז ייצא מתוק.
- יוסי בן-דב הוא המנהל הכללי של בית הספר הריאלי העברי בחיפה
