כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם — כך התפשט בוקר אחד הצבע הכחול-לבן על מדרכות בת גלים, ולא כולם מרוצים. עלות שעת חניה לחיפאיים היא 5.70 שקלים — מהתעריפים הגבוהים בארץ — והחניה היא מוגבלת בזמן. לצד הצורך לספק חנייה לתושבים יש לקחת בחשבון כי מדיניות חניה משפיעה על המרקם העירוני.
בת גלים משמשת קהלים שאינם גרים בה: מטופלי המרכז הרפואי רמב”ם, חיילי חיל הים, גולשים ואוהבי ים. נוסף על כך, ציבור חיפאי רב נאלץ לנסוע בכל יום ברכבת לפרנסה בתל אביב, החניונים בחוף הכרמל מלאים, ואנשים מעדיפים להחנות בבת גלים.
המבקרים מחוץ לשכונה גורמים למצוקת חניה אמיתית בחלקים מבת גלים. כמו כן, שכונתי היפה חווה התחדשות עירונית ועלייה במספר התושבים והעסקים בה. עסק חדש אינו רק מקור לארנונה גבוהה (מדי) לעירייה אלא גם תחנת משטרה אזרחית – בעלי עסקים הם השומרים הטבעיים של המרחב העירוני, מכיוון שהסיכוי לגניבות, הטרדות והזנחה פוחת בסביבת עסק בריא, במקום שבו יש זוגות עיניים של לקוחות ועובדים. כך גם בשמונה השנים שבהן גרתי בתל אביב הרגשתי בטוחה בלילות, כי הרחוב ההומה הגן עלי. מבקרים אקראיים, שמתחרים על חניה עם תושבים, מפרנסים עסקים.
אפשר שתושבי השכונה ייהנו מחניה ושהמבקרים יתרמו למרקם האורבני, בכמה צעדים פשוטים:
1. תושביי עירך קודמים. מבקרים מחוץ לעיר יכולים לשלם עבור חניה כפי שאנו החיפאים משלמים ברחבי הארץ, אבל לא רצוי שהשכנים מקרית אליעזר או הכרמל יחשבו פעמיים אם להגיע לחוף בגלל עלות החניה. תושבי ערים רבות בישראל (תל אביב, רמת גן, חדרה, הרצליה) מחנים חינם בכחול-לבן בעירם או נהנים מתעריף זול לתושבי העיר (ירושלים, נתניה, פתח תקוה).
2. מחיר גבוה. אני מציירת ברחוב מסדה בזמני הפנוי, וגם הדר התקשטה בכחול-לבן. מחיר החנייה הגבוה מייקר את עלות החוג, ואילו אני חושקת בישיבה לאחר שיעור הציור באחד מבתי הקפה באזור, ואז נאלצת להגביל את עצמי בזמן. העירייה מרוויחה על חניה בטווח הקצר, אבל ההפסד של בעלי העסקים חוזר כחרב פיפיות.
רוצים להישאר מעודכנים?
3. הדרגתיות. בת גלים נצבעה כולה בכחול-לבן מלבד צד אחד ברציף. נכון היה להשאיר חניה חינמית בחלק מהרחובות המרכזיים עבור מבקרים. מדוע סבתא חיפאית צריכה לשלם 5.70 שקלים לשעת ביקור אצל נכדיה? ממילא מצוקת החניה אינה קיימת כל היממה. ברחובות ליד רמב”ם ותחנת הרכבת ניתן לשריין צד אחד לתושבי השכונה בלבד כפי שנהוג בערים רבות. נוסף על כך יש לקחת בחשבון כי מצוקת חניה מתגברת בשבתות ובחגים שבהם אין פיקוח.
4. מדחנים ותיירים. השבוע פגשתי בבת גלים זוג אירופי שנאבק להבין כיצד עליו לשלם חניה. אפליקציות חניה מבקשות תעודת זהות, אין מדחנים, הדואר סגור והטיול בים הופך למסובך. לא יכול להיות שבשכונה שלמה שיש בה שני מלונות ופוטנציאל תיירותי אין ולו מדחן אחד.
לסיכום, מרקם עירוני הוא דבר עדין, והתערבות בו צריכה להיעשות במחשבה תחילה. הפתרון הטוב ביותר להתניידות בעיר הוא תחבורה ציבורית יעילה, אך אי אפשר להתעלם מיותר מ־105,000 מכוניות בבעלות פרטית בחיפה.
אם רוצים למשוך מבקרים לעסקים הקטנים ברחובות ולא רק לקניונים, על העירייה לערוך שינויים בהדרגתיות, מתוך הסתכלות הוליסטית בשימושים השונים של הרחוב, וכמובן תוך מתן עדיפות לתושבי העיר. זה לא מסובך. כל מה שצריך זה היגיון בריא ומחשבה תחילה.
הכותבת היא תושבת בת גלים
